על אפליה על פי מגדר והגדרת מקרה ביטוח

שני מבוטחים, כל אחד מהם בעל פוליסת ביטוח בריאות פרטי ביקשו להביא ילדים לעולם בהליך המבוסס על הפריית מבחנה, והליך פונדקאות. על פי הפוליסה, תחת סעיף כיסוי שעניינו הפריית מבחנה, על חברת הביטוח להשתתף בהוצאות בגין הפריית מבחנה, שנעשתה עבור אישה מבוטחת. חברת הביטוח דחתה את הדרישה מהטעם שהמבוטח איננו אישה.

המבוטחים, אשר חשו הפליה על רקע מגדרי, הגישו תביעה לתגמולי ביטוח כנגד חברת הביטוח וטענו כי אין כל סיבה מדוע רק נשים יקבלו החזר בגין הפריית מבחנה. חברת הביטוח טענה מאידך כי מדובר על תשלום תגמולי ביטוח רק בגין אישה מבוטחת, ואין כיסוי ביטוחי לנזק שאינו מוטל בספק.

המבוטחים, שהינם גברים, אינם יכולים להביא ילדים מבחינה ביולוגית והם עתידים בוודאות להגיש דרישה לקבלת תשלום בגין הפריית מבחנה, וזאת בניגוד לאישה, אשר לגביה מדובר רק על אפשרות שאינה ודאית. לכן ביחס לאישה ניתן לערוך ביטוח לעומת גברים שלגביהם אין מדובר באפשרות אלא בתביעה ודאית ביחס להזדקקותם, בין היתר, להפריית מבחנה בהליך למימוש זכותם להורות.

סעיף הכיסוי בפוליסה קבע: "החברה תשתתף בהוצאות בגין הפריית מבחנה עבור אישה מבוטחת בפוליסה זו עד לסך של 4,500 שקל סכום ביטוח או עד 75% מהעלות בפועל…".

בית המשפט ציין כי הסעיף נוסח בבהירות רבה ונקבע בו כי מדובר על אישה מבוטחת. בנוסף קבע כי כלל הפרשנות הראוי הינו להמנע מפרשנות שאינה מתיישבת עם לשונו של החוזה אף ישנה וכי "החזקה שלפיה פרשנות החוזה היא זו התואמת את המשמעות הפשוטה, הרגילה והטבעית של הכתוב". לפיכך קבע בית המשפט כי הפוליסה בהירה ותואמת את המשמעות ולא ניתן להבין מהפוליסה כי ניתן לשלם את התגמולי ביטוח למבוטחים.

"מקרה ביטוח"

לעניין האפלייה, טען בית המשפט, כי אין מדובר על אפלייה אסורה הואיל ולא מדובר על הבדלי מגדר בבסיס הפוליסה. הפוליסה נועדה לבטח מבוטחים מפני סיכון קיים, שאינו ודאי בעת עריכת הפוליסה ושעלול להתממש במהלך תקופת הפוליסה.

"מקרה הביטוח" הוא אותו אירוע שכלפי התרחשותו ותוצאותיו נעשה הביטוח, ותנאי יסודי להיווצרות החיוב בתשלום תגמולי הביטוח הינו קיום מקרה הביטוח, אשר אינו בשליטת המבוטח, והוא אירע בתקופת הביטוח. כאשר מדובר על מקרה שהוא ודאי, הרי שאין כל היגיון להעניק כיסוי ביטוחי עבור הסיכון מהטעם הברור שהלקוח יזדקק להפעלת הפוליסה ואין מדובר על אפשרות תיאורטית, ומשכך הדבר נוגד את מהותה וטיבה של הפוליסה. בית המשפט הוסיף כי מי שבעת עריכת הפוליסה, ברור שלא יוכל להביא ילדים, הרי שאם יבקש לממש את רצונו הטבעי להורות, הוא יזדקק לטכנולוגיה דוגמת "הפריית מבחנה". משכך, בהתבסס על מגבלות טבעיות הרי שאין מדובר על מקרה ביטוח מקרי, כי אם על עיתוי התלוי ברצון המבוטח שאינו מכוסה.

מאידך, אישה יכולה להביא ילדים לא בפרוצדורה רפואית מיוחדת והשימוש בהפריית מבחנה לשם השגת הריון אינו עניין ודאי. לכן, מקרה ביטוח יופעל רק במידה ויתברר כי מצבה הרפואי, שאינו ידוע למבוטחת בעת כריתת חוזה הביטוח מלמד כי היא נדרשת להפריית מבחנה.

משכך, סיכם בית המשפט כי עם כל הרגישות וההבנה לרצון התובעים בעניין זה, כמו גם רצונם שלא לחוש מופלים, הרי שמדובר על תביעה כספית הנובעת מקיומה של פוליסה ביחס לכיסוי הביטוחי ואין מדובר על אפליה. התביעה נדחתה. בשלב זה לא ידוע אם תוגש בקשת רשות ערעור למחוזי.

הכותב הינו היועץ המשפטי של לשכת סוכני ביטוח