על פילאטיס וחשיבות הביטוח בקרב בעלי מקצועות עצמאיים

דרך סוגיה שנידונה בבית משפט אודות מתאמנת שנפצעה בשיעור פילאטיס ותבעה את המכון, ניתן ללמוד על החשיבות שבביטוח בקרב בעלי מקצועות עצמאיים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

השבוע אתן זרקור קצר על פרשה (שטרם הסתיימה) בנוגע למאמנת פילאטיס אשר עורכת בביתה חוג פילאטיס. חשיבות הסיפור הינה ביחס לבעלי מקצועות עצמאיים שמעניקים שירותים לציבור ועל החשיבות שבעריכת ביטוח שיגן על אותם בעלי מקצועות עצמאיים מפני חשיפה לתביעות מתוך מטרה שכל אחד שיקרא את הכתבה ישקול האם הוא מוגן מפני חשיפה לתביעה בגין השירותים שהוא מעניק והאם אין מקום להרים טלפון לסוכן הביטוח, לשם בניית חליפה הגנה ביטוחית ראויה לעסק שלו.

במקרה דנן, באחד משיעורי הפילאטיס, הגיעה אחת המתאמנות (מנהלת שיווק באחת מחברות ההייטק) לאימון שגרתי, כפי שעשתה במהלך השנה שקדמה לאירוע, שם היא פגשה מדריכה חדשה ולא את המאמנת הקבועה, שנעדרה מהאימון. בחדר האימון קיימות 5 מיטות פילאטיס והתובעת התאמנה על אחת המיטות יחד עם עוד מתעמלות.

עו"ד בן אברהם | צילום: גיא קרן

לפתע, נחבלה התובעת בפניה ושיניה. אין עוררין כי המדריכה לא היתה צמודה לתובעת בעת התאונה. התובעת טענה כי היא פעלה בדיוק כפי שהנחתה אותה המאמנת, אלא ששרשרת הבטחון עם המוט שבו היא התאמנה לא מנעה את התאונה, עת הרימה התובעת את ראשה. מאידך נטען כי התובעת השתמשה בכרית אשר הגביה את ראשה. לטענת המדריכה התאונה קרתה באחת משלוש האפשרויות: 1. קפיץ תחתון נקרע או התפרק; 2. שרשרת הביטחון השתחררה מהתפס; 3. רגלה של התובעת החליקה תוך שהיא מרימה את הראש גבוה מדי.

התובעת טענה כי מדובר על מקרה קלאסי של “הדבר מדבר בעדו” ושל “חפץ מסוכן”. לנתבעת לא היה רישיון עסק והיא לא טיפלה במיטות על פי הוראות יצרן וכן המדריכה לא שהתה לצד התובעת בעת ביצוע התרגיל. הנתבעת (בעלת המכון) טענה, בין היתר, כי אינה אחראית למעשי המדריכה, וכי המדריכה לא הדריכה כיצד לבצע את התרגיל, שכן היא מנוסה ולא צריך היה לפקח ולהורות לה על התרגילים. המדריכה השיבה מאידך כי אין מדובר ב”דבר מסוכן” וכן שהנתבעת לא דאגה לתחזוקת המכשיר, לא הדריכה אותה לפני השיעור, לא תיעדה את בדיקת המכשירים – וגם אם היתה עומדת ליד התובעת, התאונה לא היתה מתרחשת.

של מי האחריות

בית המשפט מסכם לאחר ששמע את העדויות, כי האחריות מוטלת הן על בעלת המכון והן על המדריכה המחליפה באופן הבא: הנתבעת לא העבירה הנחיות פרטניות למדריכה, לא הבהירה למדריכה כי אצלה במכון התרגיל מבוצע על המיטה כאשר הראש מונח במצב נגדי למוט ויש לבצעו שלא בקבוצה והיא לא החליפה את התפסים במכשיר. לגבי המדריכה, היא לא ביררה עם התובעת על ניסיונה בביצוע התרגיל, לא העבירה הנחיות ביחס לביצוע התרגיל, ולא שהתה לצד המיטה של התובעת בעת ביצוע התרגיל.

בית המשפט קובע כי חובת הזהירות המושגית קיימת על הנתבעת כבעלים ובעלת המכשיר וכן באחריות של המדריכה, כלפי התובע. בית המשפט קובע כי האחריות מוטלת הן על הנתבעת שלא דאגה להחלפת התפסים ולבדיקות תקופתיות ועל המדריכה שלא שהתה ליד התובעת בעת ביצוע התרגיל – כשלים שיכלו למנוע את התאונה.

משכך מחייב בית המשפט הן את בעלת המכון והן את המדריכה, ביחד ולחוד, בשיעורים שווים של אחריות בגובה 50%, ובכך אף דוחה את תביעת הצד השלישי שהגישה בעלת המכון כלפי המדריכה. בית המשפט לא קובע אשם תורם או הסתכנות מרצון על התובעת שכן לא היה דבר בפעילות התובעת שהיה בו כדי להקטין או למנוע את הנזק, או הסתכנות מרצון.

לאחר בחינה של הנזק שנגרם לתובעת קובע בית המשפט כי הנתבעות יפצו את התובעת בסך כולל של 1.2 מיליון שקל. חשוב לזכור – הן בעלת הסטודיו והן המאמנת המחליפה היו מצוידות בביטוח מתאים אשר סייע להן בניהול התביעה – שערו בנפשכם כמה עוגמת נפש יכלה להיגרם להן, לו לא היה קיים ביטוח מתאים בנסיבות העניין. לכן, כאשר אתם מדברים עם לקוחותיכם, שפתחו עסק, הזכירו להם את החשיפה התיאורטית, שהרי נאמר שתאונות עלולות לקרות ואם חלילה יקרה משהו, כדאי שיהיה כיסוי ביטוחי הולם. על פסק הדין תלויים ועומדים ערעורים לבית המשפט המחוזי.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email