במהלך השנה נתפסים רבבות של נהגים ונהגות, כשהם נוהגים תחת השפעת אלכוהול. החלק הארי של הנהגים נתפסים בנהיגה תחת השפעת אלכוהול וסמים בסופי שבוע, אך כדי פי ארבעה מאלה שנתפסים בימי חול.
מהי נהיגה בשיכרות?
בשלב הראשון נדרש לשאלת הבסיס והיא "מהי נהיגה?". על פניו נראה שנהיגה היא הפעולה שמבצע זה שיושב מאחורי ההגה, אלא שהדין מרחיב את הפעולה. לפי סעיף 62 לפקודת התעבורה, "נוהג" הוא האדם או הנוסע או הנוהג או היושב בסמוך לנהג הצעיר ו/או החדש. הפקודה בעצם קובעת מדרג כפול אך אחיד לפעולת הנהיגה: זה האוחז בהגה בפועל וזה שממונה על הרכב.
בשלב השני יש להידרש לשאלה מיהו "שיכור". הדין מגדיר שיכור ככזה ששתה משקה משכר בעת נהיגה או בזמן שהוא היה ממונה על כלי הרכב, או מי שבגופו מצוי סם, לרבות חומר חליפי של סם מסוכן, או מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז גבוה מזה שנקבע. ההבדל בין המשקה לבין סם מסוכן הוא במקור החוקי לקביעת כל אחד מה הוא.
בעוד משקה משכר הוא משקה בריכוז אלכוהול שנקבע כאסור על ידי שר התחבורה בהתייעצות עם גורמים נוספים, היות סם כסם מסוכן נקבע לפי פקודת הסמים המסוכנים. ואם שקלתם מה העונש הקבוע בחוק לעניין נהיגה בשכרות, אז החוק היבש קובע שמדובר במאסר עד שנתיים או בקנס כספי. האמור לא פוגע בשיקול דעתו של בית המשפט לקביעת תקופת המאסר, לגובה הקנס לפי המותר בחוק ולאפשרות להטיל פסילת רישיון. התסריט המוכר: ביום חמישי בשעת לילה מאוחרת, יצאנו מחתונה של הבן שמחים ומאושרים, כשלפתע התבקשנו לעצור בצד. ניגש אלינו שוטר במדים הציג תעודה, וביקש תעודות זיהוי.
בשלב הבא הוא מודיע כי הוא דורש לערוך בדיקות פיסיות, מיד מתחיל תשאול מילולי ומשם הדרך גולשת לבדיקת מכשיר הינשוף. שאלת המתנות והצ'קים נשכחת והלחץ מתחיל לבעבע, עת נזכרנו בבתי המשפט לתעבורה המתייחסים בחומרה לנהגים שהורשעו בעבירות נהיגה בשכרות. בבתי המשפט לתעבורה נגזרים עונשים כבדים כנגד נהגים שהורשעו בעבירת שכרות, החל בעונשי פסילת רישיון לתקופה שלא תפחת משנתיים בצירוף קנס כספי והתחייבויות, ובנסיבות מחמירות או במקרים חוזרים נגזרים אף עונשי מאסר בפועל. נכון הוא כי לבית המשפט הסמכות בנסיבות מיוחדות להורות על פסילת רישיון נהיגה לתקופה הפחותה משנתיים. הרשעה בעבירה חוזרת של נהיגה תוך שכרות שבוצעה תוך שנה מיום ההרשעה הראשונה, מחייבת עונש מינימום של ארבע שנות פסילת רישיון. המטרה של הבדיקות ובסופה הינשוף היא להיווכח אם אכן מדובר בנהיגה בשכרות. בדיקת הינשוף נעשית באמצעות מכשיר שבודק את אחוז האלכוהול בדם ברגע הבדיקה. הדבר נעשה באמצעות נשיפה, והתוצאות מתקבלות בחלוף רגעים ספורים.
שלב ראשון: בדיקה לאור חשד סביר לשכרות הוא בבדיקת נשיפון. השוטר מבקש לבצע בדיקה בנשיפון, ולהסביר לנהג, כי הבדיקה נועדה לשמש כאינדיקציה בלבד לאיתור אלכוהול באוויר נשוף. החשוד אינו מחויב על פי חוק לבצע את הבדיקה. מדובר בבדיקה מהירה, ואם בביצוע בדיקה זו לא יימצא אלכוהול באוויר נשוף, ישוחרר הנהג לדרכו. היה ויימצא אלכוהול באוויר נשוף, הבדיקה בנשיפון אינה פוטרת אותו מחובתו על פי חוק למסור דגימת נשיפה באמצעות מכשיר הינשוף.
שלב שני: "בדיקת מאפיינים". בשלב זה נערכת בדיקה משולבת שיש בה התרשמות סובייקטיבית של השוטר וכן מבחנים שהם במהותם נוירולוגיים. תהליך האבחון כולל תצפית על הסימפטומים, המאפיינים ליקויים הנגרמים כתוצאה משימוש בסמים: הליכה וסיבוב, עמידה על רגל אחת, אצבע-אף ועוד. בישראל כל שוטר או מתנדב, ללא כל הסמכה מקצועית, רשאי לבצע את בדיקת המאפיינים, שהינה בדיקה נוירולוגית בעיקרה, שלה משמעויות משפטיות ועונשיות כבדות משקל. בדיקת מאפיינים נערכת לכל נהג שנכשל בבדיקה הראשונית של מכשיר הנשיפון – המהווה אינדיקציה ראשונית לנהיגה תחת השפעת אלכוהול. השוטר מחויב לבצע לנהג "בדיקת מאפיינים".
ככלל, בתי המשפט מעדיפים שלא להסתמך על התרשמותו הסובייקטיבית של השוטר. אך לפי פסיקת בית המשפט לתעבורה, אפשר להסתמך על בדיקת מאפיינים לצורך הרשעה בעבירת נהיגה תחת השפעת אלכוהול, הכל בהתאם לתוצאות הבדיקה ושאר ממצאי החקירה.
שלב שלישי: בדיקת הינשוף. בדיקת נשיפה באמצעות מכשיר הינשוף הינה למעשה בדיקה של אלכוהול באוויר נשוף. הבדיקה הוכיחה את יעילותה בגין פשטותה ויכולתה להעניק תוצאות אמינות ומיידיות. המכשיר הוכנס לפעולה בישראל בהתאם לאישור שר הבריאות. תוצאות בדיקת הינשוף ישמשו כראיות בבית המשפט לתעבורה. שוטר שאינו מחזיק בניידת מכשיר ינשוף, רשאי לעכב את החשוד (עד חצי שעה) עד להגעת מכשיר הינשוף למקום, או להורות לנהג להתלוות עמו לתחנת המשטרה.
עורך בדיקת הינשוף חייב לעמוד במספר כללים כדי שהבדיקה תיחשב כקבילה וכראיה בבית המשפט. לדוגמה, עליו לוודא כי הנבדק לא הקיא או שתה ב-15 הדקות לפני הבדיקה. כמו כן, עליו לוודא כי הנבדק לא עישן בחמש הדקות שלפני הבדיקה. שוטר מוסמך לעכב נבדק שחשוד בנהיגה בשכרות עד חצי שעה בלבד. אי לכך, נבדק שיוכיח כי עוכב יותר מחצי שעה, יוכל להשתמש בעניין זה לטובתו. כל הזמנים המדוברים מפורטים בדו"ח הבדיקה.
סירוב לבדיקת ינשוף פקודת התעבורה
לפי הפקודה, במידה שנוהג בכלי הרכב מסרב לתת דגימה, למעט דגימת רוק, לפי דרישת שוטר, יראו אותו כמי שעבר עבירה. יש נהגים המנסים לסרב לבדיקת שכרות בטענות שונות, דוגמת אסטמה או מחלות לב, אך ללא הוכחה חזקה החוק רואה בהם ככאלו המסתירים את העובדה שהם נהגו בגילופין.
יש לשים לב שבמקרה שאדם מסרב לבצע את הבדיקה, חלה על שוטר חובה ליידע אותו בדבר המשמעויות שבאי מתן הדגימה. בתי המשפט מחמירים עם נהגים המסרבים או מתחמקים מלבצע בדיקת שכרות. כל נהג מחויב למסור נשיפה לבדיקת ריכוז אלכוהול. סירוב או התחמקות ייזקפו לחובת המתחמק. ישנם מקרים בודדים שבהם בתי המשפט זיכו נאשמים מעבירת נהיגה בשכרות חרף סירוב לבצע בדיקה, מפני שלא הוסברה לנהג המשמעות של הסירוב, אבל לא כדאי להסתמך על כך, עדיף לשתף פעולה עם השוטר.
אמינות מכשיר הינשוף
בפסק דין שניתן ב-2010 על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים נקבע כי מכשיר הינשוף מהימן וניתן להסתמך על תוצאות המדידה לצורך הוכחת עבירת שיכרות. יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי יש לקבוע "שולי ביטחון" "למען הזהירות", כך שבפועל פסק הדין מאפשר למשטרה להגיש כתבי אישום באשמת נהיגה בשיכרות רק באם מכשיר הינשוף מודד ריכוז של 290 מיקרוגרם ומעלה.
ריכוזי האלכוהול המינימלי להרשעה בעבירת נהיגה בשכרות
בבדיקת נשיפה במכשיר הינשוף: 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד אוויר נשוף ומעלה. בדגימת דם: כמות העולה על 50 מ"ג של אלכוהול ל-100 מיליליטר דם. כתבי אישום מוגשים בעבירת "נהיגה תחת השפעת אלכוהול" רק כנגד נהגים שנמדד אצלם באמצעות הינשוף ריכוז אלכוהול שלא יפחת מ-290 מיקרוגרם.
למי אסור לשתות אלכוהול בכלל?
על נהגים חדשים, נהגים צעירים מתחת לגיל 24 וכן נהגים מקצועיים נאסר לשתות אלכוהול בכל ריכוז שהוא.
דוגמה לחריגים לזיכוי שיכרות
על אף שמכשיר הינשוף הוכר כמכשיר אמין, עדיין התברר כי המכשיר אינו חסין מטעויות לאחר שנהג טען כי שתה בקבוקי מיץ תפוזים. כמו כן זוכה נהג מחמת הספק בעת שהוכיח כי היה לו חום, נמצא כי מכשיר הינשוף, כמו כל מכשיר נשיפה, רגיש לחום גופו של הנבדק. בית המשפט קובע כי על כל עליית מעלה בחום הגוף מעל 37 מעלות ישנה עלייה של 6%-7% בתוצאת הבדיקה. כמובן שמעבר לדוגמאות האלה אפשר, לאור לימוד התיק, להגיע לתוצאות ענישה נמוכות.
ומהי מנת משקה, אתם בוודאי תוהים?
שאלה מתבקשת היא כמה מותר לי לשתות ומתי אני עלול לחרוג מן המותר ולהיחשב כנהג תחת השפעת אלכוהול? התשובה לכך אינה חד משמעית. ישנם גורמים שונים המשפיעים על כל אדם בצורה שונה. בין השיקולים שיש להביא בחשבון: גבר או אשה, גיל, משקל, גובה, מידת עייפות. כמובן שגופם של כל אשה וגבר מתנהג אחרת. לכן, את הנתונים שאציג בקצרה להלן יש לקחת בערבון מוגבל ולהבין שישנם גורמים המשפיעים על כל אדם מעבר לעובדות היבשות.
עוד יש להביא בחשבון, כי אדם שמורגל בשתיית אלכוהול יכול לפרק עד 30 מ"ג אלכוהול בשעה, קצב מהיר ומשמעותי ביחס לשותה מזדמן, וכי סוג המשקה, אחוז האלכוהול בו, מהילתו והמרחק מארוחה אחרונה משפיעים על קצב הפירוק ובהתאם על הקצב המותר. ההמלצה לאדם שאינו מרבה בשתייה, גבר במשקל ממוצע שמבצע פעילות גופנית, היא לא לחרוג מכוס של 500 מ"ל בירה, ואילו לאשה לא לחרוג מ 330 מ"ל בירה. כוס שוט אחת מכילה 60 מ"ל משקה וצ'ייסר מכיל 30 מ"ל משקה.
