סו"ב יעקב כגן, חבר ועדת הרווחה בלשכת סוכני ביטוח, נמצא כבר 40 שנה בתחום הביטוח. כגן פעיל מאוד בהנצחת השואה ומשמש כיו"ר ארגון יוצאי ביאליסטוק. הוריו, חיה ושרגא, ניצולי שואת ביאליסטוק שאיבדו את כל בני משפחותיהם. בתום המלחמה אף שימש אביו כיו"ר קהילת ביאליסטוק עד עליית המשפחה לישראל.

מידי שנה מארגן יעקב ביקורים בפולין כשהוא מתמקד בביאליסטוק. בשנה שעברה השתתפו במסע למעלה מ־50 סוכנים, והשנה ייצא ביקור סוכנים נוסף בחודש אוגוסט, הפעם ביקור רשמי של הלשכה, לפי ההחלטה שהתקבלה בישיבת הוועד המנהל האחרונה. "ביאליסטוק, הנמצאת בצפון מזרח פולין, היא היום עיר של כמעט חצי מיליון איש", מספר כגן. "בעיר הזו נרצחו כ־200 אלף יהודים, וכיום אין בה כמעט יהודים. אנחנו פועלים בנושא ההנצחה והזיכרון שם, ובזכות הקשרים עם ראש העיר הם עורכים לנו כל שנה טקס זיכרון מרשים, בהשתתפות שגרירי אירופה, נציגי הצבר והמשטרה".

לדבריו, בטקס ההנצחה אמר ראש העיר הפולני מעל הבמה כי "הם היו אזרחים שלי ואני מכבד אותם". שגריר ישראל שהשתתף בטקס סיפר שאין הרבה ראשי ערים שהיחס שלהם לנושא היהודים הוא כזה. "בעקבות הפעילות הזאת הוזמנתי לפני שנתיים לקבל אות מנשיא פולין על מפעל חיים. אני משתף פעולה עם משרד החינוך ומוציא מסעות לשם. בכל מסע אני מצרף איש עדות ואנחנו מגיעים גם לעיר ביאליסטוק. ההבדל בין המסעות האחרים הוא ששם מחכים להם תלמידים, הנוער מתחבר ויוצר קשרים, וזה יוצר פעילות מבורכת", אומר כגן.

משלחת בראשות הרמטכ"ל איזנקוט באושוויץ השבוע | צילום: דובר צה"ל

פינת טננבאום מלמד

המרד של גטו ביאליסטוק נחשב לשני בגודלו וחשיבותו למרד גטו ורשה. מי שארגן וניהל את המרד היה מרדכי טננבאום, שהיה קודם בגטו ורשה והועבר לביאליסטוק כדי לנהל גם שם את המרד. "במרכז הגטו היה רחוב שנקרא רחוב הצפרדע. במסגרת הפעילות שלנו בביאליסטוק, ביקשנו מראש העיר לשנות את שם הרחוב לרחוב טננבאום, וראש העיר נענה", מספר כגן, "היום עומד שם שלט גדול הנושא את השם – רחוב טננבאום".

וזאת לא המקרה היחיד. "בגטו היה יהודי בשם יצחק מלמד, שעבד במפעל מצברים ואסף חומצה כדי להתנקם בנאצים. כשבאו הנאצים להוציא את אשתו וארבעת ילדיו הקטנים מהבית, הוא שפך להם את החומצה בעיניים, הנאצי התעוור והתחיל לירות לכל עבר. אחד הכדורים פגע ביצחק מלמד, אך הוא הצליח לברוח. הנאצים פרסמו מנשר שאם הוא לא יתייצב חזרה עד הערב, יוציאו 5,000 יהודים להורג. הוא התייצב בפני הנאצים והם תלו אותו והשאירו אותו תלוי לשבוע, למען יראו ויראו. במקום שתלו אותו הצבנו עמוד זיכרון עם הסיפור עליו. מדובר ברחוב מרכזי שם, כמו רחוב אלנבי בתל אביב, וביקשנו מהעירייה שתשנה את שם הרחוב לרחוב יצחק מלמד, והם נענו לבקשתנו ושינו", מספר כגן. כגן מספר כי בביאליסטוק יש בית קברות גדול של בן כאלף שנים בו קבורים יהודי ביאליסטוק. "יש לנו פרסום באינטרנט באירופה על בית הקברות, ובאים לשם מבקרים מכל רחבי אירופה, ביניהם גם לא מעט גרמנים צעירים שעוזרים לשימור בית הקברות וצובעים את המצבות".

"נמשיך לפעול ללא לאות במשימת התיעוד, החיבור וההנצחה, כדי להבטיח קיומו של עולם טוב יותר. עם עיניים דומעות אנו מצדיעים שוב לזכר מיליוני אחינו ומבטיחים לזכור ולא לשכוח, ולהיות קרובים למורשת עמנו".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *