נשיא לשכת סוכני ביטוח סו"ב ליאור רוזנפלד פנה אל מבקר המדינה יוסף שפירא ואל היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט, בבקשה "להתערב ולעצור את התנהלותה חסרת הרסן והבלתי סבירה של רשות שוק ההון ביטוח וחסכון, ולהורות על בחינה מחודשת של סבירות היקף ההוראות הרגולטוריות אשר מפרסמת הרשות לגופים המפוקחים בשוק ההון".
לדברי רוזנפלד עודף הרגולציה הוא "בניגוד לאמירה אשר פורסמה בהחלטת הממשלה להפחתת הרגולציה שמספרה 2118 מיום 22.10.14 מטעם הרשות כדלקמן: 'הממשלה רושמת לפניה את הודעת הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון שלפיה תאמץ באופן ולנטרי תהליך מקביל ברוח החלטה זו ותדווח לממשלה על יישומה'. בנוסף, נאמר בתיקון לחוק הפיקוח משנת 2016 : 'בתחום החיסכון הפנסיוני ובתחום ביטוח הבריאות והסיעוד תפעל הרשות בהתאם למדיניות הממשלה בהחלטותיה"'.
להוציא את הסוכנים מהשוק
רוזנפלד מדגיש במכתבו: "חרף המצג אשר דווח לממשלה, ההיפך הוא הנכון – הרגולציה ממשיכה להתפרסם מחודש לחודש תוך הכבדה על ציבור שלם של עצמאים, סוכני ביטוח אשר פועלים להביא פרנסה להם ולעובדיהם, צופים בעיניים כלות כיצד מנסים להוציאם מהשוק והכל בניגוד למדיניות הממשלה לצמצום הרגולציה. לשכת סוכני ביטוח חרטה על דגלה לסייע לציבור לקוחותיה ולשמש עבור הציבור כגורם יעיל ומקצועי אשר יספק לכל לקוח את הכיסוי הביטוחי המתאים לו ביותר. משכך, כל רגולציה שמטרתה לסייע ללקוחות הינה מקובלת ומבורכת, אולם חייבת להיות מידתיות בהיקף הפרסום והשינויים הרגולטוריים, דבר שאינו מתקיים בענף".
לדברי רוזנפלד, החוק להקמת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, "קובע מפורשות, כי הרשות תפעל בהתאם למדיניות הממשלה בהחלטותיה, והנה הרשות נטלה דרור לעצמה, לפעול בניגוד גמור למדיניות הממשלה, וככל שצריך אף לעקוף את הכנסת במסגרת החלטות 'עוקפות כנסת'".
הרגולציה התעצמה
עוד טוען נשיא הלשכה: "במהלך השנים האחרונות שוק הביטוח התאפיין במהלכים רגולטוריים חסרי תקדים, אשר הלכו והתעצמו במסגרת הפיכת אגף שוק ההון במשרד האוצר, לרשות עצמאית. במהלך תקופה זו פורסמו מאות חוזרים המחדדים את הדרך בה הגופים המפוקחים ובעלי הרשיון נדרשים לפעול בדגש פגיעה מתמשכת בסוכני הביטוח כמו גם בציבור עצמו:
– קופת גמל ברירת מחדל: רפורמה שלא זכתה להצלחה הואיל וחרף דמי הניהול הנמוכים, הציבור בישראל הפנים כי דמי הניהול אינם חזות הכל.
– האחדת מוצרי ביטוח: הרשות הובילה מהלכים להפיכת המוצרים הביטוחיים למוצרים זהים, כדי למנוע שונות ולהקל על התחרות אך בפועל היא מנעה מהציבור את היכולת לבחור לעצמו את המוצרים המתאימים לו, ודי אם נזכיר את העובדה שהפיכת פוליסות ביטוח הבריאות לפוליסה אחידה לכלל החברות, פגעה בציבור שלם של מבוטחים, והעובדה כי הרשות מאפשרת כעת לחברות הביטוח לעדכן את הגביה בפוליסה כל שנתיים וככל והתעריפים יהיו גבוהים, עלולים מבוטחים רבים למצוא את עצמם ללא ביטוח.
– קביעת אחידות בביטוח אובדן כושר עבודה: מהלך שהוביל למצב בו במשך חודשים ארוכים השוק לא יכול היה למלא את הוראות צו הרחבה לפנסיית חובה מהטעם שהרשות לא אישרה לחברות את לשון הפוליסה.
– פגיעה מתמשכת בציבור סוכני הביטוח: הפגיעה המתמשכת בסוכני הביטוח, אשר הרשות שמה לה למטרה לאיין את מעמדם וזאת באמצעות לא מעט פעולות:
"איסור על סוכני הביטוח לשמש הן כמתפעל והן כמשווק, אלא בכפוף למגבלות וקיזוז התשלום בגין דמי הסליקה מעמלת הסוכן, מתוך מטרה לפגוע בכדאיות סוכן הביטוח לשמש הן כמתפעל והן כמשווק, דבר שהוביל ליצירת 'מתפעלים' – גופים לא מפוקחים אשר פועלים עבור השוק ואיש אינו מפקח עליהם.
– ניסיון לצמצם את עמלות סוכן הביטוח ולהגבילם במוצרים מסויימים:
הרחבת אחריות של סוכני הביטוח במסגרת חוזרים אף מעבר לתחום פעילותם. למשל,במסגרת חוזר הצירוף לביטוח בו קבעה הממונה כי אחריות סוכן הביטוח ליישום החוזר מוטלת עליו 'ביחד ולחוד' חרף העובדה כי לא מעט מההוראות הינן בשליטתה הבלעדית של חברת הביטוח. מסמך ההבהרה אשר פורסם על ידי הרשות בפברואר 2018 , והקובע כי בניגוד לנוהג הקיים במהלך 10 השנים האחרונות, חברות הביטוח לא ישלמו לסוכני הביטוח שכר על פעילותם לעריכת 'הסדר לרבים' עבור מבוטחים שלא בחרו לעצמם הסדר פנסיוני".
צמצום הרגולציה ב־ 25% בשנה
עוד מציין רוזנפלד, כי "במהלך חודש יוני 2017 פורסם על פנייתו של שר האוצר לרגולטורים השונים שביקש לעצור את רכבת הרגולציה על מנת להקל על הציבור.
"בתוכניות העבודה לשנת 2017 ־ 2018 שפורסמו במרץ 2018 , כתב ראש הממשלה, בנימין נתניהו: 'רגולציה היא כלי מרכזי לקידום הכלכלה והחברה, וקיומה של מערכת רגולטורית מפותחת הוא הבסיס למדינה מתקדמת, המגינה על אינטרסים ציבוריים ומאפשרת את קיומו של שוק מודרני, יעיל וצומח. עם זאת, יש לזכור כי עודף רגולציה עלול להכביד על המשק ולפגוע בפעילות הכלכלית ועשוי להשפיע על סוגיות חברתיות, כמו רמות מחירים ושיעורי תעסוקה. לכן רגולציה צריכה להיות מיושמת במינון הנכון; מה שמכונה 'רגולציה חכמה' )" Smart Regulation "( אשר מאזנת בצורה מושכלת בין הגנה על האינטרס הציבורי שביסודה ובין שמירה על מרחב הפעילות החופשית של אזרחים ועסקים. זו נעשית תוך יצירת סביבה עסקית תומכת צמיחה, תוך העדפת דרכי פעולה שמפחיתות את הנטל הרגולטורי ותוך לקיחה בחשבון של אינטרסים ציבוריים נוספים.
לשם כך, ובהתאם להמלצות ה־ OECD עם קבלתה של ישראל כחברה לארגון, קיבלה ממשלת ישראל שורה של החלטות שמטרתן להביא להפחתת הנטל הרגולטורי הקיים ולטיוב תהליך קבלת ההחלטות לקביעת רגולציה חדשה'".
בתכנית הלאומית להפחתת הרגולציה נקבע בהתאם להחלטת הממשלה, כי משרדי הממשלה והרגולטורים הממשלתיים הרלוונטיים מחוייבים בהפחתה שנתית של 25% בממוצע מהנטל הרגולטורי בתחומים הנבחנים".
לגבי תחום הרגולציה בשוק ההון, נקבע סייג כי הממונה תפעל לצמצם רגולציה באופן עצמאי:
"הממשלה רושמת לפניה את הודעת הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון שלפיה תאמץ באופן ולנטרי תהליך מקביל ברוח החלטה זו ותדווח לממשלה על יישומה".
הוראות הממונה באישור הכנסת בלבד
"בפועל", טוען נשיא הלשכה בפנייתו לשפירא ומנדלבליט, "די אם נביט באתר הרשות ביחס לרגולציה וחקיקה ונבין כי על אף אמירת הממונה על אימוץ ולנטרי של החלטת הממשלה, נבין כיהמרחק בין האמירה לבין היישום בפועל, רחוק כמרחק מזרח ממערב. בנוסף, די אם נתייחס לאמירות שרת המשפטים, במהלך דיון הממשלה ב־2 במאי 2018 על הקטנת נטל הרגולציה, לפיה
הרגולטורים, בדגש על הממונה על הרשות, לא פועלים על פי ההנחיה, חרף האמירה המפורשת.
"למול החלטת הממשלה להקטנת נטל הרגולציה, מצריך את מעורבות משרד מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה על מנת לבחון את ההתנהלות האמורה. נבקש את בדיקתך האם יש מקום להמשיך ולאשר לרשות שוק ההון לפרסם הוראות ממונה וניירות עמדה ללא כל פיקוח מצד הרשות המחוקקת, ובניגוד להוראות הדין, עד למועד סיום בדיקתכם", מסכם רוזנפלד את פנייתו.
