בהתאם לאג’נדה של נשיא הלשכה סו”ב ליאור רוזנפלד והנהגת הלשכה שלצדו, לפיה התקשורת היא גורם חשוב שצריך להיות בו, הוקמה לראשונה ועדה חדשה – “הוועדה ליחסי ציבור וקשרי חוץ”. בראש הוועדה
עומדת סו”ב רחל כבודי, שמסבירה: “הבנו שיש צורך להציף ולמתג את ערך הסוכן בפני הציבור.
המטרה שלנו היא לגרום לציבור להבין שביטוח הולך ביחד עם סוכן ביטוח; הוועדה תגרום לציבור להבין שביטוח וסוכן ביטוח הולכים ביחד בכל קונסטלציה שהיא, גם אם באינטרנט או באפליקציה. כשנותנים להם אפשרות בחירה ‘באמצעות סוכן’, אני רוצה שהם אוטומטית ילחצו ‘וי’ על ‘באמצעות סוכן’”, אומרת כבודי ומוסיפה: “אם הציבור יגיד 'אני רוצה סוכן ביטוח', זה יגרום לחברות הביטוח ולרגולציה להבין שיש פה שחקן אמיתי, שהוא מקשה אחת עם עולם הביטוח, יחד עם הטכנולוגיה והפוליסות האחידות".
כבודי (48), חיה בזוגיות עם יואב ואמא ללידור (28), סטודנט להנדסה; קורל (24), סטודנטית לחינוך, ושיר (15), תלמידת תיכון. בתחום הביטוח היא נמצאת כבר 30 שנה ובבעלותה סוכנות “גל ביט סוכנות לביטוח” בירושלים. על עצמה היא מעידה כ”מתעניינת מאוד בעתידנות וחדשנות ובעולם הנפלא והחדש המגיע בצעדי ענק )את מאמריה בנושאים אלו ניתן לקרוא גם בגיליונות “ביטוח ופיננסים” ר.מ., רגישה מאוד לאנשים ומרבה בנתינה לחברה". היא גם חברת כבוד בחב"ד.
כדי להשיג את המטרות שהציבה בפניה הוועדה ליחסי ציבור וקשרי חוץ, היא תפעל בכמה מישורים: “המישור הראשון הוא הרצאות שיינתנו על ידי סוכני ביטוח בנושאים כלליים, שמתוכן הציבור יבין את הצורך והחשיבות לעשות ביטוח באמצעות סוכן, ושזה הולך במקשה אחת. נופיע בבתי ספר תיכוניים, אוניברסיטאות, מכללות, ועדי עובדים, בתי חולים – איפה שיקבלו אותנו. נציף את הידע שלנו, את החשיבה הזאת שחובה סוכן ביטוח. אנחנו כבר מתחילים בפניות לגופים שונים.
"בוועדה יש 24 חברים, ויש עוד הרבה ממתינים. ברגע שנרגיש שאנחנו עם רגליים יציבות על הקרקע, נצרף לוועדה עוד 24 חברים ונהיה 48 , כשכל אחד יהיה חונך של סוכן כדי שייצאו כמה שיותר סוכנים לשטח ויעבירו את המסרים שלנו.
“המישור השני הוא הצפת ערך הלשכה. מעבר להצפת ערך הסוכן, חשוב להציף את ערך לשכת סוכני ביטוח כגוף ציבורי ומקצועי, שדואג להת־ מקצעות הסוכן ולאתיקה שלו, ושהציבור גם יכול לפנות אליה כמו אל לשכת עורכי הדין, למשל.
“המישור השלישי הוא מול התקשורת. הציבור צריך לשמוע גם את הדעה שלנו ולא רק מה שאומרים הכתבים. הסוכנים צריכים לדעת שנגן על שמם בתקשורת, ואנחנו נעשה זאת בכל דרך גם אם נצטרך לפנות למועצת העיתונות, או בפנייה אישית לכתב/ת, וגם אם זה כרוך בהפסד שעות עבודה כדי להגיע לאולפנים. לא יהיה מצב שמישהו יגיד משהו נגד סוכני הביטוח ולא נגיב.
“רק לאחרונה הייתה כתבה שהציגה את סוכן הביטוח כמי שפועל ללא רישיון. אנחנו תקפנו את הכתבה בפוסטים בפייסבוק, באתר של העיתון, הצפנו את המייל של הכתבת ב־130 הודעות וב־170 הודעות וואטסאפ של סוכנים, כי אין דבר כזה שסוכן ביטוח פועל בלי רישיון, אלא אם הוא מתחזה. אני בטוחה שבפעם הבאה היא תבדוק מולנו את נכונות הדברים שהיא כותבת על סוכני הביטוח.
“נדאג גם להעביר לתקשורת אינפורמציה חיובית, גם באמצעות כתבות מלמדות, כתבות על נושאים שמעניינים את הציבור, וכך ‘נכניס’ את סוכן הביטוח דרכן; כך, שכשהציבור חושב על סייבר, או דירקטורים, או טכנולוגיה, הוא יחשוב על ביטוח. דרך האינטלקט נגיע לאינסטינקט. נעביר את המסר שסוכן הביטוח הוא מקצועי, שאכפת לו מהלקוח, ולא רק ממכירת פוליסות.
“בנוסף, נציף את הציבור בקמפיינים דיגיטליים ממוקדים לפי חתכים של אוכלוסיות. העולם היום הוא דיגיטלי וזו הפלטפורמה הנכונה והחזקה להשתמש בה, מה גם שהיא זולה יחסית. צורת הקמפיין תתאים לקהל היעד שלה. לכן, בחרתי לוועדה חברים שנוגעים לכל המגזרים – צעירים וותיקים, חילונים וחרדים, מהמגזר הערבי ומהעלייה הרוסית, ומקווה גם למצוא סוכן ממוצא אתיופי. כשנפנה לצעירים, נפיק סרטון מהיר של כמה שניות, שיהיה מצחיק ויעביר את המסר, כי לצעירים הרי אין סבלנות; אם זה לאוכלוסייה אמידה, אז בדצמבר למשל, כשרובם נוסעים לסקי, המסר יהיה בהתאם; לאנשים מבוגרים נכין סרטון ארוך יותר ומסביר יותר. נעשה לציבור שטיפת מוח, אבל חיובית”, מסכמת כבודי.
