השבוע נערך כנס ראשון לסוכני ביטוח חדשים שהצטרפו ללשכת סוכני ביטוח והיתה לי הזכות לערוך עימם שיחה רגולטורית אינטימית על הזדמנויות והאיומים מפאת שלל הוראות הרגולציה שחלות על סוכנות וסוכני הביטוח בישראל. בין היתר, הדגשתי את פער הציפיות של המבוטח ברכישת הכיסוי הביטוחי וחשיבות תיעוד המסמכים, על ידי סוכן הביטוח. על חשיבות יתרה זו אתייחס בסיפור השבועי שלי הפעם.
המבוטח, חולה סרטן, הלך לעולמו לאחר תקופה בה שהה באובדן כושר עבודה. למבוטח היתה פוליסת ביטוח חיים שהתובעת היתה המוטבת היחידה בה הסוכן הקים את הפוליסה, בשנת 2004. בשנת 2010 עבר המבוטח אירוע לבבי ואיבד את כושר עבודתו. בינואר 2013 הגיש המבוטח תביעת אכ"ע לבית המשפט אשר סולקה בפשרה בין הצדדים במהלך אוגוסט 2013. במסגרת הפשרה סוכם כי הכיסוי לאכ"ע יבוטל ויוותרו בתוקף הכיסויים לנכות מתאונה וביטוח חיים.
בחודש פברואר 2014, חתם המבוטח על בקשה לפדיון, ומספר חודשים לאחר מכן הוא נפטר. התובעת פנתה לקבלת תגמולי הביטוח אך נדחתה בטענה שהכיסוי הביטוחי אינו בתוקף ממרץ 2014, לאחר הפדיון.
יובהר כי בתחילה הוגשה התביעה כנגד חברת הביטוח, אשר הגישה הודעת צד שלישי כנגד סוכן הביטוח, ובהמשך לטענות חברת הביטוח תוקנה התביעה והסוכן התווסף כנתבע ישיר נוסף.
מצג שווא רשלני
התובעת טענה, בין היתר, כי הסוכן הציג בפני המבוטח מצג שווא רשלני ולפיו משיכת הכספים לא תבטל את הפוליסה. בעשותו כאמור, התרשל הסוכן והפר את חובת האימון שהוא חב כלפי המבוטח כסוכן ביטוח סביר ומיומן. בנוסף, פעל סוכן הביטוח בניגוד להוראות והנחיות חברת הביטוח בכל הקשור לפדיון הפוליסה והמידע שעליו למסור למבוטח בטרם החתמתו על הבקשה למשיכת כספים.
חברת הביטוח טענה כנגד הסוכן כי הסוכן אינו שלוח שלה ולכן מעשיו או מחדליו אינם מחייבים אותה. לחלופין, הוא נהג ברשלנות ובניגוד להנחיות והוראות מפורשות שקיבל ממנה, חרג מהרשאה שניתנה לו, היפר חובת הנאמנות שלו כלפיה והציג בפני המבוטח מצג העומד בסתירה לאמור בפוליסה או בבקשה ביודעו כי לאחר פדיון מלא של הפוליסה היא תהיה מבוטלת.
כפי שניתן לראות הסוכן היה בעמדת מגננה מול שתי חזיתות. סוכן הביטוח השיב כי אמנם הפוליסה נפדתה אך זאת רק לאחר שחברת הביטוח הבהירה שהיא תפיק פוליסה חדשה ואכן הסוכן שלח הצעה חדשה אלא שההצעה החדשה לא הופקה על ידי חברת הביטוח.
הסוכן הוסיף כי הוא פעל תמיד על פי הנחיות חברת הביטוח ומעולם לא יצר מצגים שגוים כלפי הלקוח, ויתרה מכך הוסיף כי חברת הביטוח אף שינתה גרסאות לדחיית התביעה בין אם מחמת חוב בפוליסה או עקב פדיון הפוליסה, והדבר שומט את הקרקע מטענת הרשלנות כלפיו.
חשוב להדגיש כי בית המשפט מחדד כי בעמדת חברת הביטוח נמצאו "חורים ראייתיים" ובתצהירו של סוכן הביטוח נמצאו ראיות לתכתובות מאוחרות יותר המלמדות כי על חברת הביטוח היה להקים את הפוליסה החדשה, לאחר שנמסרה לה הצעה לביטוח ואמצעי תשלום בתוקף, ואסכם בדברי בית המשפט: "חובת תום הלב, לצד הסתמכותו של המבוטח על הגורם המקצועי ששימש לו לעזר בסוגיית הפוליסה, מקימים חובת זהירות מוגברת והנתבעת אינה יכולה להתנער מאחריות זו עקב פעולות שבוצעו ע"י סוכן הביטוח וע"י סוכנות החיתום בנושא הפוליסה והקמתה מחדש".
בית המשפט קובע כי בעת הפטירה, ביטוח החיים של המבוטח היה בתוקף ולכן הוא דוחה את התביעה כנגד סוכן הביטוח וכן דוחה את הודעת הצד השלישי של חברת הביטוח כנגד סוכן הביטוח, תוך שהוא מחייב אותה בהוצאות סוכן הביטוח מהטעם שהסיבה לצירופו כנתבע ישיר בתיק, נבע מהטענות שהעלתה חברת הביטוח.
לכן, המלצתי היא להקפיד לתעד את כל המסמכים בתיק הלקוח ולזכור: "סוכן מקצוען הוא סוכן שלומד כל הזמן".
בשלב זה לא ידוע אם יוגש ערעור על פסק הדין.
