תכנון פרישה, כפי שהספקתם אולי להבין מטורי הקודמים, נעשה באמצעות העמדת מטרות ויעדי החיים הכלכליים של משפחת הפורש, מול כלל הנכסים שאמורים לשרת את המטרות האלה. התוצאה היא המאזן שנותן לנו תמונה ראשונית וכיוון לעשיה. אחת מהבקשות השכיחות ביותר אצל אלה שמגיעים אלי מספר שנים לפני הפרישה היא לבדוק האם הוא יכול להקדים את הפרישה שלו בכמה שנים ספורות. כזאת הייתה גם דרישתה של הגברת פ. שהגיעה יחד עם בעלה לפגישה הראשונית.

"ומה עושה אדוני"? כהרגלי, אני מנסה לברר מהם הרצונות הספציפיים של לקוחותיי לגבי תיק הפרישה הפרטני שלהם. הגברת פ. ידעה להגדיר לי במדויק. היא עוסקת בעבודתה כאחות אחראית במחלקה קשה בבית חולים מזה עשרות שנים וממתינה בקוצר רוח ליום הפרישה שלה. "אני כבר לא מסוגלת להגיע לבית החולים", אמרה לי. "יש לי עוד שנה ואני שחוקה לחלוטין ורוצה להתחיל לחיות".

"ומה איתך אדוני?", שאלתי את בן זוגה. "אני מנכ"ל של קבוצת חברות שעוסקות בתחום הביוטק", הוא ענה. "אחראי על קרוב ל-400 עובדים", ובמשך 5 דקות האיש ששתק עד לאותה נקודה לא הפסיק לדבר. כשסיים חייך בפעם הראשונה ושאל אם הבנתי.

"האמת שלא הכל", עניתי, "אבל דבר אחד ברור לי – אתה אוהב את מה שאתה עושה". כששאלתי מתי בכוונתו לפרוש ענה כי גיל הפרישה שלו הוא בעוד 4 שנים, למרות שהבעלים של העסק ירצה שימשיך לעבוד מעבר לכך.

בשלב זה זיהיתי סמני חוסר נוחות ותזוזות בכיסא של רעייתו הדומיננטית. גם הוא קלט את זה ולכן הוסיף מיד: "אשתי רוצה שאפרוש מוקדם יותר יחד אתה, אנא בדוק האם יתאפשר לנו לעשות זאת יחד".

תוצאות הבדיקה הראתה שהם אמנם יכולים לפרוש, בהתאם לרמת החיים שביקשו, אולם זה לא ממש יהיה ברווחה כלכלית. הסיבה העיקרית הייתה רצונם לממן לכל אחת משלושת ילדיהם, שעדיין לא התחתנו, חתונות וסכום ראשוני לדירה של כחצי מיליון שקל.

כשהגיעו למשרדי והצגנו להם את התיק ציינתי שאם כל אחד מהם יפרוש בגיל הפרישה שלו כחוק זה יסתדר. הקדמת הפרישה של הבעל תגרום לכך שיצטרכו לחיות בביקורת על הכספים שהם מוציאים.

פשרה נכונה

ראיתי את חילופי המבטים ביניהם למשך דקה ארוכה עד שהאישה השיבה שהיא רוצה לפרוש יחד בעלה בעוד שנה. השתררה דממה מעיקה. "ראי גבירתי", אמרתי, "אני ממליץ שתלכו הביתה ותעיינו בתיק שוב, נסו להבין את המשמעויות שלו ונקבע פגישה נוספת בעוד שבוע". כאשר חזרו ציינה כי היא עדיין בעמדתה ורוצה לפרוש באותו המועד עם בעלה, על אף שהבעל מהוסס בקשר לכך.

לאחר ששמעתי את שניהם ביקשתי את רשותם להוביל את השיחה. הבנתי שיש כאן סיטואציה שצריך לפתור בעזרת חשיבה שונה ולא באמצעות נתונים כלכליים. "היציאה לפנסיה יכולה להיות ירח דבש שני אם עושים אותה נכון", אמרתי.

"אני מניח שחלפו שנים רבות מאז ירח הדבש שלכם, התבגרתם למדתם והבנתם שהחיים בנויים, בין השאר, מרצף של ויתורים על מנת להגשים חלומות. אני מבקש להציע לכם פשרה שתאפשר לכם להתקדם כלכלית אל עבר היעד שביקשתם וכמו כן לצאת לירח הדבש שלכם עם חיוך", אמרתי.

"ראי, בעלך נהנה מעבודתו ואינו מעוניין לפרוש. אם יפרוש כעת תקבלי פרטנר ממורמר במשך שעות היום לא ימצא את עצמו וזה יתבטא ביומיום. אני צודק אדוני?", הוא הנהן בראשו.

"בין האופציה של לפרוש עם אשתך, לבין האופציה לפרוש במועד שקבע החוק מפרידות 6 שנים. אני מציע שתתכנן את פרישתך לעוד 3 שנים – זה יכניס הביתה שכר גבוה כפי שיש לך. כמו כן, זה ידחה את פרישתך בשנים ספורות, כשהמשמעות היא הפקדות נוספות שיגדילו את הקצבה והחסכונות שלך להשתלמות והחסכונות הפרטיים שיש לכם. התוצאה הכלכלית היא עמידה בכל היעדים שצברתם לעצמכם", הבהרתי.

"אבל זה לא נגמר כאן. אני מציע, ואפילו מבקש, שתגדיל את כמות החופשות שאתה לוקח. יש לך מספיק ימים שצברת. ובנוסף, תתחברו ליועץ פרישה שיטפל עבורכם בפן המנטלי ויכין אתכם לחיים המשותפים מעכשיו ובמיוחד החל מעוד שלוש שנים".

זיהיתי בפעם הראשונה חיוך על פניהם והנהון בראש. "זה מקובל?", שאלתי. "בהחלט כן", ענו. תמיד משמח להגיע לפתרון מוסכם על כל הצדדים.

הכותב הוא מנהל מיזם הפרישה בלשכת סוכני ביטוח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *