נזקי צנרת או איטום לקוי: מה מכוסה בפוליסת דירה?

הכיסוי לנזקי מים בפוליסת ביטוחי הדירות מתקיים בתנאים מסוימים; תביעה שהוגשה לבית המשפט כתוצאה מנזילה מדגימה עד כמה חשובה היתה רפורמת נזקי צנרת מספטמבר 2017
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אחד הדברים המתסכלים שיכולים להיות בדירה, לפחות בעיני, זו העובדה שלפתע אתה מגלה שיש כתם מים בקירות הבית, כתם שמתפשט על הקיר ומתחילה השאלה: מאיפה זה מגיע? בשביל זה קיים כיסוי בפוליסת הדירה לנזקי מים. אלא שפוליסה לחוד ומציאות לחוד. בעקבות תלונות לא מעטות על שירות לוקה בחסר מצד חברות הביטוח בטיפול בתביעות אלו, התערב הרגולטור וקבע כללים אשר נכנסו לתוקף בספטמבר 2017 לעניין אופן הטיפול בנזקי מים על ידי חברות ביטוח, אלא שגם בימים אלו כאשר אנו בפתחו של עשור חדש, אנו עדיין רואים כי קיימות תקלות ובעיות בכל נושא הטיפול בתביעות אלו, ונראה כי טרם נמצאה הנוסחה המתאימה להסדרת תהליך הטיפול בתביעות נזקי הצנרת והמים.

השבוע נדבר על תביעה של גברת מראשון לציון, אשר ביטחה את דירתה בפוליסת דירה הכוללת כיסוי לנזקי מים כתוצאה מנזילה בצנרת. במקרה זה לא היתה מחלוקת כי הנזילה, שהגיעה עד ארון החשמל בדירה, מקורה בחדר הרחצה המצוי מעל ארון החשמל וגרמה לקצר חשמלי. השאלה שעלתה היתה האם מדובר בנזילה או ליקויי איטום. אם מדובר בליקויי איטום, אזי לא חל הכיסוי בפוליסה.

התובע טען שחברת הביטוח התרשלה. צילום: fotolia

התובעת פנתה לחברת הביטוח ולחברת השרברבים על מנת שיתקנו את הנזק. בו ביום הגיע שרברב שדיווח כי ביצע איטום ברצפה (באופן פרטי, כי אין כיסוי לאיטום) ויש נזק חשמל. למחרת הגיע חשמלאי וביצע תיקונים בארון החשמל. מספר ימים לאחר מכן, שוב אירע פיצוץ בארון החשמל שגרם להפסקת חשמל. מאחר ודובר על סופ"ש נאלצה התובעת להזמין חשמלאי פרטי שטען כי יש טיפות מים בארון חשמל, נציג חברת השרברבות שהגיע למחרת קבע כי הכל תקין, וכך חזרה התקלה פעם אחר פעם, עד שסוכם על שליחת מאתר נזילות שמצא את הנזילה, אלא שנציג חברת השרברבים קבע שאין נזילה. התובעת שקצה נפשה, הזמינה שמאי פרטי שאיתר את הפיצוץ בצנרת, וכימת את הנזק בסך של כ-42 אלף שקל. חברת הביטוח טענה כי מדובר על נזק של 15 אלף שקל לכל היותר אך הואיל ומדובר על נזקי איטום אין כיסוי והתביעה נדחתה.

טיפול לקוי

בית המשפט, אשר ישב על המדוכה, קבע כי אין מחלוקת כי היתה נזילה, אך עולה השאלה האם מדובר על נזקי צנרת (המכוסה בביטוח) או רטיבות עקב ליקוי איטום (לא מכוסה בביטוח). בית המשפט קובע כי הטיפול בתביעתה של התובעת היה לקוי. בדוחות שמולאו על ידי השרברבים לא ניתן היה לדעת מה בוצע לאיתור התקלה, ובאילו אמצעים נערכה הבדיקה. יתרה מכך, העבודה של השרברב לא פתרה את העיה, אנשי המקצוע שהגיעו לא היו מצוידים בציוד יחודי לאיתור נזילות. נציג חברת השרברבים הסביר בדיון כי מטעמים כלכליים הם אינם שולחים מאתר נזילות בכל תלונה, ובית המשפט קבע כי במקרים של נזילה לארון חשמל באופן שעלול לסכן חיים, יש מקום לבצע בדיקה מעמיקה כבר בשלב מוקדם יותר, אלא שבפועל לא נעשתה בדיקה מקצועית רצינית של מקור הנזילה.

בנוסף, השרברב ביצע טיפול באיטום במועד הבדיקה הראשוני והואיל והדבר לא הוביל להסדרת הנזילה מלמד כי מדובר על נזקי צנרת. בית המשפט מחייב את חברת הביטוח ואת חברת השרברבים לפצות את התובעת.

דבר היועמ"ש: המקרה המתואר אירע מספר ימים בטרם כניסת הרפורמה וההסדרה בנושא נזקי המים בפוליסת הדירה. בשלב זה לא ידוע אם יוגש ערעור על פסק הדין.

הכותב הינו היועמ"ש של לשכת סוכני ביטוח

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email