לשכת סוכני הביטוח אשר הוקמה לפני יותר מ-70 שנה אינה משמשת כיום כלשכה סטטוטורית לחבריה סוכנות וסוכני הביטוח, בתקופה האחרונה עולה הדיון האם יש להפוך לשכה זו ללשכה סטטוטורית והאם זה אכן כדאי ויתרום לסוכני הביטוח וללקוחותיהם. אין ספק שלשכה שהוקמה לפני כך כך הרבה זמן חייבת לעבור מספר גדול של שינויים והתאמה לזמן הנוכחי ולעתיד, ויש דברים רבים שנדרשים לשינוי כדי שתמשיך לייצג את סוכני הביטוח כראוי. האם אחד השינויים, כגון הפיכתה ללשכה סטטוטורית, אכן יביא לשינוי? אנסה במאמר זה לגעת במספר נקודות הקשורות לסוגיה זו.
מהי לשכה סטטוטורית?
תאגיד סטטוטורי הוא ישות משפטית אוטונומית למחצה אשר פועלת מתוקף חוק ויכולה להחזיק בסמכויות חקיקתיות, ביצועיות ושיפוטיות. לפעמים מוקם גוף כזה בחקיקה ממשלתית בכנסת ולעיתים זה גוף פרטי שמקבל סמכויות בחוק, במונח "סטטוטורי" פירושו "על פי חוק" (כך לפי ויקיפדיה).
במדינת ישראל יש הרבה תאגידים סטטוטוריים, כמו למשל בנק ישראל, המועצה להשכלה גבוהה, רשות השידור, מועצת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין. לשכת סוכני הביטוח ולשכת רו"ח אינן גופים סטטוטורים ובשני הגופים האלו נשמעים קולות בעד הפיכתם לגופים סטטוטורים בשנים האחרונות.
לשכת עוה"ד בישראל
לשכת עו"ד בישראל הוקמה בשנת 1961, קדמו לה 12 שנים של דיונים מקיפים משינוי המצב לפני קום המדינה לפיה פעלה הסתדרות עורכי דין ולנטרית לצד מועצה ממונה מטעם השלטון המנדטורי. בשנת 1961 היא הוקמה כגוף סטטוטורי.
כאשר בוחנים את הסיבות העיקריות לקבלת מעמד זה מטעם המדינה, אחת מהן הייתה "הכרה בחשיבותו של מקצוע עריכת הדין במדינה דמוקרטית הקולטת עליה, הכנת תשתיות משפטיות, שבה נדרש מעורך הדין לייצג ולהפעיל את מערכת הגנת זכויות האזרח מול הרשויות ולהשמיע דעתו בנושאים בעלי רקע ציבורי". שר המשפטים בזמנו, פנחס רוזן, הגדיר את תפקיד העו"ד "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק", לצד הרשות המחוקקת והשופטת.
למעשה, אחד השיקולים המכריעים של המדינה בשנת 1961 בה הוקמה הלשכה היה לייצר איזון בין הרשויות על ידי ניתוק המקצוע מהממסד השלטוני, כאשר עורכי הדין ינהלו את ענייני המקצוע, ואיו הבקרה והפיקוח יוטלו על היועץ המשפטי לממשלה, ועל שר המשפטים, והלשכה כפופה לביקורת מבקר המדינה. בנוסף, הכרה בשילוב ציבור היועצים המשפטיים והפרקליטים בשירות הציבורי בלשכה המקצועית ועצמאית, וזאת לחיזוק הצביון הכללי הציבורי של הלשכה.
תפקידי לשכת עו"ד:
• לרשום, לפקח ולבחון מתמחים במקצוע עריכת דין.
• להסמיך עו"ד חדשים.
• לקיים את השיפוט המשמעתי לעו"ד ולמתמחים.
• לתת סעד משפטי למעוטי אמצעים שאינם זכאים לכך מהמדינה על פי חוק.
• לנהל מרשם של עו"ד זרים הנותנים שרותים משפטיים בישראל.
הלשכה גם רשאית לחוות דעתה על הצעות חוק בעניני בתי משפט וסדרי דין, לשמש ולמנות בוררים, לפעול להגנת ענייניהם המקצועיים של חברי הלשכה, לייסד קרנות ביטוח, קרנות פנסיה ומוסדות אחרים לעזרה הדדית, לעסוק בהוצאת ספרות מקצועית וליזום ולהשתתף בפעולות מחקר בנושא משפט.
חברות בלשכה
כל עו"ד במדינת ישראל חייב להיות חבר בלשכת עו"ד, בשינוי מהמצב אצל רו"ח או סוכני הביטוח שרק מי שרוצה מצטרף ללשכה ומי שלא – אינו חייב. בישראל רק כ-50% ואולי פחות מבעלי רשיון סוכן ביטוח מורשה מאוגדים בלשכה וכל השאר למעשה אינם חברים בה.
בתחום רו"ח המצב יותר מורכב, קיימת מועצת רו"ח שהיא גוף סטטוטורי, מנוהל בעיקר ע"י עו"ד, רו"ח חייבים לשלם אגרת שנתית למועצה זו, ולמעשה היא קובעת את מבחני ההסמכה, רישוי, דין משמעתי ועוד. כיום יש נטיה של רוב רו"ח במדינת ישראל להפוך את הלשכה שלהם לסטטוטורית ולבטל את המועצה, די דומה למה שארע בזמנו בשנת 1961 עם עו"ד בישראל.
המצדדים בהפיכת הלשכה לסטטוטורית טוענים כי עצם החובה של כל סוכן ביטוח במדינת ישראל להיות חבר בלשכה, ייתן לה כוח רב במאבקה למען חבריה, יגדיל את תקציבה ויאפשר לה לעשות דברים רבים נוספים עבור חבריה. כיום למעשה אין ללשכה במצבה הנוכחי שום אפשרות וסמכות או יכולת להחיל את חוקי האתיקה על כל סוכני הביטוח במדינת ישראל, ולמעשה אותם חברי לשכה קיימים אשר משלמים דמי חברות כל שנה, מסבסדים ציבור גדול של סוכני ביטוח שאינם חברי לשכה אבל נהנים מפעילות הלשכה בתחומים שונים וזאת מבלי לשלם אגורה שחוקה אחת.
לשכה שמונה מעל 10,000 בעלי רישיונות לעומת לשכה של כ-4500 חברים כיום, כוחה והשפעתה הרבה יותר גדולות, והיכולת שלה להתמודד עם רגולציה וחקיקה שונה בתכלית; טענת המצדדים בהפיכת הלשכה לסטטוטורית מתבססת כי מהלך זה יקנה ללשכה חוזק רב, יכולת השפעה, שליטה על הנכנסים לענף כולל הכשרתם, טיפול בסוכנים המפירים את האתיקה ביד חזקה, קביעת תוכנית לימודים והכשרות שמחייבת את כל חברי הלשכה ובסופו של יום קידום מעמדה וחוזקה של הלשכה לטובת חבריה באופן ישיר אבל גם לטובת הלקוחות באופן עקיף, כי נותני השרות שלהם יהיו יותר מקצועיים, יותר מחוייבים ותחת פיקוח עצמי יותר הדוק.
הרגולציה תגבר?
המתנגדים טוענים שהפיקוח יגדל, החקיקה שתאפשר מצד אחד הקמת לשכה סטטוטורית מצד שני תגדיל את הפיקוח הקיים מעבר לרגולטור גם לכיוון משרד המשפטים, מבקר המדינה ועוד, יכול להיות שגם מיסי החבר יעלו לאור צרכים חדשים של מבנה ארגוני שיהיו לאור השינוי.
האם במציאות הישראלית הקיימת ישנה הכרה במעמדו של סוכן הביטוח וחשיבותו? האם במציאות הקיימת יהיה ניתן לשכנע את המחוקק שאכן מעמדו של הסוכן חשוב ביותר ותרומתו לחברה גדולה?
כפי שכבר טענתי במאמרים קודמים, לשכת סוכני הביטוח חייבת לשנות צורתה ולהתאימה למאה הנוכחית ולעתיד. אי אפשר להמשיך לנהל לשכה על בסיס מוסכמות, הרגלים ותפיסה שהייתה טובה אולי לפני עשרות שנים והיום כבר אינה מספיקה, חוסר שינוי מהותי בתפקוד הלשכה גם ירחיק ממנה בעתיד חברים חדשים ויתקשה לשמור על הקיימים, וגם אם תתקבל החלטה לאחר דיון מעמיק שיש צורך בלשכה סטטוטורית לסוכני הביטוח, ללא שינוי מעמדו של סוכן הביטוח בחברה הישראלית יהיה קשה מאוד לשכנע את המחוקק בנחיצות השינוי מהמצב של היום ללשכה סטטוטורית על כל המשתמע מכך.
הלשכה בשנת 2021 צריכה וחייבת לקבוע סדר יום חדש, שונה בתכלית ממה שהיה נהוג עד היום, כולל דיון מעמיק בנושא לשכה סטטוטורית בעד ונגד, ויש לכל צד את הנימוקים שלו, אבל זהו רק דיון אחד מיני רבים שנוגע וקשור לעתיד לשכת סוכני הביטוח ולמעמדו של סוכן הביטוח בחברה הישראלית בשנים הבאות.
הכותב הוא חבר המועצה הארצית בלשכה
