על המחאת זכויות בפקודת הנזיקין והשלכותיה על תביעת ביטוח

מה דינה של המחאת זכות בנזיקין שעניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכב שהיה מעורב בתאונת דרכים ומי זכאי לתגמולי הביטוח?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

השאלה שאביא לדיון השבוע דנה בסוגיה מעניינת שמעלה לא פעם תהיות: מה דינה של המחאת זכות בנזיקין שעניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכב שהיה מעורב בתאונת דרכים ומי זכאי לתגמולי הביטוח – בעל הרכב או הנמחה אשר זכויות בעל הרכב הומחו לידיו?.

התובע הגיש תביעה כספית לפיצוי וקבלת תגמולי ביטוח בגין נזק רכוש שנגרם לרכב של פלוני בתאונת דרכים. חשוב להדגיש כבר בפתח המאמר, כי התובע איננו המבוטח בעל הרכב, אלא הוא הגיש את תביעתו תוך שהוא מסתמך על המחאת זכות שנערכה לטענתו בינו לבין בעל הרכב המבוטח נשוא התאונה. התובע טען כי בעל הרכב המחה לכאורה בהמחאה בלתי חוזרת, את מלוא זכויותיו לקבלת כספים מחברת הביטוח לידיו של  התובע (הנמחה).

עו"ד בן אברהם | צילום: גיא קרן

חברת הביטוח השיבה כי היא אינה מכירה בתובע ובזכויותיו, בין היתר, מכוח המחאת הזכויות, הנטענת על ידו, שכן לבעל הרכב המבוטח לא היתה כל סמכות או זכות להמחות את זכויותיו והדבר מנוגד להוראת סעיף 22 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש). חברת הביטוח אף הוסיפה כי כל תכלית התביעה של התובע הינה לעקוף את העיקולים שהוטלו על בעל הרכב המבוטח ואשר מונעים ממנו לקבל את התשלום בגין נזקי הרכוש ברכב, שכן עד למועד בו עודכן בעל הרכב על העיקולים אשר ימנעו ממנו לקבל את הכספים, התובע כלל לא היה מעורב בניהול התביעה מולה, חרף העובדה שהמחאת הזכות נערכה לכאורה לפני מועד הטלת העיקולים.

אינטרס רכושי

בית המשפט דוחה את התביעה וקובע כי אין כל תוקף משפטי להמחאת הזכות בין בעל הרכב המבוטח לבין התובע. חוק המחאת חיובים תשכ"ט-1969 קובע בסעיף 1 (א) כי:

"זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם בין החייב לבין הנושה".

ככלל, זכויות ניתנות להמחאה ללא צורך בהסכמת החייב, אך זאת למעט מקרים בהם מדובר בזכות בעלת אופי אישי, מכוח דין הסכם או מהות הזכות.

סעיף 22 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) התשכ"ח- 1968 קובע כי:

"הזכות לתרופה בשל עוולה, וכן החבות עליה, אינה ניתנת להמחאה אלא מכח הדין".

ומטרת סעיף 22 למנוע "סחר" בתביעות נזיקין וביחוד כאשר מדובר על תביעות אישיות. איסור זה בדבר המחאת זכות שעניינה תביעה נזיקית לקוח מהמשפט האנגלי ((Champerty.

בית המשפט מדגיש כי אכן קיים כאמור קושי בכך שאיסור ההמחאה מוגבל לתביעות נזיקיות בלבד, ולא על ענפי משפט נוספים, ומוסיף כי אף בית המשפט העליון הטיל ספק ביחס לקיום ההצדקה לדין האוסר באופן גורף המחאת זכות תביעה בנזיקין ועמד על השוני בין תביעות בעלות אופי אישי, לבין תביעות בעלות אופי רכוש, כמצדיק הותרת האיסור לגבי המחאות זכות מהסוג הראשון ושולל הותרתו לגבי המחאות זכות מהסוג השני. ועדיין קובע בית המשפט העליון כי סעיף 22 לפקודת הנזיקין אינו משתמע לשתי פנים ואינו מבחין בין מצבים של המחאת זכויות בנזיקין, ומשכך אין להמחאת זכויות בנזיקין כל תוקף.

בנוסף, קובע בית המשפט כי אף לפי הדין הכללי, דינה של המחאת הזכות היה להתבטל, לאור טענות חברת הביטוח לפיהן התובע, הנמחה, לא הוכיח כי יש לו אינטרס רכושי במימוש זכות התביעה ונראה כי כל ההליך נעשה שלא בתום לב כדי להתחמק מקיומם של עיקולים על זכויות בעל הרכב.

לאור כל האמור קובע בית המשפט כי התובע אינו בעל זכות תביעה, שכן זכות זו נתונה לבעל הרכב המבוטח בלבד. במועד פרסום הכתבה לא ידוע אם יוגש ערעור על פסק הדין.

אני מבקש לאחל לכולנו שנה טובה ומתוקה ובריאות נפלאה.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email