סוף עידן האג"ח הייעודי – שינוי מתחייב

למרות החששות של הגופים המנהלים את קרנות הפנסיה אסור למשרד האוצר לעצור את "מהפכת מנגנון הבטחת התשואה לחוסכים לפנסיה". צריך לפתח את רשת הביטחון הממשלתית על מנת לחסוך מיליארדי ש"ח, שיופנו לטובת אוכלוסיות מוחלשות
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

חוק התקציב לשנת 2021-2022 שאישרה הממשלה השבוע טומן בחובו את אחד מהשינויים הגדולים בענף הביטוח – ביטול המנגנון בחיסכון ארוך הטווח, שמספק לקרנות המבטחות אג"ח מיועד הנושא ריבית קבועה של 4.86% צמוד מדד.

אין ספק שמנגנון זה הוא "פצצת זמן" כלכלית, היות והשווי של האג"ח האלה, שמוחזקות על ידי קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים, עומד כיום על מאות מיליארדי שקלים, ורק הולך וגדל בקצב מהיר.

קיים צורך דחוף בהחלפת רשת הביטחון הפנסיונית במנגנון של הבטחת תשואה לקרנות הפנסיה | צילום: shutterstock

לפי נתוני האוצר, מדינת ישראל משלמת כיום כ-12 מיליארד ש"ח ריבית שנתית על האג"ח, שהם כ-9 מיליארד ש"ח יותר מהסכום שהייתה צריכה לשלם אם היה מדובר באג"ח רגיל המונפק בסביבת הריבית הנוכחית.

רשת ביטחון חדשה

הנורות האדומות על "הפסדי ריבית" בסדר גודל ענק שכזה נדלקו אצל הגורמים השונים לפני שנים רבות. החשיבה הרצינית על שינוי זה התחילה בשנת 2018 בתקופת כהונתו של החשב הכללי דאז, רוני חזקיהו. באוצר הבינו שקיים צורך דחוף בהחלפת רשת הביטחון הפנסיונית במנגנון של הבטחת תשואה לקרנות הפנסיה. לפי הפרסומים, הממונה על שוק ההון לשעבר, דורית סלינגר, לא ראתה עין בעין את המהלך, ואי הביצוע גרם לאוצר המדינה לשלם תוספת ריבית בסדר גודל עצום.

גורמים שונים סבורים שאיגרות החוב המיועדות פוגעות בתמהיל הראוי של החוב הממשלתי (יותר חוב לא סחיר מהרצוי, לעומת חוב סחיר; ויותר חוב צמוד, לעומת חוב שקלי) תוך מתן סובסידיה "נדיבה" ומטרידה, במקום לתמוך במי שבאמת זקוק לתמיכה מהמדינה.

תקופה קצובה

הרעיון להקים רשת ביטחון שתבטיח לחוסכים לתקופה קצובה מראש את התשואה שהיו מקבלים באג"ח המיועדות, בשנים שבהם שאר אפיקי ההשקעה יניבו תשואה נמוכה, כמו למשל במשברים מ-2008 וב-2020, הוא רעיון לכיוון הנכון. לשם ביצועו צריכים גם אומץ וגם גיבוי פוליטי, דבר שלא היה קיים בשנים האחרונות.

ההצלחה של מהלך חשוב זה – הקמת "רשת ביטחון לתשואה", כפי שמציע האוצר, שתחליף את אגרת החוב המיועדת בעלת נפח משמעותי בנכס המנוהל על ידי חברות הביטוח וקרנות הפנסיה – מצריכה תכנון מקצועי טוב, ואולי חשיבה על ביצוע הדרגתי.

יחסוך מיליארדים

רשות שוק ההון צריכה להוביל את המהלך, בהתייעצות עם כלל שחקני השוק, תוך בחינת ההשלכות למהלך, ועם מתן אפשרות לביצוע תיקונים במשך הביצוע ובחינה מעמיקה של הפעילות המתנהלת על ידי ועדות ההשקעה של הגופים המוסדיים השונים.

למרות החששות של הגופים המנהלים את קרנות הפנסיה (הוותיקות, החדשות ופוליסות ביטוח), אסור למשרד האוצר לעצור את "מהפכת מנגנון הבטחת התשואה לחוסכים לפנסיה". צריך לפתח את רשת הביטחון הממשלתית על מנת לחסוך מיליארדי ש"ח. כספים המתפנים מתקציב המדינה צריכים להיות מופנים לטובת האוכלוסייה החלשה, שבאמת צריכה חיזוק, גם על ידי הגדלת קצבאות הביטוח הלאומי.

אין ספק שאנו נכנסים לעידן חדש, ובקרוב, עידן "ההצמדות", שהוא פטנט ייחודי למדינת ישראל, ייחשב לנחלת העבר.

הכותב הוא מנכ"ל "סייפר סוכנות לביטוח"; יו"ר המכללה לפיננסים וביטוח לשעבר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email