"העובדה שסוכני הביטוח מקבלים את עמלתם מחברות הביטוח, ובביטוח פנסיוני הם מקבלים עמלה גבוהה יותר ככל שיביאו מהמבוטח דמי ניהול גבוהים יותר, יוצרת ניגוד אינטרסים. זהו עיוות גדול שהגיע הזמן לתקן אותו, צריך לשנות את דרך התגמול של סוכן הביטוח“.
כך אומר ח“כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), יו“ר ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת, בריאיון ל“ביטוח ופיננסים“. עוד אומר ח“כ סלומינסקי בנושא זה, ”מערכת התגמול לסוכן צריכה להיות מערכת אחרת, שתשחרר את סוכן הביטוח מנאמנות לחברת ביטוח ספציפית, ובכלל לחברות הביטוח. כיום סוכן הביטוח שרוצה להרוויח יותר, עלול לעשות זאת על חשבון המבוטח, וגם אם לא, הרי שלמראית עין, זה יכול להתפרש כך. על זה נבנה תשדיר הפרסומת של ביטוח ישיר, ובגלל זה בין היתר נפגעת תדמיתו של סוכן הביטוח. בסופו של יום, המבוטח, שלא קיבל את הפיצוי המגיע לו מחברת הביטוח, בא בטענות לסוכן הביטוח. כיום, חברות הביטוח מסתתרות מאחורי הסוכן, וזה פועל נגדו מבחינה תדמיתית“.
אמנם ישנם ניסיונות לפרק את נוסחת התגמול הקיימת, לפחות בהפרדה בין דמי ניהול לעמלה, אבל אלו לא כל כך עובדים בשל התנגדות חברות הביטוח. לדברי סלומינסקי, ”אנחנו כמחוקקים לא יכולים ליזום חקיקה בנושא. אבל אם יביאו בפנינו הצעה הגיונית והוגנת, בהחלט נדון בה“.
מי צריך להביא את ההצעה?
”לשכת סוכני ביטוח, או איזושהי ועדה שתייצג את המבוטח, הסוכן וחברות הביטוח, צריכה להביא בפני ועדת החוקה הצעה, ואז נוכל לדון בה בכנסת ולקדם אותה“.
כזכור, לפני כשלושה חדשים אישרה ועדת הכספים את הצעת החוק שהובילה הלשכה בכנסת, להפרדת דמי הניהול מעמלת ההפצה לסוכן. ההצעה אושרה בתחילת השנה בוועדת השרים לענייני חקיקה. גם לדעת המפקחת על הביטוח דורית סלינגר, כפי שקבעה בנייר עמדה שלה, תגמול לסוכן הנגזר מדמי הניהול מנוגד לדין.
אריה אברמוביץ, נשיא הלשכה, הדגיש בעבר: "מטרת סוכן הביטוח חופפת את זו של המבוטח. אנו מצפים מחברות הביטוח לגבש מודל תגמול חדש". חברות הביטוח לא נענו לקריאה, למעט בית ההשקעות הלמן אלדובי שפיתח מודל בו דמי הניהול מופרדים מעמלת הסוכן. התאחדות החברות לביטוח אף עתרה לבג“צ נגד הצעת החוק, אך עתירתה נדחתה. במושב החורף הקרוב הצעת החוק צפויה לעבור בקריאה שנייה ושלישית.
לאחד כוחות
בוועדת החוקה אישרתם לקריאה ראשונה הצעה להגביל את חברות הביטוח ל־30 יום במתן פיצוי על תביעת ביטוח. איפה זה עומד?
”מדובר בעוול שנעשה למבוטחים. חברות הביטוח ממציאות כל הזמן תירוצים לדחות את מתן הפיצוי, דורשות עוד ועוד מסמכים ואפילו לא תמיד משלמות. לצערי, אני סבור שגם אם זה יוגבל ל־30 יום, הרי שביום ה־28 ידרשו מהמבוטח מסמך חדש – זה חלק מהבעייתיות של מונופול הביטוח“.
יש ביקורת על רגולציית יתר במדינה, במיוחד בענף הביטוח. גם אתה השמעת ביקורת כזאת. מה המשמעות שלה מבחינת סוכן הביטוח?
”יש כיום 96 רגולטורים בישראל. כל אחד מבין שמבחינת התפקיד שלו הוא אמור להוציא חוזרים, תקנות והוראות, ולא פעם הם חופפים או משנים רגולציה של רגולטור אחר מתחום משיק. זה שובר את השוק העסקי“.
”כיו“ר ועדת הכספים בכנסת הקודמת, עמלתי רבות יחד עם יו“ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, לפתור את הבעיה שהבורסה בישראל לא מצליחה להתרומם. אחת מהסיבות העיקריות היא הרגולציה. יחד עם האוזר, הורדנו 20 תקנות רגולטוריות שהכבידו על ההשקעה בבורסה“. מצד שני, מוסיף ח“כ סלומינסקי, ”גם לא צריכה להיות הפקרות. הרגולציה צריכה לשמור על האזרח הקטן. ואולם, הפיקוח צריך לעשות זאת בצורה מקדמת ולא חוסמת“.
”הצעתי לאחד את גופי העסקים הקטנים, כמו לשכת סוכני ביטוח, להב ולשכת רואי החשבון, לגוף אחד גדול. כולם מפחדים מההסתדרות, בעיקר בגלל הוועדים הגדולים שיכולים ביום אחד להוריד את שאלטר החשמל, יש להם כוח רב משום שהם מאוחדים. הכוח של ההסתדרות והוועדים הגדולים מביא לכך, שיש חקיקה גדולה לטובת העובד, שאמנם היא מבורכת, אבל בדרך כלל היא באה על חשבון המעסיקים הקטנים. לשכת סוכני ביטוח, במיוחד עם ההנהגה הנוכחית שלה, מראה רוח לחימה ומשיגה דברים, אבל אם היה ארגון גדול שבו היא הייתה שותפה, הייתה משיגה יותר“.
השיווק הישיר של חברות הביטוח פוגע לא פעם במבוטחים. למה בכנסת לא עוסקים בכך?
”לאחרונה יש נטייה של חברות הביטוח, לוותר על הסוכן במשולש מבוטח־סוכן־מבטח, ואז להעניק הנחות למבוטח.
”כמחוקק, אני לא יכול לחסום את החברות משיווק ישיר. ואולם, המבוטח לא מבין, שאמנם בחתימת העסקה הוא ישלם אולי פחות לחברת הביטוח, אבל כשיש בעיה וצריך לתבוע אותה, יעבירו אותו מפקיד לפקיד ויתישו אותו. סוכן הביטוח הוא הכתובת של המבוטח. לסוכן יש את הקשרים בחברת הביטוח, שלמבוטח אין“.
