השנה בחרנו להעמיד את האחריות כנושא המרכזי של הכנס. אחריות היא מלה טעונה ברגשות רבים, המכילה היבטים רבים גם בכל הקשור לענף הביטוח שבו אנו פועלים. אחריות מלווה את כל מהות עבודתנו כסוכנים. עלינו הסוכנים מוטלת האחריות, עוד בזמן פגישת הלקוח, להבין את צורכיו, ולהתאים לו את המוצר הנכון עבורו. איננו מדברים רק על מחיר שכמובן נכון שיהיה הוגן, אלא בעיקר על הצרכים הביטוחיים של המבוטח עצמו.
האחריות מלווה אותנו גם בעת תביעה לתגמולי ביטוח: המבוטח שרכש פוליסת ביטוח שם את ביטחונו כי בעת קרות מקרה הביטוח, אנחנו נהיה אלה שנדע לייצג אותו נאמנה מול חברות הביטוח… גם חובת חברת הביטוח היא ברורה. שירתנו אותם נאמנה שנים רבות, דאגנו למבוטחים ואנו, כאנשי המכירות שלהם, הבאנו להם את כל ההון הנצבר במרוצת השנים. אחריות חברת הביטוח היא לא לשכוח כי הסוכנים הם המנוע המרכזי בענף, ולהם זכויות עבר, הווה ועתיד.
אחריות רבה מוטלת על כתפי משרד המפקחת על הביטוח. על משרד האוצר, הרואה עצמו כשומר הציבור, לנקוט באחריות רבה ולוודא כי כל שינוי מתבקש אכן בסופו של דבר יצור ערך ללקוחות. יש לזכור כי הלקוחות הם פני החברה הישראלית בכללה, על מגזריה, על התנהלותה והתנהגותה. האחריות של האוצר היא לא לנסות לחנך את הציבור הישראלי להתנהגות אחרת, אלא לאפשר לשוק החופשי לפעול, לאפשר לאזרחים לבחור את רצונם.
אחריות אחרונה ולא בטוח אם חביבה, היא אחריות המוטלת על העיתונאים המסקרים את ענף הביטוח. לעתים, ונאמר זאת בזהירות, נזרקות אל הדפוס הכתוב או הדיגיטלי כותרות וכתבות שאינן מכסים כיאות את שלל ההיבטים של אותו נושא מסוקר. עיתונות חופשית היא לב הדמוקרטיה, וכתבות תחקיר כאלו ואחרות, טוב שנעשו בעבר וייעשו גם בעתיד, אך אל לאותו עיתונאי להטות את הכתבה, אם אכן מדובר בכתבה חדשותית או בסקירה ולא בטור דעה אישי.
