“מקרה הביטוח נגרם בכוונה”

לעיתים, כאשר מבוטחים מדווחים על המקרה ביטוחי, חברת הביטוח טוענת כי מדובר במקרה שנגרם בכוונה ומשכך אין מוטלת עליה החובה לפצות את המבוטח. בשאלה מה נדרשת חברת הביטוח להוכיח כדי לזכות בפטור מהכיסוי הביטוחי דן בית המשפט המחוזי בנצרת במסגרת ערעור שהוגש על פסיקת בית משפט השלום בנצרת בעניין שמתואר בהמשך.

בפניי בית המשפט המחוזי בנצרת הוגש ערעור על פסיקת בית המשפט המחוזי בנצרת, לפיה חברת הביטוח עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי המבוטח שרף את עסקו בכוונה כדי לזכות בתגמולי הביטוח ומשכך אין המבטחת צריכה לפצותו [ע"א (מחוזי נצ') 37687-12-21)].

רקע

המערער היה בעל עסק למחשבים וטלפונים ניידים בחנות אותה שכר בחיפה. ביום 07.11.2015 בסביבות השעה 03:00 לפנות בוקר, אירעה שריפה בנכס. כתוצאה מהשריפה, נגרמו למבנה החנות ותכולתה נזקים המוערכים בכ-300 אלף שקל. המבוטח בוטח באמצעות פוליסה הכוללת ביטוח רכוש וסיכונים נלווים כולל ביטוח מפני נזקי שריפה.

המבוטח תבע מחברת ביטוח תשלום תגמולי ביטוח על בסיס הפוליסה האמורה ואילו זאת דחתה את התביעה, בין היתר, מהנימוק כי מדובר באירוע של הצתה במעורבות המבוטח או מי מטעמו, ומשכך אין היא חבה כלפיו בהתאם להוראות סעיף 26 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, הקובע כי "נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי המוטב במתכוון, פטור המבטח מחבותו". מכאן, הגיש המבוטח את תביעתו לבית משפט השלום כדי לחייב את המבטחת לשלום לו את מלוא תגמולי הביטוח.

מאזן ההסתברויות

בית משפט השלום שמע את עדויות הצדדים ובפסק דינו דחה את תביעת המבוטח. נקבע, כי עלה בידי המבטחת לעמוד בנטל המוטל עליה לשכנע, במאזן הסתברויות, כי העסק ניזוק בשל הצתה וכי למבוטח או מי מטעמו הייתה מעורבות בגרימת השריפה. בית המשפט העדיף להסתמך בפסיקתו על חוות הדעת של חוקר הדליקות של המבטחת על פני חוקר הדליקות של שירותי הכבאות, אשר סבר כי הדליקה לא הייתה מכוונת. הוא הדגיש כי חוות דעתו של חוקר המבטחת הייתה מקצועית יותר מזאת של חוקר שירותי הכבאות ומשכך העדיף להסתמך עליה.

זאת ועוד, עדויות המבוטח הכילו סתירות אשר מעידות כי היה לו מניע כלכלי בשריפה ובקבלת תגמולי הביטוח. על יסוד כל אלה פסק בית משפט השלום כי דין התביעה להידחות וכי על המבוטח לשלם את הוצאות המשפט של המבטחת.

על פסק דין זה הגיש המבוטח ערעור לבית המשפט המחוזי. בערעור טוען המבוטח כנגד קביעת בית משפט השלום כי מקור השריפה הוא בהצתה, כאשר לטענתו שגה בית המשפט כשראה להעדיף את חוות דעת המבטחת על פני עדותו של חוקר שירותי הכבאות, אשר אף זומן להעיד מטעמו.

גרסה בלתי עקבית

בנוסף, טוען המבוטח כי נגרם לו נזק ראייתי בשל מחדלה של המבטחת אשר דחתה את תביעתו לתגמולי ביטוח רק בחלוף זמן רב לאחר האירוע, ומבלי שחשפה בפניו את חוות דעת המומחה מטעמה, כאשר בינתיים הוא נדרש לפנות את שרידי השריפה והציוד שניזוק, כך שנמנע ממנו לבחון את השרידים. לבסוף, הוא אף טוען כי המבטחת לא הצליחה להוכיח שאכן האירוע נגרם בכוונה ושהיה לו כל אינטרס כלכלי בגרימת המאורע הביטוחי. המבטחת מצידה תומכת בפסק דינו של בית משפט השלום וטוענת כי יש לדחות את הערעור.

המבטחת הדגישה כי יש כמה אינדיקציות המחשידות את המעורבות של המבוטח באירוע השריפה, לרבות – מועד עריכת הביטוח זמן קצר לפני השריפה, גרסתו הבלתי עקבית, חוסר הסבירות בגרסתו, חוות דעת המומחה ועוד.

לאחר עיון במכלול טענות הצדדים, נפסק על ידי בית המשפט המחוזי, כי דין הערעור להידחות.

ראשית, הדגיש בית המשפט המחוזי את ההלכה הידועה לפיה ערכאות ערעור מתערבות בממצאי עובדות ומהימנותם רק במקרים חריגים ביותר, אשר בהם קיים פגם היורד לשורש הדברים (ע"א 9098/20 פלוני ואח' נ' ד"ר אלינה מיכאלי ואח'). מעיון בראיות במקרה זה עולה כי בצדק הסתמך בית משפט השלום על חוות דעת המומחה מטעם המבטחת, שכן חוות דעתו הייתה מקצועית יותר משל חוקר רשות הכבאות. בית המשפט המחוזי הוסיף כי הגם שחוקר שירותי הכבאות הוא אובייקטיבי יותר מזה של המבטחת – אין זה הופך את חוות דעתו בהכרח לעדיפה על פני זאת של המבטחת.

עמידה בנטל ההוכחה

שנית, בית המשפט המחוזי דוחה את טענתו של המבוטח לגרימת נזק ראייתי, שכן חוקרי השריפות הספיקו לחקור את זירת השריפה מיד לאחר כיבויה.

לבסוף, ההלכה הפסוקה היא כי משהוכיח המבוטח את התרחשות מקרה הביטוח, ובענייננו – נזקי האש, הנטל הוא על המבטחת להראות כי חל אחד החריגים לחבותה, לרבות לגרימת מקרה הביטוח בכוונה (ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ). נטל ההוכחה מורכב משניים – נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות. נטל השכנוע הוא קבוע ותמיד יוטל על המבטחת, בזמן שנטל הבאת הראיות הוא דינמי ועשוי לעבור בין הצדדים. במקרה דנן, המבטחת הצליחה לספק את הראיות הנדרשות להוכחת טענתה כי המבוטח הוא זה שגרם לשריפה בכוונה וזאת על מנת שיוכל לקבל את תגמולי הביטוח. אשר על כן, דין הערעור להידחות.

תמצית החלטת בית המשפט: דין הערעור להידחות. השריפה נגרמה בכוונה ולכן על המבטחת לא מוטלת החובה לפצות את המבוטח.

הכותב הוא יועמ"ש מחוזות המרכז, השרון וירושלים בלשכת סוכני הביטוח