לפני כשבועיים ניתן פסק דין אשר שב ומדגיש את הנושא עליו אני חוזר בהרצאותיי לגבי סוגיית היורשים למול המוטבים. פסק הדין עצמו צודק בסופו, אך עצם הצורך בדיון משפטי, אשר יכול היה להחסך אם הלקוחות היו פועלים לרשום את המוטבים באופן ברור, שב ומניח זרקור בהתנהלות הלקוח בעת מילוי טופס ההצטרפות.

לבית הדין האזורי לעבודה הוגשה בקשה למתן סעד הצהרתי לפיה הכספים בחשבון קופת הגמל שייכים ליורש הבלעדי על פי צו הירושה ומשכך הוא, כיורש, מבקש לקבל את הכספים לידיו. הגוף המוסדי טען כי המנוחה, אשר הייתה עמיתה בקופת הגמל “תמר” חתמה על טופס הצטרפות בה נרשם כי המוטבת הינה גב’ שושנה כהן.

עו"ד בן אברהם | צילום: גיא קרן

עוד הוסיף הגוף המוסדי כי בהתאם לסעיף 147 לחוק הירושה התשכ”ה – 1965, זכאותם של מוטבים גוברת על זכותם של יורשים על פי דין וכי בהתאם לתקנון קופת הגמל, על הגוף המוסדי לפעול בהתאם להוראת המוטבים.

בנוסף יש לזכור כי על פי תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (איתור עמיתים ומוטבים), תשע”ב – 2012 על הגוף המוסדי לפעול לאיתור המוטבים, אלא שהגוף המוסדי טען כי נסיונות האיתור העלו תוצאות מרובות, והוא אינו מסוגל לדעת את זהות המוטבת, ומשכך הוא משאיר את הנושא להכרעתו של בית הדין הנכבד.

בית הדין קובע כדלקמן:
“סעיף 9 לתקנון הנתבעת, העוסק בתגמולים של עמית שנפטר, קובע: "9.4. לא נתן העמית הוראת מוטבים או אם על פי שיקול דעתה הגמור והמוחלט של החברה המנהלת לא ניתן לבצע את הוראת המוטבים, או אם על פי שיקול דעתה הגמור והמוחלט של החברה המנהלת ביצוע הוראת המוטבים כרוך בקשיים – תשלם החברה המנהלת את הסכומים המהווים את חלקו של העמית בנכסי הקופה, בהתאם למקרה, כדלקמן:
9.4.1 למי שנתמנה על ידי בית משפט או בית דין מוסמך בישראל להיות מנהל העיזבון של העמית שנפטר.
9.4.2 לא נתמנה מנהל עיזבון כאמור בסעיף קטן 9.4.1 לעיל, או לא ניתנה לחברה המנהלת הודעה על מינוי כזה, יהיו זכאים לקבל מהחברה המנהלת את הסכומים המהווים את חלקו של העמית בכספי הקופה אותם היורשים המנויים בצו ירושה של העמית שנפטר שניתן על ידי בית משפט או בית דין מוסמך בישראל (להלן “היורשים על פי דין”), באותם החלקים שיחולקו ביניהם כנקוב בצו הירושה. זאת בתנאי שהיורשים על פי דין המציאו לחברה המנהלת העתק מצו הירושה מאושר על ידי בית המשפט או בית הדין.
9.6 למרות האמור לעיל, ועל פי שיקול דעתה, תהא החברה המנהלת רשאית לדרוש כי התשלום יבוצע בכפוף לצו של רשות מוסמכת ועל פי קביעתה”.

בנסיבות העניין קובע בית הדין כי בהיעדר פרטים מזהים מספקים של המוטבת, אשר מונתה על ידי המנוחה לפני שנים רבות, ולאור העובדה שנסיונות האיתור של הגוף המוסדי הגיעו למבוי סתום, הוא מקבל את בקשת היורש.

לסיכום, מוטב וכדאי בעת פגישת השירות עם הלקוחות לברר מולם את זהות המוטבים ומי יודע, אולי הם ירצו לרענן את זהותם, ואם כן, חדדו בפניהם כי עליהם לרשום את זהות המוטבים בצורה מפורשת וברורה עם תעודת הזהות, באופן
שיקל על הגוף המוסדי לאתר את המוטב ויחסוך התדיינות משפטית מיותרת.

נכון למועד פרסום המאמר, לא ידוע אם יוגש ערעור על פסק הדין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *