סייגי הפוליסה והחרגותיה

המבוטחת נפגעה בתאונת דרכים בעת שהורכבה על אופנוע שהיה נהוג על ידי בעלה. אבן גדולה שנזרקה לכביש פגעה בה והיא נפצעה ברגלה.

למבוטחת הייתה פוליסה לתאונות אישיות אשר כוללת, בין היתר, כיסויים לנכות צמיתה וכן לאובדן כושר עבודה ו/או שברים ו/או אשפוז הנובעים מתאונה, וזאת בכפוף לתנאי הפוליסה, הגדרותיה וחריגיה. כל הפניות של המבוטחת לחברת הביטוח לקבלת תגמולי הביטוח נענו בסירוב מהטעם כי הפוליסה מחריגה נזק שמקורו בנהיגה ו/או רכיבה על רכב מנועי דו-גלגלי.

המבוטחת פנתה לבית המשפט וטענה כי לא ידעה על החרגה זו וכי הסוכן אשר החתים אותה על מסמכי הפוליסה לא הסביר לה את סייגי הפוליסה והחרגותיה, לא הסביר כי הפוליסה אינה מכסה תאונה שארעה עקב שימוש ברכב דו-גלגלי וכן לא הסביר כי הפוליסה לא מכסה נזק בשל נכות נפשית וצלקות. בנוסף, טענה המבוטחת כי לא קיבלה את פרטי הביטוח והנספחים לפוליסת הביטוח. מכתבי הדחיה לא הגיעו אליה, אלא לסוכן, ורק לאחר שפנתה לסוכן הביטוח נודע לה כי אין כיסוי ביטוחי. 

"האותיות הקטנות"

חברת הביטוח טענה כי אין כיסוי בפוליסה לאירוע נשוא התביעה, וכי המבוטחת הייתה מודעת להחרגות, חתמה על הצעת ביטוח ונשאלה במפורש על רכב דו-גלגלי והשיבה בשלילה.

בית המשפט אשר דן בסוגיה מקבל את טענת המבוטחת וקובע כי אכן לא הוכח כי המכתבים ששלחה חברת הביטוח הגיעו למבוטחת, הוכח כי חלק מהמכתבים נשלחו לכאורה לסוכנות ביטוח, ולא למבוטחת, כל אלו מחזקים את טענת המבוטחת בעדותה, על העדר הידיעה. 

בנוסף, הלקוחה טענה כי סוכן הביטוח ישב מולה ושאל אותה שאלות, מילא את הטפסים ולאחר מכן נתן לה לחתום מבלי שהיא מילאה שום פרט בעצמה ומבלי שניתן לה זמן לקרוא את המסמכים עליהם חתמה. יתרה מכך, הסוכן לא הסביר על ההחרגות, בדגש על ההחרגה לשימוש ברכב מנועי דו-גלגלי, וכן על החריג לנכות אסתטית ונפשית. טענה זו לא נסתרה על ידי חברת הביטוח, שכן זו בחרה לא להביא את סוכן הביטוח לעדות על אופן החתמת הלקוחה.

בית המשפט קובע כי על חברת הביטוח חלה חובה להסב את תשומת לב המובטח לתנאי הפוליסה בצורה שתהא מובנת לו ואין די בציון הסייג במקום כלשהו בפוליסת הביטוח במובלע ובין "האותיות הקטנות". בית המשפט קובע כי לא שוכנע כי המבוטחת הייתה מודעת לסייגים הקיימים בפוליסה, ולא הוכח כי חברת הביטוח או מי מטעמה הפנה את תשומת הלב לכך. בנוסף, המבוטחת העידה כי הסוכן לא יידע אותה על ההחרגות, והוסיפה כי סמכה על הסוכן בכך שהפוליסה מעניקה כיסוי מפני תאונות ורק לאחר התאונה התברר לה מעורך הדין כי בפוליסה יש החרגות, נשוא התביעה.

"ליידע  בדבר ההחרגות"

בית המשפט מוצא חיזוק בעמדת המבוטחת לנוכח העובדה כי בטופס ההצעה מופיעה שאלה: "האם הינך משתמש ברכב דו-גלגלי?" עליה השיבה המבוטחת בשלילה וקיימת שאלה נוספת: "האם אתה מעוניין בביטול חריג לרכב דו-גלגלי?" לצד שאלה זו לא סומן דבר, אף שיש מקום בטופס לסמן "כן" או "לא". העדר הסימון, טוען בית המשפט, מחזק את הטענה של המבוטחת לפיה הסוכן לא אמר לה שיש החרגה כזו. המבוטחת העידה שהסוכן היה זה שמילא את הטפסים בכתב ידו. יש להניח, קובע בית המשפט, כי לו היה שואל על ההחרגה סביר שהיה מסמן X במקום הרלוונטי.  

בית המשפט דוחה את טענת חברת הביטוח על כך שהלקוחה החלה לעשות שימוש ברכב דו-גלגלי לאחר כניסת הפוליסה לתוקף, אך לא עדכנה אותה. בית המשפט קובע כי בנסיבות המקרה, אין באמור כדי לפגוע בתוצאת פסק הדין, שהרי אם המבוטחת לא ידעה על כך ששימוש ברכב דו-גלגלי מוחרג בפוליסה, מדוע היה עליה לעדכן את חברת הביטוח בנושא זה?

משכך, קובע בית המשפט כי הוא מקבל את טענת המבוטחת כי היא לא ידעה על חריגי הפוליסה ומעביר את המשך הדיון לסוגיה בדבר גובה תגמולי הביטוח להן זכאית המבוטחת.

בשלב זה לא ידוע אם יוגש ערעור על ההחלטה.

הכותב הינו מומחה בתביעות ביטוח ויועמ"ש הלשכה