נהג הגרר נעלם עם המשאית – ביהמ"ש אישר את מכתב הדחיה

נהג מתחזה התקבל לעבודה בחברת שירותי גרירה, גנב את משאית הגרר עם שני הרכבים שהיו עליה – ונעלם; המעסיק התבשר שפוליסת הביטוח שרכש אינה מכסה מקרה שכזה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

לפלוני יש חברה העוסקת בגרירת רכבים. אלמוני, שהינו נהג משאית במשקל 15 טון, מבקש להתקבל לעבודה אצל פלוני. אלמוני מציג ת.ז., רשיון נהיגה ותעודת יושר מהמשטרה. פלוני, בוחן את המסמכים הנחזים להיות אותנטיים ומקבל את אלמוני לעבודה, כנהג משאית גרר.

אלמוני מתחיל בעבודתו כנהג גרר, ולמחרת נעלם עם משאית הגרר אשר עליה 2 רכבים. חברת האיתור העוקבת אחר משאית הגרר, פנתה אל פלוני ושאלה אותו למיקום המשאית, אך כל נסיונות ההתקשרות לאלמוני עלו בתוהו והוא נעלם. בדיעבד התברר כי המסמכים שהוצגו לפלוני היו מזוייפים ואלמוני הינו מתחזה.

עו"ד בן אברהם | צילום: גיא קרן

לשמחתו של פלוני, הוא רכש פוליסת ביטוח והוא פנה למבטח וביקש לקבל את תגמולי הביטוח. המבטח, לאחר שעיין בנסיבות המקרה, הודיע לפלוני כי התביעה תדחה מהטעם שהפוליסה לא מכסה גניבה על ידי עובד המבוטח או מורשה מטעמו. פלוני הגיש תביעה כנגד המבטח וכן כנגד סוכנות הביטוח והסוכן שטיפל בענייני התובע מטעם הסוכנות בטענה כי לא הציגו לפניו את כל האפשרויות הביטוחיות על מנת להגן עליו מכל מעשה גניבה, לרבות בידי עובד או מורשה, אם קיימת תוספת ביטוחית כזו.

מתחזה לא נחשב עובד

בית המשפט השלום בירושלים, נדרש לשבת על המדוכה בסוגיה זו. כנגד חברת הביטוח טען המעסיק כי התביעה מבוססת על פוליסת ביטוח כלי רכב מעל 3.5 טון, וכן לתשלום מתקן ההרמה ואובדן הכנסות. ביהמ"ש קובע כי מלשון הפוליסה ניתן ללמוד כי חריגיה נועדו למנוע כיסוי ביטוחי בכל מקרה של גניבת הרכב בזדון על ידי מי מעובדי המבוטח או כל אדם אחר בשירות המבוטח. המעסיק מבקש לראות בעובד רמאי ומתחזה ומשכך הוא לא יכול להחשב כ"עובד" לעניין לשון הפוליסה.

אלא שביהמ"ש לא מקבל את האבחנה שעורך המעסיק, וקובע כי הדבר אינו מתיישב עם הגיונו של חוזה הביטוח ו/או תכליתו, שהרי חברת הביטוח מבהירה שהיא אינה מבטחת את מי שקיבל לידיו את כל אמצעי ההגנה של משאית הגרר. היגיון זה אף עולה מרשימת האנשים עליהם חלים החריגים הללו, הכוללים את המבוטח, העובדים, בני משפחה וכל אדם הנמצא בשירות המבוטח. לכן, התכלית הינה שאין מקום לבצע הבחנה בין מסירת אמצעי ההגנה לפלוני או לאלמוני.

ביהמ"ש אף מציין כי הוא אינו משוכנע שלא נפלה רשלנות מצד המעסיק שבחר להפקיד בידי המתחזה, לאחר יום וחצי של חפיפה את השליטה על משאית שעליה שני רכבים בשווי לא מבוטל וזאת חרף העובדה שהתמונה שהוצגה לו בת.ז. לא תואמת לאדם שניצב מולו, לא טרח לשוחח עם המעביד הקודם של המתחזה וזאת על אף שהמעסיק כבר נפל קורבן לגניבה על ידי עובד בעבר.

משכך, קובע בית המשפט כי התקיים החריג בפוליסה ויש לדחות את התביעה כנגד המבטח. התביעה נגד מבטחת האחריות המקצועית של המעסיק נדחתה אף היא מהטעם שהחבות המקצועית שהורחבה הוגבלה אך לכזו שמקורה ברשלנות או בטעות בקשר עם מתן השירותים על ידי המבוטח או הבא מטעמו, ופשיטא כי גניבה מכוונת של המשאית והרכבים עליה על ידי מורשה מטעם המבוטח אינה באה בכלל זאת.

התביעה כנגד סוכני הביטוח

המעסיק טען כי הסוכנים התרשלו בכך שלא יידעו אותו על אפשרות רכישת פוליסה הכוללת הרחבה לגניבה בידי עובד או מורשה. בעדותו טען המעסיק כי הסוכן הסביר לו שאין כיסוי כנגד גניבה על ידי  עובד, וכך גם העיד סוכן הביטוח אשר הוסיף "ככל שידוע לי לא ניתן היה כלל להשיג כיסוי ביטוחי מעין זה לתובעת". יתרה מכך, המעסיק היה מודע לסיכון זה ואף פנה לסוכן מעת לעת לאורך השנים ושאל אם יש חדש ביחס לרכישת תוספת כיסוי למקרה שכזה ונענה בשלילה.

לכן, בנסיבות אלו, קובע ביהמ"ש כי לא נפל פגם בהתנהלות סוכן הביטוח והמעסיק היה מודע לסיכונים הקיימים בפוליסה. בשלב זה לא ידוע אם יוגש ערעור לביהמ”ש המחוזי על פסק הדין.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email