בבית משפט השלום בצפת נדונה תביעתה של ציונה מנחם כנגד מגדל חברה לביטוח בע"מ. התובעת ניהלה מכולת בצפת וביטחה את העסק מפני נזקי טבע לגבי מבנה ומלאי. בשנת 2013 , מהלך סופת שלגים בצפת, התמוטטה סככה בסמוך למקום העסק. כתוצאה מכך, פנתה מנחם אל חברת הביטוח בדרישה לקבל תגמולי ביטוח בהתאם לפוליסה, אך האחרונה סירבה לפצות אותה בטענה כי האירוע נעדר כיסוי ביטוחי, הואיל והסככה לא נכללה בפוליסה. בעקבות כך, עתרה התובעת לבית המשפט בבקשה שיורה לחברת הביטוח לפצות אותה בגין הנזקים שנגרמו לה באירוע, אותם פירטה בצירוף מסמכים תומכים וחוות דעת משלימה.
בכתב הגנה הכחישה חברת הביטוח את קיומו של כיסוי ביטוחי לאירוע, הואיל ולטענתה, הסככה לא נכללה בפוליסה ובסקר הגנות כרכוש מבוטח. בנוסף, נטען כי הסככה הייתה שלד ברזל ללא בסיס, ולכן, הסיכון לנפילת הסככה כבר התממש בעת עריכת הפוליסה, ולכן אינו מבוטח. ככל שייקבע שהסככה מהווה חלק מהמבנה המבוטח, מדובר במצב של תת־ביטוח שמבטל את זכאות התובעת לתגמולים. על התובעת להוכיח פסק הדין ניתן בספטמבר 2016 , בהיעדר הצדדים.
בית המשפט דחה את התביעה במלואה ופסק כי האירוע נעדר כיסוי ביטוחי וחייב את התובעת לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של חברת הביטוח. בפתח פסק הדין ציינה השופטת, רבקה איזנברג, כי על אדם התובע תגמולי ביטוח על פי הפוליסה להוכיח מספר תנאים. תחילה יש להוכיח כי הסיכון שהתממש מכוסה על פי הפוליסה, וכי קיים קשר בין התממשות הסיכון לבין הנזק. התנאי השלישי דורש להראות כי הנזק שנגרם הוא מסוג הנזקים שמכוסים על ידי הפוליסה. לאחר הוכחת התנאים הללו, על התובע להוכיח את היקף הנזק שנגרם לו. בית המשפט הוסיף כי אין מחלוקת שהפוליסה מכסה נזקי טבע, כמו סופת השלגים שהתחוללה במועד האירוע ואשר הובילה לקריסת הסככה, אולם אין בכך כדי לצאת ידי חובה. הסככה בולטת בהיעדרה בהצעת הביטוח. יתירה מזאת, שווי הנכס המבוטח כפי שבא לידי ביטוי בפוליסה, נמוך בהרבה משווי הנכס והסככה. בהקשר זה טענה התובעת, כי סוכן הביטוח שערך את הצעת הביטוח רשם כרצונו והיא רק חתמה עליה. בית המשפט קבע כי טענה זו אינה סבירה, הואיל ובהצעה מופיעים פרטים שאינם בידיעתו של הסוכן, כדוגמת מלאי עסקי ומספר עובדים בעסק. לפיכך, ברור כי הפרטים הללו נמסרו לסוכן על ידי התובעת, והסככה לא הוזכרה בכלל. אי זימון הסוכן לעדות פועל לרעת התובעת.
בית המשפט ציין כי במקרה זה מדובר בעד רלוונטי, שהיה יכול לשפוך אור על נסיבות המקרה, ואי הבאתו לעדות מעוררת חשד. בנסיבות שבהן הסככה לא נכללה בהצעת הביטוח ובסקר ההגנות, היה על התובעת להוכיח שהסככה היוותה חלק מהמבנה. בית המשפט קבע כי שהתובעת לא עמדה בנטל זה, בין השאר, מאחר שלא הוכח כי הסככה מחוברת למבנה חיבור של קבע.
בתגובה הפנתה התובעת להרחבה של הכיסוי הביטוחי המופיעה בפוליסה. לטענתה, הסככה מהווה חלק מהרכוש בחצרים ועל כן היא זכאית לתגמולי הביטוח. בהקשר זה קבע בית המשפט, כי
התובעת לא עמדה בנטל להוכיח שהסככה נמצאת בחצר העסק ולכן הרחבת הביטוח אינה חלה. עד למועד כתיבת שורות אלו לא ידוע אם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.
הכותב הוא היועץ המשפטי לחברי לשכת סוכני ביטוח במחוז תל אביב ומרכז
