"סוכנים כמלאכים – תודה והערכה"

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

חשוב לדעת עד כמה הערבות ההדדית, החברות, העידוד, המלה הטובה והחיזוקים שקיבלתי מאת החברים בעת מצוק סייעו לי. ואכן לא הופתעתי כי יש בינינו הסוכנים הרבה מלאכים. אני מעיד על כך מתוך שלמות הלב ובכוונה אמיתית, והייתי עד לכך כאמור בעת מצוק.

אני משרת כאיש ציבור בלשכה 36 שנה ומאוד אהבתי ושמחתי לתת כתף ולעזור אל כל אלה אשר פנו אלי מתוך קהילת סוכני הביטוח באשר הם. לצערי, נוכחתי בזאת עקב תאונת דרכים שבה נפגעתי לפני כתשעה חודשים בהיותי הולך רגל, שבגינה אושפזתי במשך כחמישה חודשים בבתי חולים.

אני עדיין עובר תהליך שיקום ופיזיותרפיה קשים, ונכון להיום לאחר שיתוק ברגליי וניידות בכיסא גלגלים וקביים אני הולך עם מקל הליכה. בע"ה אני מאמין כי אזרוק את מקל ההליכה בעוד כמה חודשים ואתהלך כאחד האדם.

שקלתי מאוד אם לכתוב הגיגים אלה, אך קיבלתי החלטה כן לכתוב מתוך אותה הערבות ההדדית למען נדע כולנו כי יש חיים יפים בעולם הזה. אל לנו להתייאש בעת אסון, ובכל מקרה מחר יום חדש. אני מאמין שצריך להיות אופטימי ומאמין בטוב וזו הברכה שבה כנראה בורכתי.

אוסיף כי ברכה זו היתה לי לעזר רב גם בהיותי בסדיר במלחמת יום הכיפורים ב-1973 (ואני רק בן 20). נפצעתי קשה ברמת הגולן ורבים מחבריי נפלו ונהרגו. חלק מאותם הגיגים שאותם אני כותב היו גם כאשר חוויתי על מיטת חוליי בבית החולים את תוצאות ההזרקה של המורפיום בערך כל שעתיים לצורך ערפול הכאבים שהרגשתי עקב הפציעה הקשה.

אומר לכם חברים כי נוכחתי לדעת שכתוצאה מהזרקות המורפיום חוויתי הזיות שעשו לי טוב, מאחר שבהזיות אלה אני רואה את אמי ז"ל שמברכת ומתפללת לשלומי עם הרבה הרבה דמעות. ואני רואה גם את אותם חברים שנהרגו לי במלחמת יום הכיפורים.

והם עומדים מסביב למיטתי וצוחקים לי בפנים ולועגים לי ומצביעים עלי מלמעלה ואומרים תוך כדי גיחוך "אהרון תראה איזו גווייה יפה לנו, אנחנו עדיין צעירים בני 19 ו-20 וכך נהיה לעולמים. ואתה תראה את עצמך איך אתה נראה עם גווייה של זקן (אני בן 61)", ואני ממשיך לצחוק אתם.

ולפתע אני מתעורר כאשר זיעה קרה מכסה את כל גופי ומי לידי לפאתי מיטת חוליי יושב אם לא צביקה גופר ידידי, שמחייך וצוחק וזו ההזדמנות שלי להתנצל לפני צביקה ולבקש סליחה כי כאשר הייתי מסומם על מורפיום דיברתי שטויות ואי אפשר היה לחבר את שאמרתי בין מלה למלה, או משפט למשפט, שהוצאתי מפי.

אני רוצה לומר תודה לצביקה גופר שוב שכמעט מדי יום בא אלי לבית החולים לעודד ולחזק אותי, ודאג להביא וליידע כמעט את כל החברים מסניף חדרה שיבואו לחזק אותי ולבקר אותי. יתרה מכך, בעת חג הפסח באו כל חברי סניף חדרה להרים אתי כוסית יין לכבוד החג, יחד עם כל המחלקה בבית החולים.

אני מבקש להודות גם לכל החברים מהלשכה בכל הארץ שבאו לבקרני ו/או התקשרו ו/או שלחו פרחים ו/או הביאו ג'חנון ושוקולדים. וזה לא רק חימם לי את הלב, אלא גם הקטין מאוד את מכאוביי וסבלותיי. תודה מיוחדת גם למנכ"ל הלשכה מוטי קינן ידידי שדאג לי מאוד, מדי יום התקשר לעודד אותי, וראיתי עד כמה לאיש אכפת ואשרינו שיש לנו מנכ"ל כמו קינן.

אוסיף כי בעת שקיבלתי ברכות וחיזוקים וניחומים דמעתי כל הזמן, כי חונכתי וזה אכן גם האופי שלי הוא תמיד לתת ולעזור לזולת, ואף פעם לא לימדו אותי כיצד לקבל מן הזולת. והדמעות לא פסקו לרדת מעיניי בעת השתתפות החברים באשר קרה לי וזה כנראה שכרי כאדם נותן. ועל כך נחמתי ותודתי.

חבריי הסוכנים, לסיכום אומר לכם כי אפילו במקצוע תחרותי כשלנו יש המון ערבות הדדית, תרבות ואנושיות בין החברים ואת זה ידעתי בכל פעם כשהייתי נפגש עם סוכנים ברחביי הארץ בהזדמנויות שונות וכמעט אצל כל סוכן ישנה עבודה וולונטרית כלשהי למען הציבור. ולכן כאשר אני כותב בכותרת "סוכנים כמלאכים" התכוונתי לכך ואני מתכוון לכך כל הזמן. ושאו ברכה בכל עמלכם – עמלנו. "והטוב והמטיב ייטיב ויברך את כולנו"

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email