עומס בעבודה, בבית, בזוגיות, אירועי החיים, אחריות רבה, דאגות כלכליות, או כתוצאה מקושי בהתמודדות רגשית. המאה ה־21 ללא ספק תובעת מאיתנו להתחלק למיליון עותקים. בין אם אתה גבר או אישה, הציפייה ממך היא שתצמיח עוד ארבע זרועות ושמונה רגליים ואם היה אפשר גם זוג כנפיים.
האדם החדש שואף להיות מולטי טאסקינג, מעורב ואקטיבי בכל תחומי החיים. מלמדים אותנו מינקות כי עלינו להצטיין, להצליח, לשאוף למצוינות בכל תחום. הכל בשיטת עשה זאת בעצמך, קודם תלבש מאה כובעים ואז תלמד לג׳נגל ביניהם במיומנות של להטוטן מקצועי.
זוהי כמובן משימה בלתי אפשרית. מרבית בני האדם קורעים תחת הנטל. חווים עומס רגשי הרבה מעבר למה ש״הכלי יכול להכיל״ וכתוצאה מכך נהיים מומחים בהדחקה, קריסה, מלחמה, בריחה, קיפאון או עלפון. אלו הם מנגנוני הגנה (ה־f) ההישרדותיים שהנפש שלנו פיתחה כדי לצלוח את משימת החיים הזאת. אך לצערנו אף אחד מהם לאורך זמן לא יוביל אותנו באמת למקום טוב.
לדוגמה, הכחשה או הדחקה יוצרת עקה נפשית פנימית סמויה עד להתפרצות גדולה (נפשית או פיזית). יש אנשים שייצרו באופן לא מודע דיכאון או מחלה אשר יתנו להם כרטיס ירוק למנוחה – מעין לגיטימציה לפסיביות. גם הפרעה נפשית, עיסוק בטראומות מהילדות או חרדה ייקחו את תשומת הלב לעיסוק במחשבות אחרות, מה שכמובן ייצר שוב סטרס.
הבעיה היא שרוב האנשים יתפנו לטפל בעצמם וברמות הסטרס שלהם רק לאחר שהוא כבר גבה מחיר פיזי כבד, כמו בעיות לחץ דם, סוכר, בעיות נשימה, התקף לב ועוד. לגוף יש דרכים לדבר איתנו הרבה לפני שהוא צועק. הוא מתחיל בלחישות עדינות אשר הופכות רמות יותר ויותר עד להקשבתנו המלאה. הגוף מדבר אלינו תחילה בתחושות, התרחבות, צמרמורות, כאבי ראש קטנים, מועקה בגרון, אני קוראת לזה הבלינג ספוט או הנורה האדומה משהו בתוכנו מהבהב, אם לא הקשבנו הוא יעבור לשלב הבא, כמו ילד שמושך לנו בחולצה ולא יעזוב אותנו עד שלא נשים אליו לב.
אם לא הקשבנו לו בשלבים הראשוניים יתווספו מצוקה, עייפות, לחץ בחזה, קשיים בשינה. מחלה היא כבר השלב הסופי, כאשר הגוף כבר ממש זועק לתשומת לב. אם אתה סובל מהפרעת דחק, רמות המתח בהם אתה שרוי הן לרוב בינוניות או גבוהות. זה אומר שברירת המחדל שלך הוא מצב הישרדותי ויש עומס על מערכות שונות בגוף.
הסטרס הוא רוצח שקוף ובלתי נראה המזדחל אט אט אל כל הווייתנו, הוא נאגר בשרירים, בתאים של הגוף, בזיכרונות התאיים. ניתן לעודד וללמד את הגוף להירגע באמצעות תכנות תת מודע. מגיעים אלי מטופלים רבים בשלבים שונים של התמודדות רגשית וסטרס בחייהם. אני מלמדת אותם ראשית לנשום. ואז להקשיב. להקשיב למה שהגוף מנסה לומר לנו, מה המחשבות והרגשות שלנו אומרים. ואז מתוך הרעש הצורם של תזמורת בלתי מכוונת, המנצח לוקח את השרביט ונוצר שקט ממנו נולד פסקול חיים חדש.
טיפול בסטרס באמצעות גישת CMT (תרפיית הזיכרון התאי):
יש כאלו שהולכים לים כשהם לחוצים – הוא הפסיכולוג שלהם, יש שרצים, יש העוסקים ביוגה ומדיטציה. ישנן גישות וטכניקות טיפול שונות ומצוינות. ה־CMT היא גישה ייחודית המטפלת בשורש ולא בסימפטום. עוזרת להוציא את הסטרס והכאב מהבוידעם. לעורר את הקשרים הסינפטיים שהוא יושב עליהם, לזהות מה הטריגרים המפעילים אותו, לשנות את הזיכרון התאי בכל הגוף ולקודד חוויה אחרת. בריאה. נכונה ומדויקת לחיינו כיום.
זה אפקטיבי ומרגיע מאוד לאורך זמן, היות ואנחנו מחפשים את השורש של הדחק, את תפיסת העולם והזיכרונות הראשוניים שהובילו אליו. לאחר מכן נכנסים למסע בתוך תת המודע. ממש כמו ב"מכונת זמן”, במהלכו מתגלים ריחות, מראות, דמויות ומערכות יחסים אשר עיצבו את אישיותנו, אנו נסייר במחוזות ילדותנו ונתמודד עם סוגיות רגשיות מתוך תהליך בוגר של סליחה, חמלה, אהבה עצמית. אני קוראת לזה תרופות ביולוגיות מבוססות רגשות – רגשות חיוביים המביאים עימם קורלציה ביולוגית של הורמונים טובים למחזור הדם. התחושה היא טובה באופן מידי. תחושת ריחוף. שמחה והשלמה.
הכותבת היא מנכ״לית בית אסטוריה – מרכז טיפולים והתפתחות אישית. מטפלת רגשית. מפתחת ומייסדת שיטת cmt – תרפיית הזיכרון התאי
