על מעמדו של הסוכן דווקא בצל מגפת הקורונה

אין ספק כי המציאות החדשה הפוקדת את עולמנו עולה על כל דמיון. נגיף שהתפתח לפני כארבעה חודשים בעיר ווהאן שבסין מכה גלים במספר רב של מדינות, ומחייב אותן לסגל לעצמן אורח חיים שונה ולא שגרתי.

אורח חיים זה יוצר מגבלות לא מבוטלות על הפרטים בחברה, ובכלל זה משפיע על חופש התנועה, המסחר והכלכלה. מציאות זו נותנת אותותיה גם בענף הביטוח ומשפיעה הן על חברות הביטוח והן על סוכני הביטוח.

בכתבה זו נסקור מקרה שנדון לאחרונה בבית המשפט, במסגרתו נבחנו פעולותיו של סוכן הביטוח, ושאלת חבותו כלפי מבוטחיו.

בבית משפט השלום בכפר סבא נדונה תביעתם של מספר מבוטחים וחברת הביטוח שביטחה אותם, כנגד מספר מבוטחים וחברת הביטוח שלהם, אשר הגישו מצדם הודעת צד ג' כנגד סוכן הביטוח וכנגד המבטחת.

ביום 16.07.2017 התרחשה תאונת דרכים שבמסגרתה נגרמו נזקי רכוש לאופנוע התובעים, כאשר רכב הנתבעים, שנהג בו בנם של הנתבעים, פגע בו מאחור. לא הייתה מחלוקת, כי האחריות לתאונה רובצת על הנתבעים. עם זאת, המבטחת טענה להיעדר כיסוי ביטוחי מחמת נהיגה על ידי נהג שאינו מורשה לנהוג ברכב, בהתאם למגבלת הגיל בפוליסה.

התעלמות רשלנית

הנתבעים טענו מנגד, כי רק לאחר שהסוכן אישר בפניהם, שהפוליסה שנרכשה מעניקה כיסוי ביטוחי גם לבנם, שהוא נהג חדש, הם התירו את נסיעתו. הנתבעים הסתמכו, בין היתר, על תמליל שיחה שנערכה בינם לבין הסוכן, לרבות מכתב שנשלח לאחר האירוע על ידי הסוכן למבטחת, במסגרתו הוא מודה בטעות שבוצעה על ידו.

הסוכן מצדו טען, כי הוא לא התבקש לערוך פוליסת ביטוח עבור הרכב שהיה מעורב באירוע, אלא עבור רכב אחר שברשות הנתבעים והכחיש לפיכך את הטענות בדבר פגם בהתנהלותו.

הסוכן אף אישר בעדותו, כי אכן התבקש לעדכן את הפוליסה ולהרחיב את הכיסוי הביטוחי גם לנהג חדש. עם זאת, הסוכן הוסיף, כי הוא מצוי בעסקי הביטוח עשרות שנים ולטענתו לא היה מאשר לבנם של הנתבעים לנהוג ברכב, מבלי שיקבל את תעודת ביטוח החובה, ואת הפוליסה הרלוונטית כשבוע לאחר מכן.

בית המשפט ציין בפסק דינו, כי ממכלול הראיות עולה תמונה ברורה של התרשלות הסוכן כלפי הנתבעים, וזאת מאחר שלא מילא אחר דרישת המבוטחים. נקבע, כי אין מדובר בטעות טכנית, אלא בהתעלמות מופגנת, ולכל הפחות רשלנית, מבקשת מבוטח.

בית המשפט הוסיף, כי שאלת אחריותו של סוכן הביטוח זכתה להתייחסות נרחבת בפסיקה ובספרות המשפטית. הפסיקה מבצעת אבחנה בין מקרים המטילים אחריות על סוכן הביטוח מכוח חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, לבין מקרים המצויים מחוץ להסדר המנוי שם.

החוק מחיל על יחסי מבוטח–סוכן יחסי שליחות ומגדיר בסעיפים 35-33, שלושה מצבים בהם ייחשב סוכן הביטוח כשלוח של חברת הביטוח. הראשון, שליחות לעניין כריתת חוזה, לרבות במסגרת המשא ומתן וכן חובת גילוי. השני, שליחות לעניין דמי ביטוח. השלישי, שליחות לעניין מתן הודעות.

חובת אמון

בית המשפט הדגיש, כי הקביעות הללו נועדו להגן על ציבור המבוטחים בהטלת אחריות על חברות הביטוח למחדלים של סוכני הביטוח כלפי המבוטחים, ובדרך זו הגברת הפיקוח של חברות הביטוח על פעולות הסוכנים.

בית המשפט הבהיר, כי בהתאם לעמדה הרווחת בפסיקה, ביחסיו של המתקשר עם סוכן הביטוח נוצרת ציפייה אצל הלקוח, כי הסוכן ישמור על ענייניו בצורה הטובה ביותר. ציפייה זו מביאה להטלת חובות אמון וגילוי רחבות על סוכני הביטוח וחברות הביטוח, לצורך הגנה על לקוחותיהם.

באותו מקרה בית המשפט קבע, כי הסוכן והמבטחת יישאו בחלקים שווים בנזקים שנגרמו לתובעים בגין האירוע (עד למועד כתיבת שורות אלו לא ידוע אם הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. עוד נעיר כי משום מה בפסק דין זה לא נדונה חבותה של חברת הביטוח חרף מגבלת הגיל בפוליסה נוכח הלכת פיקאלי בבית המשפט העליון).

כך או אחרת, מקרה זה, הגם שיש בו כדי להטיל חובה על סוכן הביטוח, במקרה ספציפי זה, יש בו לתפישתנו כדי להאדיר את קרנו של סוכן הביטוח, לא משום התוצאה של המקרה שנדון בבית המשפט, כי אם בשל החשיבות הרבה שבית המשפט רואה בתפקיד סוכן הביטוח.

סוכן הביטוח נחשב כיום, אף יותר מתמיד, כפונקציה משמעותית שמצופה ממנה לגלות אחריות ומקצועיות בדומה למקצועות מהותיים אחרים, כגון רואי חשבון, עורכי דין ועוד.

בימים אלו נדמה כי הקשר האישי שיש לסוכן עם מבוטח מקבל משנה תוקף וחשיבות, כי את הקול האנושי והאמפתיה האישית, הדיגיטציה לא יכולה ולא תוכל להחליף.

המגפה היום היא גם הזדמנות לכל הענף לביצוע חשיבה מחודשת על מציאות משתנה שמצד אחד מחייבת גמישות ברגולציה ומצד שני, מחייבת הקפדה, אחריות, זהירות ומקצועיות מול ציבור המבוטחים, שלעתים מילה טובה, חמלה והבנה לצרכיו הרחבים הן הגורם העיקרי לשימור הלקוח אצל סוכני הביטוח ולחיזוק ענף הביטוח.