סוכן ביטוח מקצוען – לומד כל הזמן

מידי יום אנו מתעוררים לעדכונים חדשים, שינויי רגולציה ושינויי חקיקה שאנו חייבים להיות ערים להם על מנת לתת ערך ללקוחות; עו״ד עדי בן אברהם עם הלכה חשובה שאתם צריכים להכיר
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

המוטו שלי בכל ההדרכות שאני מקיים הינו פשוט מאוד: "סוכן ביטוח מקצוען – לומד כל הזמן”. אני טוען את זה בכל הרצאה שהרי בעולם הביטוח, החדשנות והשינויים הם נר לרגלנו. מידי יום אנו מתעוררים לעדכונים חדשים, שינויי רגולציה ושינויי חקיקה שאנו חייבים להיות ערים להם על מנת לתת ערך ללקוחות. לא פעם אני משתומם לקרוא כיצד מתנהל דיון על חוזרים שבכלל תוקנו והויכוח הינו מיותר לחלוטין.

לכן חשוב מאוד להמשיך ולהתעדכן בתיקונים שנעשים כל הזמן, זאת על מנת לספק ערך מקצועי ללקוחות. בית המשפט קבע החודש הלכה מאוד מעניינת ביחס לסוגיית "המבוטח התמים" במשפט הישראלי. בתמצית, שותף בבית השקעות ביצע מעשה תרמית וחלק מכספי המשקיעים ירד לטמיון. המשקיעים תבעו, בין היתר, את חברת הביטוח של בית ההשקעות (פוליסת אחריות מקצועית) אך נדחו.

שאלות משפטיות הדורשות הכרעה | צילום: shutterstock

הם פנו בערעור לבית המשפט העליון לאחר שבית המשפט המחוזי קבע כי הפוליסה בטלה עקב הפרת חובת הגילוי על ידי השותף ואף מבטח סביר לא היה מתקשר בחוזה ביטוח שכזה. בנוסף, קיים בפוליסה חריג הקובע כי חברת הביטוח לא תהא אחראית לשפות מבוטח בגין תביעה או נזק הנובעים ממעשי תרמית או אי יושר של דירקטור או שותף של המבוטח, ואין ספק כי התרמית בוצעה על ידי שותף.

המשקיעים טענו בערעור כי מדובר על פגיעה ממשית בצד שלישי שהסתמך על הפוליסה וכעת הוא יוותר מול שוקת שבורה. חברת הביטוח טענה מאידך כי המבוטחים שיקרו בתשובות לשאלון ואף מבטח אחר לא היה מבטח אותם. כך נכון הדבר גם ביחס לדוקטרינת המבוטח התמים, שהרי שאם תוכר הדוקטרינה תאלץ חברת הביטוח לשלם את מלוא הנזקים בשם כל המזיקים וזאת חרף העובדה שחלק מהמבוטחים השיגו את הכיסוי במרמה וחוק חוזה הביטוח ירוקן מתוכן.

אינטרס עצמאי

בית המשפט מתייחס לדוקטרינת “המבוטח התמים” אשר התפתחה בארה”ב וקובע כי עליה לחול גם במשפט הישראלי, ולפיה כאשר הפוליסה מכסה שני מבוטחים או יותר, אין שחרור המבטח מחבות כלפי מבוטח אחד עקב התנהלות פסולה מצידו, משחררת את המבטח מחבות כלפי המבוטח התמים. למשל, מספר בעלי דירות רכשו ביטוח שריפות, והבניין נשרף והתברר כי השריפה נגרמה על ידי אחד הדיירים, הרי לא מתקבל על הדעת שכלל בעלי הדירות לא יהיו זכאים לפיצוי בדומה לדייר המזיק שגרם לשריפה.

בית המשפט מציין כי יש לעשות הבחנה כאשר מדובר על מספר מבוטחים בעלי אינטרס משותף או כאשר מדובר על מספר מבוטחים בעלי אינטרס שונה. אמנם מקרה הביטוח הוא אחד, אך לכל מבוטח יש אינטרס עצמאי.

בית המשפט מסכם כי יש לעצב את ההגנה ביחס למספר מישורי התייחסות: היחס בין האינטרסים המבוטחים – מבוטחים בעלי אינטרס משותף באובייקט נשוא הביטוח ("נושים יחד"), לעומת מבוטחים בעלי אינטרסים שונים ("נושים נפרדים"). המועד בו קמה ההגנה לה טוענת חברת הביטוח: הגנה מוקדמת לעומת הגנה מאוחרת. טיב ההגנה לה טוענת חברת הביטוח: הגנה התלויה באשם לעומת הגנה שאינה תלויה באשם. בהתאמה, בונה בית המשפט טבלה לבחינת המצבים הרלוונטיים ומציין כשמונה חלופות אפשריות לבחינת הדוקטרינה.

לאחר בחינת המקרה ביחס לקריטריונים שפורטו קובע בית המשפט העליון כי צדק בית המשפט המחוזי כאשר דחה את תביעת המשקיעים שהרי מדובר על הפרת חוק חוזה הביטוח ומכאן נובעת המסקנה כי לחברת הביטוח עומדת במקרה זה טענת הגנה מוקדמת שאינה תלויה באשם וביחס לטענות הגנה מסוג זה, אין טענת "המבוטח התמים" יכולה לעמוד ביחס למשקיעים ודין ערעורם להדחות.

שני שופטי ההרכב הנוספים אשר קיבלו את עמדת השופט גרוסקופף, קבעו כי אין מקום לקביעת כללים לגבי מצבים שונים בהם תוכר או תדחה דוקטרינת המבוטח התמים ובמקרה נשוא הדיון, קיימת זיקה בין התרמית לבין הפרת חובת הגילוי הטרום חוזית (בשאלון בשלב כריתת חוזה הביטוח) ולכן אין מקום לתחולת הדוקטרינה. משכך הם מסכימים כי דין הערעור של המשקיעים להדחות.

הכותב הינו היועמ"ש של לשכת סוכני ביטוח

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email