על חשיבותו של הריסק הזמני

מרבית האוכלוסייה החוסכת לפנסיה לא מודעת למושג "ריסק זמני" • בעקבות משבר הקורונה הוארכה תקופת הריסק, והנה סיפור משפטי שממחיש את חשיבות שמירת הרצף הביטוחי
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אחד הנושאים עליהם אדבר בכנס המחוזות הדיגיטלי בשבוע הבא מתייחס לחשיבות שאני מייחס להקלה שניתנה בתיקון התקנות לעניין הארכת הריסק הזמני מתקופה של חמישה חודשים לתקופה של 12 חודשים (אמנם כהוראת שעה, לאור משבר הקורונה המשפיע על לא מעט מהעובדים במדינת ישראל).

מדובר בעיני בבשורה של ממש. על החשיבות של התיקון ברכתי מהטעם הפשוט שמרבית האוכלוסיה החוסכת לפנסיה לא מודעת, ולמצער לא מבינה, את המשמעות של המושג "ריסק זמני"; ונדמה כי רק מעורבות פעילה של בעל מקצוע, דוגמת סוכן ביטוח מקצועי, יכולה לסייע בעניינים מעין אלו ולהוביל את העמית המבוטח לדעת להתנהל בסבך המוצרים הפנסיונים והכיסויים הביטוחיים הקיימים ברשותו.

מעורבות של בעל מקצוע יכולה לסייע בעניינים אלו | צילום: shutterstock

לכן השבוע מצאתי לנכון להביא סיפור אשר נדון בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע ביחס להיעדר שימור של התוכנית הפנסיונית וההשלכות המשמעותיות, עד מאוד, של אי שמירת הכיסויים הביטוחיים.

חשיבות שמירת הרצף

במקרה דנן, מדובר על תובע אשר עתר לקבלת תגמולי ביטוח אובדן כושר עבודה (ידוע בשם "קצבת נכות" בקרן פנסיה). קרן הפנסיה השיבה לתובע כי היא אינה מאשרת את תביעתו מאחר והתובע אינו "עמית פעיל" בקרן.

התובע טען כי שולמה לו בעבר קצבת נכות על ידי הקרן,  בגין תאונה אחרת וכעת לאחר התאונה השנייה, הוא פנה בתביעה בשנית, אלא שאז התברר כי הוא לא מכוסה לכיסוי זה עקב היעדר תשלום. התובע טען כי הקרן לא שלחה לו מכתב התראה בדבר אי תשלום פרמיות ולא הבהירה לו את ההשלכות של אי התשלום ביחס לכיסויים הביטוחיים, ומשכך מבקש התובע לקבוע כי הינו עמית פעיל ולקבל את קצבת הנכות.

קרן הפנסיה טענה כי היא שלחה את מכתב ההתראה לכתובת הרשומה במחשביה וציינה את החשיבות של שמירת רצף ההפקדות לקרן. עוד הוסיפה הקרן כי רק לאחר התאונה ביקש התובע לשלם את תשלומי הפרמיה לקרן באופן רטרואקטיבי. התובע גם לא שילם אף פעם בעצמו תשלומים לקרן הפנסיה. כל ההפקדות ששולמו היו של המעסיקה מטעמו ולאחר שהפסיק לעבוד- נפסקו בהתאמה ההפקדות, כך שהתובע היה צריך להמשיך להפקיד בעצמו או לחילופין לשלם באמצעות המעסיק החדש – בהעדר תשלומים – דין התביעה להדחות.

מי אחראי למצב?

בית הדין אשר ישב על המדוכה קובע כי התובע היה בסטטוס של "עמית לא פעיל", מאחר ולא שולמו בגינו דמי הגמולים לקרן הפנסיה וכפועל יוצא מכך התובע היה נעדר כיסויים ביטוחיים.

לאור קביעה זו מתפנה בית הדין לדון בשאלה מי אחראי למצב זה. בית הדין קובע כי חרף טענת התובע, הרי עולה שהקרן שלחה לו מכתב בו עודכן על כך שעליו להסדיר את חידוש התשלומים לקרן לאחר הפסקת תשלומי קצבת הנכות. בית הדין מציין כי לא מצא ממש בטענות התובע, מדוע הוא סבור שהוא מבוטח, וזאת כאשר בפועל לא שולמו על ידו או על ידי מעסיקתו פרמיות חודשיות לקרן.

בית הדין מוסיף כי מדובר על עובד אשר מודע לזכויותיו וחובותיו, אשר ניהל בעבר הליכים מול קרן הפנסיה, ולכן מעצם העובדה כי הוא ידע שאין הוא משלם פרמיות לקרן, ואף גורם אחר לא מפקיד עבורו, לא ניתן לומר כי הוא יכל להאמין כי ברשותו כיסוי ביטוחי,  והתובע לא הציג כל מחדל או מעשה של הקרן שיש בו כדי לבסס את תביעתו.

יש לזכור, מציין בית הדין, כי בקרן הפנסיה זכויותיו של עמית נקבעות לפי המצב בפועל בקרן. כל עוד העמית או מעסיקו משלמים לקרן הפנסיה, הרי שהעמית צובר זכויות ביטוחיות, אך כאשר נפסקים תשלומי הפרמיה, נפסק הכיסוי הביטוחי בהתאם לתנאי התקנון.

משכך מסכם בית הדין כי לנוכח העובדה כי העמית לא היה פעיל, דין תביעתו לקצבת נכות בגין התאונה להדחות.

בשלב זה לא ידוע אם יוגש ערעור לבית הדין הארצי על פסק הדין.

הכותב הינו היועמ"ש של לשכת סוכני ביטוח

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email