חוק פיצויי פיטורים קובע כי עובד שהשלים שנת עבודה ופוטר מעבודתו זכאי לפיצויים. גובה הפיצויים יהיה בהתאם למשכורתו האחרונה של העובד כפול הוותק בעבודה. בהתאם לכך, עובד שעבד במקום עבודה במשך שנתיים ושכרו עלה מ־7,000 שקל ל־10,000 שקל, יהיה זכאי לפיצויים בגובה 20 אלף שקל (משכורת אחרונה כפול הוותק בעבודה).
סעיף 14: כספי הפיצויים בקופה מהווים תחליף להשלמת הפיצויים
כדי למנוע מצב שבו עובד פוטר מעבודתו ולמעסיק אין די כספים כדי לעמוד בהתחייבות לתשלום פיצויים נקבע, כי במידה וכספי הפיצויים בקופה הופקדו בהתאם לאישור הכללי לסעיף 14, כלומר, המעסיק ביצע הפקדה חודשית של כספי הפיצויים וכספי התגמולים, הכספים שהופקדו לקופה, כולל הרווחים עליהם, יבואו במקום כספי הפיצויים אותם נדרש המעסיק לשלם לעובד בסיום העבודה.
בהתאם לנתוני הדוגמה הקודמת, העובד עבד במשך שנתיים במקום העבודה והמעסיק הפקיד בצורה שוטפת 8.33% משכר העובד לקרן הפנסיה. הרי בסוף השנה הראשונה נצברו לעובד 7,000 שקל ברכיב הפיצויים ובסוף השנה השנייה נצברו לזכות העובד 10,000 שקל ברכיב הפיצויים. כעת, במידה והעובד יפוטר, הוא יהיה זכאי לקבל את הכספים שנצברו בקופה כ־17,000 שקל ולא 20 אלף שקל.
אמנם בחתימה על סעיף 14 העובד מוותר על חישוב הפיצויים בהתאם למשכורת האחרונה אך הוא זוכה בוודאות שכספי הפיצויים יישארו ברשותו גם עם יתפטר מעבודתו ואילו המעסיק “חוסך” את השלמת הפיצויים בהתאם לשכר האחרון של העובד.
האם סעיף 14 חל באופן אוטומטי על העובד?
הדעה הרווחת היא שהחל משנת 2008 סעיף 14 חל באופן אוטומטי על כלל העובדים במשק ועל כלל ההפקדות לחיסכון פנסיוני.
עם זאת, בכדי שיחול סעיף 14 נקבע כי: “תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר”.
במידה והעובדים לא חתמו על נוסח האישור הכללי לסעיף 14 ובהעדר הסכם קיבוצי יש לבחון האם הסכם העבודה עומד בכללי “צו ההרחבה לפנסיית חובה”. לצורך הבדיקה נבצע שלושה מבחנים:
• מועד תחילת ההפקדות – האם ההפקדות החלו לפני שנת 2008?
• אחוזי ההפקדה – האם אחוזי ההפקדה גבוהים מאלה שנקבעו בצו ההרחבה?
• גובה השכר המבוטח – האם העובד היה מבוטח על שכר העולה על השכר הקבוע בצו (השכר הממוצע במשק)?
ככל שהעובד לא עומד במבחנים אלו, לא חל סעיף 14 על העובד והמעסיק יידרש בהשלמת פיצויים בהתאם לשכר האחרון כפול תקופת הוותק. מעסיק הרוצה להבטיח את קיומו של סעיף 14 נדרש להחתים את העובד על נוסח האישור הכללי לסעיף 14 .
זכאות לפיצויים במקרה של התפטרות
עד כה עסקנו בעובד שפוטר מעבודתו, אך מה יהיה דינו של עובד שהחליט לעזוב את עבודתו, כלומר להתפטר? עובד זה יהיה זכאי לקבל את הפיצויים שנצברו לרשותו בקרן הפנסיה ולא יהיה זכאי להשלמת פיצויים. ויודגש – עובד המפוטר זכאי להשלמת הפיצויים בהתאם לשכרו האחרון או בהתאם לסעיף 14. עובד המתפטר זכאי לצבירת הפיצויים בקופה. לדוגמה, עובד מרוויח 10,000 שקל ומעסיקו מפקיד לו לפי חוק 6% לרכיב הפיצויים. לעובד מופקדים בכל חודש 600 שקל לרכיב הפיצויים. העובד מתפטר לאחר שנה ובקופה עומדים לרשותו 7,200 שקל.
במידה והעובד היה מפוטר הוא היה זכאי לקבל 10,000 שקל, אך מכיוון והוא התפטר הוא יהיה זכאי רק לכספים שנצברו בקופה – 7,200 שקל.
בשורה התחתונה
החקיקה הקיימת היום מקדמת את השארת כספי הפיצויים בידי העובד גם במצב שבו העובד התפטר מעבודתו. השלמת פיצויים תתקיים במצבים בהם המעסיק לא הפקיד את מלוא הפיצויים לקופה והעובד פוטר מעבודתו או שהתפטר במקרים שדינם כפיטורים. על המעסיק להפקיד לפיצויים בהתאם לצו ההרחבה שחל עליו ובמידה ולא חל עליו צו כזה, המעסיק צריך לשקול כמה עליו להפקיד לרכיב הפיצויים.
הכותב הוא סמנכ”ל מקצועי בהלמן אלדובי קופות גמל ופנסיה, בעל רישיון משווק פנסיוני, מרצה במכללת נתניה ובעל הבלוג “פנסיוני, להבין את הפנסיה”
