סעיף 33 (א') לחוק חוזה ביטוח – התשמ"א (1981) קובע כי "לעניין המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח ולעניין כריתת החוזה, יראו את סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח, זולת אם פעל כשלוחו של המבוטח לפי דרישתו בכתב". לפיכך יש לראות בסוכן הביטוח שלוחה של חברת הביטוח. הדבר מייצר חוסר איזון מובנה, שכן על פניו סוכן הביטוח צריך לייצג את האינטרסים של חברת הביטוח.
אולם במשולש היחסים חברה־סוכן־מבוטח יש גם אינטרסים למבוטח שלעיתים מתנגשים עם האינטרסים של חברת הביטוח. סוכן הביטוח נמצא לכאורה בתווך שבאיזון בין האינטרסים.
מהו הפתרון לבעיה?
טופס ההצעה וחיתום מקדמי: לא סתם הטופס נקרא כך, שכן אין לחברת הביטוח חובה לאשר את קבלתו. טופס ההצעה נותן את תמונת המצב הטובה ביותר לחברת הביטוח ועל כן יש להקפיד למלאו בקפדנות ולתת את הדגש לייחודיות העסק המיועד לביטוח. יש לציין במפורש כל דבר חשוב גם אם אין לכך מקום מיועד בטופס וזאת על מנת לייצר שקיפות מרבית.
על סוכן הביטוח לדרוש כי יצא סוקר לכל עסק קטן כגדול וזאת על מנת למנוע ויכוחים ועימותים בזמן נזק. החיסכון בעלות הסוקר בזמן הכניסה לביטוח יכולה לעלות ביוקר בעת צרה, כאשר השמאי שיבדוק את הנזק יטען כי לא הפנו את תשומת לב חברת הביטוח לסיכון זה או אחר. סוכן שעובד עם יותר מחברת ביטוח אחת, יעשה טוב אם יבדוק בבדיקה מקדימה עלויות ודרישות מיגון בטרם יעביר את העסק לאותה חברה.
טעות נפוצה היא להעביר עסק מחברה לחברה ואז להתעורר לבוקר של רשימת דרישות מיגון מורחבת (ולעיתים לא הגיונית).
הסוקר ודרישותיו: יש שני סוגי סוקרים – סוקרי בית שעובדים כשכירים של חברת הביטוח וסוקרים עצמאיים שנשלחים על ידי חברת הביטוח ומטעמה. תפקיד הסוקר הוא למזער את הנזק העתידי לחברה ככל שניתן וזאת על ידי דרישת מערכות מיגון שהחוק דורש וכאלה שלא, אולם הסוקר מבקש שיותקנו. כמובן שהדבר הטוב ביותר הוא להתקין את כל מערכות המיגון, אולם יש לזכור כי יש עסקים קטנים שעלויות ההתקנה מכבידות עליהם. לכן, על הסוכן לבדוק מה דרישות החוק (אותן יש ליישם ללא פשרות) וכן לבחון את האפשרות להסתדר בלי הדרישות הנוספות או למצוא להן חלופה ראויה.
לאחר מכן, מתחיל השלב השני, בו סוכן הביטוח מקבל פרק זמן סביר מחברת הביטוח בו הוא צריך לדאוג להמצאת האישורים הדרושים, המעידים כי מערכות המיגון בעסק תקינות. על הסוכן לפעול באסרטיביות מול המבוטח לקבלת האישורים ואם הוא זקוק לזמן נוסף לבקש עבורה הארכה מחברת הביטוח לביצוע המשימות. רק אם המבוטח לא מעביר את האישורים ומזלזל בחשיבותם, הסוכן חייב לכסות את עצמו ולהסביר מפורשות למבוטח כי ביום נזק הוא חשוף לדחיית תביעה.
הפוליסה: תפקיד הסוכן הוא לבדוק היטב כי כל מה שסוכם במעמד המשא ומתן לכריתת חוזה הביטוח מתקיים. דגשים לבדיקה: העיסוק המדויק של המבוטח, האם כל מספרי הח.פ. של כל חברות המבוטח רשומים, סכומי ביטוח וכיסויים (כפי שסוכמו), השתתפויות עצמיות (לבדוק בקפדנות), האם דרישות המיגון תואמות למצב הקיים ולנדרש ואמצעי גבייה מעודכן (לשים לב כי דמי האשראי שגובות חברות הביטוח גבוהים ועומדים על כ־6%).
"יום פקודה" – יום הנזק: כמובן שיש להוציא מיד שמאי למקום בתיאום עם חברת הביטוח ולתת הנחיות ראשוניות לשם
הקטנת הנזק. הערה: לעיתים במוקד הנזק של חברת הביטוח לא מסכימים להוציא שמאי בטענה שהנזק המדווח לא מכוסה במסגרת הפוליסה הקיימת. כאן בדיוק התפקיד של סוכן הביטוח לבדוק האם הטענה נכונה או שיש תחום אפור ולהתעקש על שליחת שמאי למקום על מנת למצות את זכויות המבוטח.
ישנם נזקים גדולים (שריפות,הצפות, נזקי פיח וכו') שדורשים מהסוכן ליווי משמעותי לאורך זמן. כמו כן, פעמים רבות מדובר על הנזק הראשון בחייו של המבוטח ואנו כסוכנים כבר ליווינו נזקים רבים, על כן הדרכה נכונה והרגעה של המבוטח יכולים להיות לו לעזר רב בתקופה לא קלה.
יש לעמוד על זכויות המבוטח, אבל יש לזכור להיות הוגן גם מול חברת הביטוח ולא על כל אמירה ורצון של המבוטח להילחם מול חברת הביטוח. במקרה של מחלוקת בין המבוטח לשמאי ניתן ורצוי לבקש התערבות של מומחה (מכוסה לחלוטין בפוליסה).
תביעות שמגיעות לבתי משפט: כן, לעיתים תביעות מגיעות לבית משפט ואז יכול סוכן למצוא עצמו בין המבוטח לחברת הביטוח. אם יפעל כפי שהצעתי בהקדמה תוך הקפדה על טופס הצעה וחיתום נכון, המצאת אישורי מיגון, יציאה לשטח וליווי נכון של המבוטח, יחד עם שמירה על האינטרסים של חברת הביטוח, הוא יוכל לצאת בשלום מהתביעה של מי מהצדדים שישרבב את שמו.
לסיכום: התפקיד של הסוכן הוא לשמש מתווך הגון בין חברת הביטוח למבוטח. זהו תפקיד חשוב ולא פשוט שמצריך הליכה על חבל דק בין אינטרסים מנוגדים.
הכותב הוא עו"ד ו־CLU
