חברת מימון הלוותה כסף לרכישת רכב בכפוף לשעבוד הבעלות ברכב לטובתה, וכן דרשה כי הרכב יבוטח בביטוח מקיף. בעלת הרכב, אשר חתמה על הסכם ההלוואה עם חברת המימון ערכה פוליסת מקיף בה נקבע כי חברת המימון הינה המשעבדת על הרכב.
בתנאי הפוליסה נרשם מפורשות :"מבוטח יקר, נא תשומת ליבך כי פוליסה זו הופקה על סמך התחייבותך לנקוט באמצעי המיגון המפורטים מטה וכי על סמך התחייבותך זו נקבע שיעור דמי הביטוח…", וכן נרשם: "אין להשאיר מפתח הרכב ברכב כשהרכב אינו מאויש, וכן אין להשאיר רישום של הקוד של אמצעי המיגון של הרכב בצורה כלשהי ברכב. השארת מפתחות הרכב ו/או השארת הקוד הסודי כאמור, שוללת את הכיסוי הביטוחי במקרה של גניבה ו/או פריצה…".
במהלך תקופת הביטוח בן משפחתה של בעלת הרכב דיווח כי רכבו נגנב כאשר נכנס לקיוסק בעת שהרכב היה מונע בשעות הערב. בדיווח למשטרה, כשעה וחצי לאחר האירוע, ציין הנהג כי עצר לקנות חלב, חזר וגילה כי אין אוטו. בנוסף דיווח הנהג בעדותו לשוטר כי המפתחות היו בסוויטש.
אי עמידה בתנאי המיגון
חברת הביטוח דחתה את התביעה במכתב דחייה מפורט בין היתר מהטעם שהנהג הותיר את המפתחות ברכב כאשר הרכב מונע ולא מאויש בניגוד לתנאי המיגון, ומדובר ברשלנות רבתי וכי חברת הביטוח לא היתה מבטחת התנהלות שכזו גם תמורת דמי ביטוח גבוהים יותר, וכן אף מבטח סביר אחר לא היה מבטח סיטואציה שכזו.
חברת המימון הגישה תביעה בגין גניבת רכב אשר שועבד על שמה במסגרת חוזה הלוואה כנגד בעלת הרכב וכן צירפה כנתבעת נוספת את חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בביטוח מקיף.
חברת הביטוח הגישה את שלל טענותיה כפי שהועלו במכתב הדחייה (זה המקום לציין כי בית המשפט מחמיא לחברת הביטוח וציין כי מכתב דחיה זה יכול לשמש דוגמה לפירוט שאמור להיות במכתבי דחיה אחרים, ולמנוע מחלוקות ביחס להגנה של מבטחים- עב"א).
חברת המימון ציינה כנגד חברת הביטוח ובעלת הרכב כי לאור סעיף השעבוד, חלה חובה על חברת הביטוח לשלם את תגמולי הביטוח הואיל והפוליסה מכסה גניבה ואין חולק כי הרכב נגנב ומשכך יש לשלם לה את תגמולי הביטוח. חברת הביטוח חזרה על נימוקי הדחייה בכתב ההגנה, ביחס לאי העמידה בתנאי המיגון.
חוק המחאת החיובים
במהלך דיון שנערך בבית המשפט ושמיעת העדויות, סיפר הנהג כי החנה את הרכב אך אינו זוכר היכן הניח את המפתחות של הרכב, לאחר שכיבה את המנוע. הוא לא נעל את הרכב, נכנס למכולת לקנות חלב ולאחר מכן נכנס לקיוסק שליד המכולת וכאשר חזר הרכב לא היה במקום.
בית המשפט אשר דן בסוגיה, קובע כי בהתאם לחוק המחאת החיובים, לחברת המימון קמה הזכות לקבלת תגמולי הביטוח רק אם למבוטח קיימת זכאות לתגמולי הביטוח. בנוסף לחברת הביטוח עומדות הטענות הקיימות לה כלפי המבוטח גם ביחס לחברת המימון.
בית המשפט נותן דעתו לשינוי הגרסה של הנהג ומדגיש כי חרף התפתחויות הגרסאות השונות של הנהג הוא מקבל את הגרסה אשר נמסרה לשוטר לאחר האירוע, לפיה הנהג יצא למכולת ולקיוסק והשאיר את הרכב מונע ולא נעול, ללא קשר עין עם הרכב.
ביחס למבחני השליטה והפיקוח, שהועלו בפסיקה ונטענו על ידי חברת המימון, קובע בית המשפט כי הוא מקבל את הטענה והפסיקה שהציגה חברת הביטוח לפיה לאחר ניתוח הלכת סלוצקי והדרישות האמורות בו, הרי שהתנהגות דוגמת התנהגות הנהג במקרה דנן, מהווה רשלנות רבתי השוללת את תגמולי הביטוח. בית המשפט מדגיש כי הפוליסה מאוד ברורה ביחס להשלכות של השארת המפתח ברכב כאשר הרכב אינו מאוייש ולא ניתן לטעות בפרשנות הכתוב. בנוסף מדובר על תניה מפורשת בחוזה הביטוח על כן דוחה בית המשפט את התביעה וקובע כי חברת המימון תישא בעלויות המשפט ושכ"ט עורכי הדין.
בשלב זה לא ידוע אם יוגש ערעור על פסק הדין.
דבר היועמ"ש: השבוע נפתחת שנת הלימודים, ואני מבקש לאחל לכל התלמידים, שנת לימודים טובה ומעשירה, והכל בבריאות טובה.
להורים אשר מלווים את ילדיהם לגנים ולבתי הספר, גם אם הם יוצאים ממש לרגע ללוות את הילד, אל תשאירו את הרכב מונע, גם אם זה ממש, אבל ממש לרגע. שנה טובה.
הכותב הינו מומחה בתביעות ביטוח ויועמ"ש הלשכה
