עובד נפל מסולם במהלך עבודתו – האם יפוצה על ידי המעסיק?

בית המשפט קובע בפסיקתו כי במקרים מסוג זה שאלה בנוגע למסגרת הפגיעה - אלא מתמקד בשאלת אחריות המעסיק לנזקיו של העובד ובשאלת גובה הנזק שנגרם
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

בבית משפט השלום בבת ים נדונה תביעתו של פלוני כנגד חברת שופרסל וכנגד כלל חברה לביטוח. פסק הדין (ת"א 2497-04-18) ניתן בינואר 2022, מפי השופטת ליעד שגב.

לבית המשפט הוגשה תביעה לפיצוי התובע בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו במהלך עבודתו אצל שופרסל אשר בוטחה בזמנים הרלוונטיים אצל כלל ביטוח.

על פי הנטען בכתב התביעה, בחודש אוגוסט 2015, החל התובע לעבוד כאיש מכירות של מוצרי חשמל בחברת שופרסל. כארבעה חודשים לאחר מכן, במהלך יום עבודתו, נאלץ התובע לטפס בסולם רב שלבי על מנת להוריד מוצר, אשר הוצב במדפים העליונים, כאשר לפתע הסולם קרס והתובע נפל והוטח אל הרצפה מגובה של מטר. כתוצאה מהנפילה, נגרמו לתובע נזקים שונים ונקבעה לו נכות לצמיתות.

הסולם ממנו נפל התובע מצוי היה בבעלותה, בחזקתה ובהחזקתה של חברת שופרסל | צילום: shutterstock

בכתב הגנתן הכחישו הנתבעות כי הסולם קרס. לטענתן, "סולמות לא קורסים כך סתם אלא אם לא מוודאים נעילה של רגלי הסולם בטרם הטיפוס עליו. משלא עשה כן התובע, הרי שהאחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו בלבד”.

שאלת האחריות

בין הצדדים לא הייתה מחלוקת, כי התובע נפגע במסגרת עבודתו וכן לא הייתה מחלוקת באשר לאופן בו נפגע. הצדדים נחלקו בשאלת אחריותה של חברת שופרסל לנזקיו של התובע ובשאלת גובה הנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מהתאונה.

לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת הראיות בתיק, קבע בית המשפט כי דין התביעה להתקבל.

תחילה ציין בית המשפט כי למרות שלא הייתה מחלוקת באשר לעובדה שהתובע נפל בעת עבודתו בחברת שופרסל, שעה שעשה שימוש בסולם השייך לה, הרי שלא הייתה לתובע ידיעה ברורה על הגורם שהביא לנפילתו ובניגוד לדברים שעלו מכתב התביעה ומעדותו, התובע לא ידע להסביר את הטעם לכך. בהתאם לכך נקבע כי לא הוכח שהסולם עליו טיפס התובע אינו תקין. ואולם, לא היה בכך כדי לפגוע בתביעתו של התובע ולא פחתה חובתה של שופרסל לפצות את העובד על נזקיו וזאת נוכח מכלול נסיבות התיק וחובתה של שופרסל כמעסיקתו של התובע.

בירור הטענות

בית המשפט מוסיף כי הסולם ממנו נפל התובע מצוי היה בבעלותה, בחזקתה ובהחזקתה של חברת שופרסל. חרף כך, בחרה שופרסל שלא לבדוק את הסולם ולא לבדוק את טענותיו של התובע לאחר התרחשות האירוע. גם אם במהלך שמיעת הראיות התברר כי התובע אינו יודע אם היה כשל בסולם ואם כן מה הוא, הרי שבזמנים הרלוונטיים לתאונה ובמועד הגשת התביעה ועד לבירורה עמדה גרסתו של התובע כי הסולם לא היה תקין.

ואולם, בית המשפט הדגיש כי שופרסל נמנעה מלנקוט כל צעד שעשוי היה לסייע לה בבירור טענותיו של התובע ועשוי היה להבהיר את מצבו הפיזי של הסולם, או מצב העניינים בעת התרחשות התאונה. הימנעותה של שופרסל מלנקוט צעד פשוט ביחס לחפץ המצוי ברשותה פעלה לחובתה, הן כמעסיקה בטרם הגשת התביעה והן כבעלת דין משהוגשה התביעה. כך למשל, העידה מנהלת הסעיף בו הועסק התובע, כי מי שנכחה בסניף בעת אירוע התאונה הייתה נאמנת הבטיחות. למרות זאת, לא זומנה נאמנת הבטיחות למתן עדות ולא נגבתה ממנה גרסתה באשר להתרחשויות שאירעו בזמן עבודתה.

אשם תורם

עוד הוסיף בית המשפט, כי ניתן היה להוכיח באופן פשוט וקל כי הסולם תקין, וזאת בניגוד לטענתה של חברת שופרסל. כך למשל, ניתן היה לצרף את אישורי נאמנת הבטיחות בדבר תקינות הסולם או תצהיר בו היא מעידה כי בדקה את הסולם ומצאה כי הינו תקין. כמו כן, ניתן היה להביא את הסולם לבדיקה על ידי מומחה, לתעד את מצבו, לבדוק אותו או לפחות את יציבותו, לצלם אותו בסמוך לאחר האירוע וכדומה.

באשר לאשם התורם שנטען ביחס לעובד שנפגע מהנפילה, קבע בית המשפט כי היה על התובע לבדוק את יציבות הסולם קודם לטיפוסו עליו. יחד עם זאת, משלא נבדק הסולם ואף לא הוצג, לא הייתה ראיה כי בדיקה שכזו הייתה מונעת את התרחשות התאונה. בהיעדר הראיות הנחוצות, אותן בחרה שופרסל שלא להגיש, ובשים לב למערכת היחסים שבין התובע לבין שופרסל ולחובות המוטלות על מעבידים כלפי עובדיהם, גם בראי ההלכה הפסוקה, יוחס לתובע אשם תורם בשיעור של 10% לפגיעתו.

סוף דבר, בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את הנתבעות לשלם לתובע סך של 112,400 קל (לאחר ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי ולאחר הפחתה בשיעור 10% עקב אשם תורם), ובתוספת שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט.

עד למועד כתיבת שורות אלה, לא ידוע אם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

הכותב הוא יועמ"ש למחוזות המרכז, השרון וירושלים בלשכת סוכני ביטוח

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email