דלתא גליל תעשיות העניקה רישיון לסלע טקסטיל להפעיל חנות על פי נהלי דלתא בדליית אל כרמל. סלע קיבלה מלאי של בגדים מדלתא, ובגין כל מכירה של מוצריה הייתה זכאית לקבל עמלה. דלתא המשיכה להיות הבעלים של המלאי עד למכירתם וסלע שילמה עבור המלאי רק לאחר מכירתו בפועל לצרכנים. כלל חברה לביטוח ביטחה את סלע בפוליסת "מטריית בתי עסק", אשר העניקה כיסוי ביטוחי, בין היתר, לנזקי שריפה, לרבות תכולה ומלאי ביגוד. מגדל חברה לביטוח ביטחה את מלאי המוצרים של דלתא בגין סיכוני שריפה, בין היתר, בחנות של סלע. באחד הימים פרצה שריפה בחנות של סלע ונגרם נזק כבד לרכוש. כלל פיצתה את סלע וכן נשאה בהוצאות נוספות, בין היתר שיקום נזקי השריפה, הוצאות שמאי וחוקר. התביעה התייחסה לשווי מלאי הבגדים שניזוק, בסך 190,000 שקל.

כלל טענה, כי היות ודלתא בוטחה אצל מגדל, היא זכאית להשתתפותה על פי היחס בין סכומי הביטוח. כלל צירפה דוח חוקר אשר חקר עבור כלל את בעלי סלע, מנהליה ועובדיה. בנוסף לכך נחקר נהג מונית, שהמתין לנוסעים סמוך לחנות והיה עד לפרוץ השריפה. מסקנתו של החוקר הייתה ששררו בסלע יחסים תקינים וטובים, סלע הצליחה מבחינה כלכלית ואין כל חשד להצתה. כלל צירפה חוות דעת של מהנדס החשמל, בה צויין, כי גורם השריפה נבע כתוצאה מכשל התחממות והתלקחות מכסה או מצת של גוף התאורה הפלורוסנטי מדגם "פלאש". כתוצאה מהתלקחות כיסוי גוף התאורה התלקחו חפצים, אשר הובילו לשריפה.

ניסיון להחיל את חוק השומרים וחוק חוזה קבלנות

מגדל טענה, שסלע אחראית לנזק ועל כן הוראות סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח ("ביטוח כפל") אינן חלות. עוד הוסיפה מגדל, שהסחורה הוחזקה על ידי סלע ללא שמירה ופיקוח, וללא אמצעי כיבוי יעילים, על כן יש להחיל על האירוע את חוק השומרים וחוק חוזה קבלנות, לפיהם סלע הינה "שומרת שכר" ועל כן היא חבה ברשלנותה בגין אירוע השריפה. מגדל צירפה דוח גיליון חקירה שנקבע בו, בין היתר, כי העילה לפריצת הדליקה נובעת מכשל חשמלי בלוח החשמל, וייתכן שהכשל נבע מעומס יתר, או כתוצאה ממגעים רופפים, אשר גרמו להתחממות יתר של חוטי החשמל.

בית המשפט דחה את טענת מגדל, שיש לראות את סלע כקבלן ולהחיל על האירוע את סעיף 6(ב')(1) לחוק חוזה קבלנות. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת מגדל שסלע הינה שומרת שכר, שכן בשמירתה על המלאי עד מכירתו הייתה לה טובת הנאה (סעיף1(ג) לחוק השומרים). על פי סעיף 2(ב) לחוק השומרים, כאשר המטרה של שמירת הנכס טפלה למטרה העיקרית של החזקתו, פטור שומר שכר אם אובדן הנכס או נזקו נגרמו שלא ברשלנותו.

נטל השכנוע לגבי קיומם של תנאי הפטור מוטל על שומר השכר, שנקט במידת זהירות שהיה נוקט שומר סביר כדי למנוע את הנזק. בית המשפט קבע, שכלל עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה שסלע לא התרשלה, כלל פנתה לחוקר פרטי שיחקור את כל הנוגעים בדבר ולאחר מכן פנתה למהנדס חשמל על מנת לקבל חוות דעת מפורטת לגבי הכשל שגרם לשריפה. כלל גם פנתה לשמאי ואף הוא מסר חוות דעת מפורטת לגבי פרטי הרכוש לרבות שווי המלאי, תוך התייחסות לעובדה שבמקום היה סוקר וכי סלע עמדה בכל הדרישות.

בית המשפט ציין, כי מגדל לא צירפה כל ראייה ממנה ניתן להסיק שסלע התרשלה ואף לא צירפה חוות דעת נגדית מטעמה. נוכח האמור לעיל, לא ניתן לקבוע שסלע הינה בבחינת מזיק, אשר איננו זכאי להשתתפות מכח ביטוח כפל. עוד הוסיף בית המשפט, כי מגדל לא הוכיחה שסלע לא עמדה באחת מדרישות המיגון (מטפי כיבוי אש, גלגלון כיבוי אש, גלאי אש). השמאי ציין בחוות דעתו, כי בוצע סקר סיכונים והמלצות הסקר קויימו. מגדל גם לא הוכיחה שרשויות כיבוי אש פנו למנהל סלע, או לבעליה בדרישות כלשהן לשיפור אמצעי הבטיחות או שבמשך תקופת הביטוח סלע קיבלה דוח ביקורת מרשות הכבאות המורה לה לנקוט באמצעים מסויימים למניעת הנזק בסלע או בסביבתה.

היעדר קשר סיבתי בין הרישיון לשריפה

אשר לטענה, כי לסלע לא היה רישיון עסק (חריג בפוליסה), קבע בית המשפט, שמגדל לא הוכיחה קשר סיבתי בין אי מתן הרישיון לסלע לבין השריפה ולא הוכח שלו לסלע היה רישיון, השריפה הייתה נמנעת. מגדל גם לא עמדה בנטל ההוכחה שכלל "התנדבה" לשלם את תגמולי הביטוח. "כאשר אין מקום לחשוד ולא הוכח קיומה של קנוניה בין מבטח במבוטח, אין לחטט בציציות חברת הביטוח ולבדוק מדוע פיצתה את מבוטחה".

נוכח כל האמור, בית המשפט חייב את מגדל מכוח כפל ביטוח. המלאי בוטח בפוליסת כלל בסך 600,000 שקל ובפוליסת מגדל בסך 1,214,500 שקל, על כן יחס סכומי הביטוח עומד על שליש ושני שליש. על מגדל לשלם לכלל סכום בגובה 126,667 שקל המהווים שני שליש מסך 190,000 שקל.

עד מועד כתיבת שורות אלו, לא ידוע אם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *