חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מורכב ודי מסורבל. ההלכות המשפטיות בעניינו משתנות מעת לעת וחשוב לתת על כך את הדעת, מאחר ומדובר לעיתים בסכומי פיצוי משמעותיים מאוד.
עיקרו של חוק הפיצויים נסוב סביב שלושה מונחים עיקריים: מאורע שבו נגרם לאדם נזק; עקב שימוש ברכב מנועי; למטרות תחבורה.
במקרה שלנו ישנו תובע, שהינו נהג משאית המיועדת להובלת כלי רכב, שנכנס לתחנת דלק על מנת לתדלק את המובילית. לאחר סיום התדלוק, עלה התובע על החלק האחורי של המובילית לצורך סגירת תא התדלוק, החליק, נפל ונפגע.
בית משפט השלום קיבל את התביעה, וחייב את חברת הביטוח לשלם לתובע פיצויים, תוך שהוא קובע כי מדובר בתאונת דרכים לכל דבר ועניין. מקרה זה הגיע לבית המשפט העליון, וקביעתו של בית משפט זה הינה מחייבת את כל הערכאות וקובעת אמות מידה חדשות לבחינת מקרים דומים.
השימוש ברכב מנועי
בית המשפט העליון בחן את השאלה, אם פעולת תדלוק המובילית, אשר ביצע התובע (ובתוך כך, אף הליכתו על גבי חלקה האחורי של המובילית אל עבר מיכל הדלק לשם סגירתו) – באה במסגרת הגדרת "השימוש ברכב מנועי".
הגדרת השימוש הינה נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או טיפול דרך. בית המשפט ציין כי יש להיזהר מהרחבת השימוש במונח "שימוש ברכב מנועי", מעבר להגדרות האמורות, על מנת שלא לצקת להגדרות תוכן שהמחוקק לא כיוון אליהן.
נקבע כי פעולת התדלוק אינה מהווה חלק אינטגרלי מהנסיעה עצמה, בדומה למקרים של הליכה לכיוון הרכב, הרמת מחסום או מכשול. אלה אומנם פעולות חיוניות לנסיעה, אך אינן חלק אינטגרלי מהנסיעה עצמה ולכן אינן באות במסגרת ההגדרה של שימוש ברכב מנועי.
שני מבחנים
בית המשפט קבע כי פעולתו של התובע אינה בגדר כניסה או יציאה מהרכב. המבחנים לכך הם שניים: הראשון – מבחן טכני בגדרו יש לבדוק אם בעת התאונה היה הניזוק בגדרי מתחם השימוש ברכב, אשר ראשיתו במגע בין הניזוק לבין הרכב וסופו בירידה מהרכב ורכישת עמידה יציבה; השני – אם הפעולה הנדונה חיונית במובן הפיזי לשם הכניסה אל הרכב או הירידה ממנו, ואם היא מהווה חלק טבעי ואינטגרלי מפעולת הכניסה או הירידה.
בית המשפט מוסיף וקובע כי אין גם לראות בפעולת התדלוק משום שימוש ברכב מנועי מסוג של טיפול דרך.
בהתאם להלכות קודמות של בית המשפט העליון, נדרשים ארבעה תנאים לשם סיווגה של פעולה כטיפול דרך: (1) הפעולה הנדונה בוצעה ברכב או באחד מרכיביו; (2) הפעולה נעשתה בדרך; (3) הפעולה נדרשה עקב אירוע פתאומי; (4) מדובר בפעולה שאיננה טיפול מורכב ברכב הנעשה ככלל על-ידי איש מקצוע.
פעולת התדלוק היא פעולה שגרתית, אשר לא מקיימת את התנאי לפיו הפעולה נדרשה בעקבות אירוע פתאומי. כמות הדלק במיכל משתקפת, ככלל, במד הדלק המצוי לנגד עיני הנהג, ולכן לא ניתן לומר כי מחסור שגרתי בדלק, המחייב תדלוק, הוא משום מצב המתגלה באופן פתאומי ודורש טיפול בלתי צפוי. זאת, אף אם יעד הנסיעה משתנה באופן בלתי צפוי.
לפיכך נקבע כי המשיב לא ניזוק עקב שימוש ברכב מנועי כהגדרתו בחוק הפיצויים, ומשכך אינו בא בגדר תאונת דרכים כהגדרתה בסעיף 1 לחוק. לפיכך, נקבע כי תדלוק הרכב וסגירת מיכל הדלק לאחר מילויו, עובר לתחילת הנסיעה, אינו מהווה שימוש ברכב מנועי ואינו מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק ולכן התביעה נדחתה.
הכותב הינו יועץ חיצוני לחברי הלשכה בתחום תביעות נזקי גוף וביטוח לאומי. לפרטים נוספים אודות היועץ ודרכי התקשרות מולו ניתן להיכנס לאתר הלשכה: https://www.insurance.org.il
