על זוטי דברים

עו"ד עדי בן אברהם מסביר מדוע בית הדין לא צריך להיות המוצא הראשוני של העמית
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

אחד הסעיפים שכל סטודנט בלימודי המשפטים לומד להכיר הינו סעיף "זוטי דברים" במשפט הפלילי או "מעשה של מה בכך" בפקודת הנזיקין ("לא יראו כעוולה מעשה, שאילו היה חוזר ונשנה לא היה בו כדי ליצור תביעה לזכות נוגדת, ואדם בר-דעת ומזג כרגיל לא היה בא בנסיבות הנתונות בתלונה על כך”). 

כלומר, de minimis non curat lex, שכן בניגוד לתדמית לפיה "הכל שפיט", הרי שהעקרון של מעשה של מה בכך הינו לחסוך הליכים משפטיים בבית המשפט כאשר מדובר על עניין שגרם לפגיעה מינימלית באותו ניזוק. 

לחסוך הליך משפטי במקרה של פגיעה מינימלית בניזוק | צילומים: shutterstock ,fotolia

השבוע, כשאנו עדיין בעיצומו של משבר הקורונה, אביא לפניכם סיפור על איחור בטעות של קרן פנסיה לפעול לפדיון כספי העמית.

עמית ביקש לפדות את כספי הפיצויים אשר ברשותו במהלך יוני 2019, אלא שבשל טעות אנוש במשרדי הקרן, הבקשה לא הועברה לטיפול במחלקה המקצועית הרלוונטית. שישה חודשים לאחר מכן, הגיש העמית תביעה לבית הדין לפדיון הכספים. הקרן, אשר קיבלה את התביעה, הודיעה לעמית כי הטפסים אינם תקינים, ולמחרת המציא העמית מסמכים מתוקנים, ומספר ימים לאחר מכן, הועברו הכספים לחשבונו של העמית. הקרן אף ציינה כי לאור האיחור היא מפצה את העמית בהתאם להוראות הדין.

אזכיר לכולם כי במקרה שבו הקרן מאחרת בפדיון הכספים העמית זכאי לפיצוי הגבוה מבין השניים – לריבית פיגורים מהמועד שבו היה צריך להתבצע התשלום ועד למועד ביצוע התשלום בפועל או לתשואות שהניבו כספי העמית בימי האיחור בפדיון הכספים. במקרה זה, הושלמו התשואות לידי העמית נכון למועד התשלום.  

הקרן טענה בפני בית הדין כי אין מקום לתביעה הואיל ולו היה פונה העמית במהלך 6 החודשים מהרגע שהגיש את בקשת הפדיון, היה חוסך את ההליך המשפטי המיותר, ומדובר על הליך סרק בניסיון להתעשר על חשבון הקרן ולבזבז זמן שיפוטי יקר של בית הדין. גם אם נפלה טעות בהתנהלות הקרן ובקשת העמית לא הועברה למחלקה הרלוונטית, הרי עדיין יכל העמית להתקשר לקרן או לפנות בכתב לקרן או למחלקת פניות הציבור, ולברר בקלות מה מצב הבקשה לפדיון, אלא שהעמית לא עשה כן, אלא בחר להגיש תביעה משפטית. 

הואיל והתשלום לעמית בוצע עם פיצוי, נותר לבית הדין לדון בעניין תשלום שכר טרחה והוצאות משפט בגין המקרה. אין מחלוקת, מציין בית הדין, כי בקשת הפדיון לא בוצעה עקב טעות של הקרן, אלא שבית הדין מציין כי מקובלת עליו טענת הקרן שהעמית היה יכול לחסוך את ההליך המשפטי לו היה פונה לקרן ומבקש לברר על בקשת הפדיון ומצבה. בנוסף, מציין בית הדין, אפילו מכתב התראה לפני תביעה לא נמסר לקרן לפני הגשת התביעה המשפטית. מיד עם קבלת התביעה ובירור הטעות פעלה הקרן לתשלום הכספים בליווי פיצוי על העיכוב בטיפול. משכך קובע בית הדין כי בנסיבות העניין לא יהיה זה מוצדק להשית על הקרן הוצאות או תשלום שכר טרחת עו"ד.

לא ידוע אם בשלב זה יוגש ערעור על פסק הדין.

הכותב הינו היועץ המשפטי של לשכת סוכני ביטוח

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email