96.1% מהעסקים בישראל הם עסקים זעירים וקטנים; 3.2% הם עסקים בינוניים; ו-0.7% בלבד הם עסקים גדולים – כך עולה ממסמך שהגיש מרכז המחקר והמידע של הכנסת לוועדת הכלכלה, לקראת דיון שייערך על מצוקת האשראי של העסקים הקטנים והבינוניים.
עוד עולה מהסקירה כי משקל העסקים הזעירים והקטנים בתעסוקה הוא 46.7%, של העסקים הבינוניים הוא 22.5% ושל העסקים הגדולים הוא 30.8%. הניתוח קובע עוד כי עסקים קטנים הם אחד מיצרני מקומות העבודה עיקריים במשק; חלקם של העסקים הקטנים בתוצר קטן מחלקם בתעסוקה, קרי פריון העבודה בהם נמוך יחסית לפריון המשקי; אחד מהחסמים העומדים בפני עסקים קטנים הינו הנגישות לאשראי; בשנים האחרונות גדל האשראי הבנקאי לעסקים קטנים בשיעור חד, לעומת ירידה בסך האשראי לעסקים; רווחיות הבנקים במתן אשראי למגזר העסקים הקטנים גבוהה יחסית; ענף הבנקאות בישראל ריכוזי יחסית למדינות המפותחות.
גופים שונים מגדירים בדרכים שונות את מגזר העסקים הקטנים והבינוניים. הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מגדירה עסק זעיר: עד 4 עובדים; עסק קטן: 5 עד 20 עובדים ; עסק בינוני: 20 עד 100 עובדים; עסק גדול: מעל 100 עובדים. ב-2013 היו בישראל 517,401 עסקים. 264,333 מהם לא העסיקו שכירים (%51.1 מכלל העסקים), 177,036 עסקים העסיקו 1-4 שכירים (%34.2), 55,823 מהם העסיקו 5-19 שכירים (10.8%) 16,542 העסיקו 20-100 שכירים (%3.2) ו-3,667 עסקים העסיקו יותר מ-100 שכירים (0.7%).
מהניתוח עולה כי משקלם של העסקים הזעירים והעצמאיים נאמד בכ-25.8% מסך המועסקים במגזר העסקי, ומשקלם בסך התוצר העסקי נאמד בכ-19.7%. משקלם של העסקים הקטנים נאמד בכ-20.9% מסך המועסקים במגזר העסקי ובכ-12.7% מהתוצר העסקי. סך הכול משקל העצמאיים, העסקים זעירים והעסקים הקטנים נאמד בכ-46.7% מסך המועסקים ובכ-32.4% מסך התוצר העסקי. משקל העסקים הבינוניים נאמד בכ-22.5% מסך המועסקים ובכ-16.6% מסך התוצר העסקי, ומשקל העסקים הגדולים נאמד בכ-30.8% מסך המועסקים ובכ-51% מסך התוצר העסקי.
הניתוח קובע כי ”מדינות מפותחות רבות מעודדות את מגזר העסקים הקטנים והבינוניים, לנוכח ההבנה שלהתפתחותו של מגזר זה יש יתרונות רבים לכלל הציבור. היתרונות העיקריים של עסקים קטנים הם גמישות, דינמיות, חדשנות, יכולת תגובה מהירה וכושר הסתגלות מפותח יחסית לשינויים בשווקים. עסקים קטנים תורמים רעיונות חדשים, מוצרים ושירותים חדשניים לענפים שבהם הם פועלים ולעתים גם מודלים עסקיים ’רזים‘ ומקוריים, הגורמים להגברת התחרותיות, לירידת מחירים ולעלייה בתפוקה.
”לעסקים קטנים יש השפעה רבה על התעסוקה, בשל מספרם הרב ופרישתם הרחבה, ועל כן פריחתם עשויה להביא לצמצום האבטלה. בתקופות של שיעורי אבטלה גבוהים חשיבותו של מגזר העסקים הקטנים מובהקת יותר, שכן עסקים אלו משמשים נתיב תעסוקתי למובטלים“.
על פי מחקר של בנק ישראל, עסקים קטנים רגישים פחות מעסקים גדולים לשינויים במחזורי העסקים. כלומר, בעסקים אלו מפטרים מספר קטן יותר של עובדים, באופן יחסי, בתקופות שפל ומגייסים מספר קטן יותר של עובדים, באופן יחסי, בתקופות גאות.
עם זאת, מסייג הניתוח, ”יש לציין כי בתחומים רבים בכלכלה יש יתרונות לגודל, המהווים יתרון כלכלי של העסקים הגדולים על העסקים הקטנים: עלות הייצור של מוצר יורדת ככל שכמות הייצור גדלה, לעסקים גדולים נגישות טובה יותר לאשראי ולהון, יכולת להשקיע במיזמים גדולים, במחקר ופיתוח ובשיווק ויכולת טובה יותר לשכור מנהלים טובים. משום כך, ההשקעה לעובד, מלאי ההון לעובד והפריון לעובד בעסקים גדולים גבוהים יותר בהשוואה לעסקים קטנים. היתרונות לגודל עשויים לעודד במשך השנים רכישות ומיזוגים בשוק ולהביא להיווצרות חברות ענק, החולשות על חלק ניכר מהשוק. במשקים קטנים יחסית, כמו המשק הישראלי, לא תמיד יתרונות הגודל, המביאים להפחתת עלויות הייצור, באים לידי ביטוי במחירים נמוכים, בין השאר, בשל רמה נמוכה של תחרותיות“.
הניתוח של מרכז המחקר של הכנסת מציע כלי מדיניות אפשריים לעידוד מגזר העסקים הקטנים והבינוניים, בהם פיתוח שוק האיגוח לעסקים אלה; קרנות אשראי בערבות מדינה; רגולציה על הלימות הון; פיתוח שוק הון חוץ-בנקאי לעסקים קטנים; עידוד מניעת אפליה בהקצאת אשראי; התרת פעילות בנק הדואר בשוק הבנקאות הקמעונאית; והפרדה בין הבעלות על הבנקים לבעלות על חברות כרטיסי אשראי.
