משמעות החתימה על שטר סילוק והרף הגבוה בביטולו

האם לאחר חתימה על שטר סילוק המבוטח מנוע מלהעלות דרישות נוספות? בבית המשפט נידונה תביעה לפיה אדם שנפגע בתאונת עבודה טען כי חתם על ”שטר סילוק סופי״ ללא ידיעתו והוטעה על ידי הסוכן וחברת הביטוח

בבית משפט השלום בחיפה נדונה תביעתו של סמיר חמזה כנגד מנורה מבטחים ביטוח בע"מ וכנגד סוכן הביטוח. פסק הדין ניתן במאי 2017, בהיעדר הצדדים, מפי כבוד השופטת מירב קלמפנר נבון.

באחד הימים הגיע חמזה למשרדו של הסוכן במטרה להסדיר את תשלום פוליסת הרכב שרכש. במעמד הסדרת התשלום החליט התובע גם לרכוש מהסוכן פוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה ממנורה. שלושה ימים לאחר מכן הוא נפגע בתאונת עבודה, כאשר נפל מגובה רב. חמזה סבל משברים קשים בגפיים ואושפז למשך מספר שבועות בבית חולים. בעקבות זאת, הוא פנה לסוכן ולשיטתו הוסבר לו כי הוא זכאי לפיצוי בגין ארבעה רכיבים: ימי אשפוז, שברים, נכות ומצב סיעודי.

לאחר התאונה שלחה מנורה חוקר מטעמה לשם בחינת חבותה. החוקר בירר אודות נסיבות עריכת הפוליסה ומועד הנפקתה, הואיל וזו נשלחה למנורה רק לאחר התאונה. חמזה והסוכן הציגו בפני החוקר את השתלשלות האירועים וזה לטענתם השתכנע כי הפוליסה הונפקה טרם התאונה. חמזה טען שהסוכן הודיע לו כי אושר לו תשלום בסך של 74 אלף שקל בגין השברים ובגין ימי האשפוז, אך זכאותו לפיצוי בגין נכות וסיעוד טרם קמה, בנימוק שהנכות טרם התגבשה. הוא הגיע יחד עם אשתו למשרדי הסוכן לחתום על מסמך לשם קבלת פיצוי בגין השברים וימי האשפוז. בשלב מאוחר יותר התברר לו להפתעתו, כי המסמך עליו חתמו הוא ואשתו הינו "שטר סילוק סופי".

חמזה העלה שלל טענות כנגד מנורה וכנגד הסוכן, וציין כי התגמולים הנוספים להם הוא זכאי בגין רכיבי הנכות והסיעוד בפוליסה נאמדים על סך של 584,905 שקל. מנורה טענה להגנתה כי חמזה חתם על שטר סילוק סופי ומשכך יש לדחות את התביעה. עוד נטען כי התובע היה מודע לתנאי שטר הסילוק וחתימתו על המסמך מהווה חיזוק לכך. מנורה הוסיפה כי הפוליסה למעשה הונפקה לאחר התאונה ולאור הסיכון שבהיעדר כיסוי ביטוחי הסכים התובע לחתום על שטר הסילוק, אשר נערך לבקשתו.

החוזר אינו במעמד של חוק

הסוכן טען כי כתב התביעה הוגש בחוסר תום לב תוך ניסיון התעשרות שלא כדין מצידו של חמזה. לטענתו, לאחר שמנורה שלחה שטר סילוק הסוכן זימן את התובע למשרדו והסביר לו את משמעות המסמך. הסוכן הוסיף כי הוא אף ייעץ לתובע לפנות לעורך דין, אלא שזה בחר לחתום על שטר הסילוק במקום. בנוסף, נטען כי מנורה לא פעלה על פי הנחיות רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הואיל ובין היתר, לא פירטה את נימוקי הדחייה. נציין כי הסוכן נפטר באמצע ההליך ויורשיו נכנסו בנעליו כנתבעים.

בית המשפט בחן את שטר הסילוק עליו חתמו התובע ואשתו וציין כי שטר הסילוק מנוסח באופן ברור ונסיבות חתימתו מפורטות בו. עוד צויין כי כאשר אדם חותם על מסמך קמה חזקה, שהוא מודע ומסכים לאמור בו וככל שברצונו לסתור את החזקה חל עליו נטל מוגבר. על פי העדויות שנגבו בהליך עלה כי לא הופעל כל לחץ על חמזה ואשתו בעניין החתימה על שטר הסילוק, והם למעשה הבינו היטב את משמעות חתימתם. זאת ועוד, במועד החתימה על שטר הסילוק היה חמזה מיוצג על ידי עורך דין בתחום הנזיקין ועל כן חל קושי לקבל את הטענה שהוא לא קיבל ייעוץ משפטי בעניין.

בית המשפט דחה את טענותיו לפיהן מדובר בטעות, הטעיה, עושק, כפיה ועילות ביטול נוספות מתחום דיני החוזים. נקבע כי לא נפל כל פגם בחתימה על שטר הסילוק ואין מקום לבטלו. עוד נקבע כי התובע לא הוכיח שהסוכן התרשל כלפיו ואין הוא חייב לפצות אותו בגין כל נזק שנגרם לו כתוצאה מהתאונה.


התובע טען כי הוא זכאי לתגמולים נוספים על סך 485,905 שקל | צילום: Fotolia

בשלב זה בחן בית המשפט האם מנורה פעלה בניגוד לנהלים החלים עליה, במסגרת חוזר "בירור ויישוב תביעות וטיפול בפניות ציבור". צוין כי לבית המשפט יש שיקול דעת רחב לגבי משמעות הפרה של חוזר כאמור, וכל מקרה ייבחן לגופו. בנוסף, החוזר אינו במעמד של חוק ובית המשפט לא יורה על אכיפת הוראותיו בכל מקרה של הפרה כלשהי. בית המשפט הוסיף כי "ראוי אפוא מטעמי מדיניות משפטית, שלא לייחס לחוזרי המפקח מעמד מחייב בסכסוך קונקרטי שבין הצדדים המתברר בערכאות, אף שלעמדתו יש רלוונטיות ובהחלט יכול שתאומץ לגופה".

נקבע כי אף אם חמזה לא קיבל הודעת דחייה רשמית בהתאם לחוזר, הוא היה מודע לכוונה של מנורה לדחות את תביעתו, וזאת עוד במעמד חתימתו על שטר הסילוק. בהתאם לכך הוא קיבל החלטה מושכלת והחליט לחתום על שטר הסילוק במטרה לקבל את הפיצוי שהוצע לו. בית המשפט הורה על דחיית התביעה וחייב אותו בהוצאות מופחתות.

עד למועד כתיבת שורות אלה לא ידוע אם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

הכותב הוא היועץ המשפטי לחברי מחוז תל אביב והמרכז בלשכת סוכני ביטוח