הוועדה הציבורית לבחינת עתיד ענף הביטוח, בראשות השר לשעבר גדעון סער, הציגה את מסקנותיה במסיבת עיתונאים שהתקיימה בתחילת השבוע בבית סוקולוב בתל אביב.
במסיבת העיתונאים השתתפו כל חברי הוועדה: שמואל סלבין, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, רו"ח דורון שורר, המפקח לשעבר על הביטוח, גלית אבישי, מייסדת ויו"ר "אמון הציבור", אריה אברמוביץ, נשיא לשכת סוכני ביטוח ואליעוז רבין, המנהל המקצועי של הוועדה.
הוועדה הציבורית לבחינת עתיד ענף הביטוח, שהוקמה ביוזמת נשיא הלשכה, החלה את פעילותה ב־4 במאי 2016. היא קיימה 22 דיונים ובפניה הופיעו בין היתר: שר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ, שר הבריאות יעקב ליצמן, המפקח על הביטוח לשעבר פרופ' עודד שריג, יו"ר הראל יאיר המבורגר, מנכ"ל איגוד חברות הביטוח ד"ר גיא רוטקופף, יו"ר ועדת בכר לשעבר ויו"ר דיסקונט יוסי בכר, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, מנכ"ל הביטוח הלאומי פרופ' שלמה מור יוסף, יו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ' ליאוניד אידלמן, מנהל חטיבת ביטוחי משנה בענקית הביטוח מיוניק רי תומאס בראון, ויו"ר הסוכנים העצמאיים ב־BIPAR (איגוד לשכות סוכני הביטוח באירופה), אנדריי ואן ורנברג.
"השקענו עבודה רבה בבחינת סוגיות עומק חברתיות שנוגעות לזכות וליכולת להזדקן בכבוד. לא בכדי שני הפרקים הראשונים בדוח הם בעניין הפנסיה והסיעוד. שתיהן סוגיות הקשורות בטבורן לענף הביטוח, אבל אינן בגדר סוגיות ענפיות גרידא", אמר סער. "מצאנו כי הזדקנות האוכלוסייה בישראל (העלייה בתוחלת החיים) לצד ערעור רשת הביטחון הכלכלית לגיל הזקנה, מקרבים אותנו במהירות למשבר חברתי־כלכלי קשה שבו החיסכון הפנסיוני הנצבר לא יספיק לקיום בכבוד בגיל הפרישה. האזרח בישראל אינו יודע כיום מה תהיה הכנסתו לעת זקנה".
אבישי סיפרה כי אחת הסיבות להצטרפותה לוועדה הייתה הבעיה הקשה של הצרכנים מול חברות הביטוח. "אצל הרגולטורים יש סכיזופרניה, כשהם רוצים להגן על הציבור אבל חוששים מאימת ‘חוסר היציבות’ של הגופים הפיננסיים וחברות הביטוח, מה שמשתק את ההגנה על הצרכן. אני אדאג לקדם את ההמלצות בכנסת ובגופים אחרים".
סו"ב אברמוביץ הוסיף כי "כשיזמנו את הקמת הוועדה ראינו לנגד עינינו את עתיד ענף הביטוח בכללותו. יישום ההמלצות של הוועדה הוא מבחן
האומץ של אנשי הציבור, אליהם נעביר את דו"ח הוועדה. בעשור הבא הציבור יזדקק לסוכני הביטוח, ומחובתנו כלשכת סוכני ביטוח, לספק את כל הכלים כדי שהסוכנים יתאימו לתפקיד החדש".
אברמוביץ. "ראינו לנגד עינינו את ענף הביטוח בכללותו"
עיקרי המלצות הוועדה:
1. הקמת הרשות להגנת החוסכים – יש ליצור הפרדה בין הפיקוח על חברות הביטוח והשמירה על יציבותן, לבין רשות חדשה שתכליתה תהיה הגנה על החוסכים. בענף הביטוח נקודת ההתייחסות של הרגולטור היא חברות הביטוח וסוכני הביטוח, אך ציבור הלקוחות אינו חלק מתהליכי העבודה וקבלת ההחלטות.
2. הקמת טריבונל משפטי לתביעות ביטוח – הטריבונל המשפטי יגע בנושאי בירור תביעות ביטוח שלא טופלו באופן הוגן ומהיר, מבלי שיהיה על המבוטח להגיש תביעה לבתי המשפט.
3. רשת ביטחון למוצרים פנסיוניים – יש לקדם מדיניות של תמיכה והענקת רשת ביטחון למוצרי הפנסיה בישראל, באמצעות הקצאת אג"ח מיועדות בשיעור של 50%־60%, שתמנע את שחיקת הקצבאות ותכניס ודאות במערך הקצבאות. בנוסף, הוועדה ממליצה לבטל את האפליה הקיימת בהקצאת האג"ח בין המוצרים הפנסיוניים: קופות הגמל, ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה. ביטול כזה, מעבר להיותו צודק והוגן, יגביר את התחרות בשוק הביטוח הפנסיוני.
4. שינוי גיל הפרישה ויצירת מנגנוני פרישה גמישים ודיפרנציאליים – הגישה של גיל פרישה אחיד אינה משרתת בהכרח את צורכי הפרט והכלל, ויש להתחשב באילוצים נוספים. לדוגמא, מקצועות שוחקים מחד, ומאידך, מקצועות שקיים בהם מחסור בכוח אדם מיומן או חיוני (ניסיון מתמשך
וצבירת ידע).
5. הקדמת היציאה לשוק העבודה והחיסכון לפנסיה – גיבוש מהלכים שתכליתם הקדמת היציאה לשוק העבודה ותחילת החיסכון הפנסיוני, כגון קיצור שנות הלימוד ל־ 11 ותחילת לימודים אקדמיים במהלך בית הספר התיכון או מיד לאחר מכן.
6. פתיחת השוק לתחרות מחו"ל – הוועדה ממליצה לאפשר לחברות זרות להיכנס לשוק הביטוח, ולהקל עליהן את נטל הרגולציה.
7. חיזוק מעמדו של הסוכן כיועץ – הוועדה קוראת לבטל בחקיקה את ההפרדה בין יועץ לסוכן, וממליצה לסוכנים למכור מוצרים נוספים כגון מוצרי אשראי, משכנתאות וקרנות נאמנות. בעתיד לסוכן הביטוח יהיו תפקידים נוספים, לרבות יועץ הסיכונים המשפחתי.
8. בידול בין סוכן עצמאי (Broker) לסוכן בבעלות (Tied Agent) – יש ליצור מעמד נפרד בין סוכן עצמאי לבין סוכן "קשור", כלומר סוכן שהוא בבעלות חברת ביטוח. הוועדה ממליצה כי סוכן "קשור" יהיה זכאי לעמלה מהחברה בלבד.
9. קידום השקיפות בענף – הוועדה ממליצה לרשות שוק ההון לחייב את חברות הביטוח לפרסם את שיעור ההחזר לציבור ) Loss-Ratio ( מתוך הפרמיות שהן גובות. בנוסף, היא ממליצה גם לקבוע בפוליסות הסיעוד שיעור Loss-Ratio מינימלי שמעבר לו יחויב המבטח להחזיר לציבור המבוטחים כספי פרמיה.
10. ביטוח סיעוד ממלכתי חובה – יצירת רובד ביטוח סיעודי ממלכתי בחקיקה, שיעניק ביטוח סיעוד בסיסי לכל אזרח בישראל בגובה 3,000־4,000 שקלים בחודש.
11. ריכוז ופישוט הטיפול במטופל הסיעודי בידי גורם אחד – הוועדה סבורה שיש לרכז את כלל הטיפול בחולה הסיעודי בידי גורם מתכלל אחד, אשר בידיו ירוכזו התקציבים, האחריות והסמכויות מכל הגורמים המטפלים בכך היום.
12. הכרה בהוצאות ביטוח סיעוד פרטי – הוועדה קוראת לממשלה לבחון הכרה בהוצאות בגין תשלומי סיעוד ובגין פרמיית ביטוח סיעוד כהוצאה מוכרת, במסגרת תקציב שיוגדר, בדומה לנעשה במקרי אבדן כושר עבודה. הכרה כזאת תעודד מבוטחים פרטיים ומעסיקים לרכוש ביטוחי סיעוד כחלק מההגנה הסוציאלית הכוללת למבוטח ולמשפחתו.
