כשבאוויר כבר יש תחושה של אופטימיות זהירה עם מתן החיסונים לציבור והאביב שבפתח, ישראלים רבים כבר חושבים על החופשה הראשונה שיצאו אליה. לרבים יש כרטיסים שהוקפאו עם תחילת הקורונה וביטול הטיסות, ועל כן נעסוק היום במקרה של ביטול טיסה בגלל הקורונה ועל מי מוטלת האחריות. כמו תמיד, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים.
התובע הגיש תביעה כנגד סוכנות הביטוח וחברת הביטוח לכיסוי נזקים בגובה של 34 אלף שקל וטען כי הנזק אשר נגרם לו נובע מאירוע ביטוחי בהתאמה לפוליסת נסיעות לחו"ל אותה הוא רכש דרכם.
במהלך דצמבר 2019, כאשר השמועה על העטלף הסיני היתה רק סיפור רחוק ונידח, הזמין התובע חופשת סקי באוסטריה אשר כללה ארבעה כרטיסי טיסה, אירוח במלון חצי פנסיון, השכרת ציוד סקי וכניסה לאתר סקי במשך שישה ימים, כולל קורס לימוד סקי לילדים בשפה העברית.
הסוכנות אצלה הוזמנה החופשה שלחה לתובע קישור ליצירת קשר עם סוכנות הביטוח שהבטיחה הנחה בלעדית ללקוחות הסוכנות שרכשו חופשות.
מספר שבועות לאחר רכישת ההזמנה לטיול, ובעקבות התפשטות נגיף הקורונה, החליט התובע לרכוש פוליסת ביטוח נסיעות לחו"ל אשר כללה, בין היתר, ביטוח מפני ביטול וקיצור נסיעה.
אינו עומד בתנאים
במרץ 2020, כאשר התברר כי כל החוזרים מחו"ל יחויבו בבידוד של שבועיים, החליט התובע לבטל את החופשה. התובע פנה לסוכנות הביטוח ולחברת הביטוח וביקש לממש את זכותו לבטל את הטיול, אלא שלטענתו הוא הופתע לגלות כי חברת הביטוח מסרבת להחזיר לו את העלות של הטיול בטענה כי הביטול יכנס לתוקף רק מסיבות רפואיות ותנאי זה לטענתו לא פורט ונכלל בהצעת הביטוח שלו.
משכך טוען התובע שהוא הוטעה להאמין שהוא יכול לבטל את הטיול ולקבל את עלות החופשה במסגרת הביטוח, ועל כך יש לחייב את סוכנות הביטוח וחברת הביטוח להשיב לו את עלות החופשה.
בתגובה השיבה סוכנות הביטוח וחברת הביטוח כי התובע אינו עומד בתנאים הקבועים להגדרת אירוע ביטוחי לעניין ביטול הנסיעה ולכן אין עילת תביעה. הפוליסה מונה דוגמאות כגון, אשפוז, שיטפון, מילואים וכן הוסיפה חברת הביטוח כי נקבעו חריגים נוספים שלא יכוסו – כגון אי רצונו של המבוטח כלשהו לצאת לנסיעה או קיצור נסיעה הנובע מכל סיבה אחרת. סירוב לטוס עקב הצורך בבידוד לא נחשב כאירוע ביטוחי על פי הפוליסה.
התובע השיב למכלול הטענות כי הוטעה ממידע כוזב ביחס לכיסוי נשוא התביעה, והוסיף כי העובדות הוסתרו והוצגו בכזב כ"חתול בשק" וכי רק לאחר הרכישה, ככל שהלקוח יחליט לעיין בפוליסה, הוא ידע את תנאיה האמיתיים. התובע הוסיף כי לו היה יודע על הכיסוי הוא היה מחפש כיסוי ביטוחי מחברה אחרת ובוודאי שלא היה נפגע ונותר ללא כיסוי ביטוחי לשירות שביקש להבטיח – ביטול או קיצור נסיעה.
פרק הרחבה
בית המשפט אשר ישב על המדוכה ציין כי הפוליסה היא פוליסת ביטוח רפואי כאשר ביטול או קיצור נסיעה הוא פרק הרחבה בלבד. אין מדובר בפוליסת ביטוח לביטול וקיצור נסיעה העומדת בפני עצמה ואשר אין לה כל קשר לביטוח רפואי אלא מדובר על פרק מפוליסת ביטוח רפואי. לכן, ביטול וקיצור נסיעה הינו מפאת סיבות רפואיות ולא אחרות, ובוודאי שלא מכל סיבה שהיא שהעלה הנוסע על דעתו, כפי שהציג התובע.
בית המשפט מוסיף כי חרף הטענה להטעיה מצד התובע, לא הוצגה כל הוכחה המלמדת על ההטעיה ומה הוביל לאותה הטעיה. אין די בטענה כי התובע לא ידע מה התנאים לביטול. בית המשפט מציין כי נראה שהתובע לא בירר את תנאי הפוליסה והתעלם מהעובדה שניתן לבדוק את העובדה האם זה שהמבוטח לא קרא את תנאי הפוליסה הרי שתנאיה לא מחייבים אותו והוא לא כפוף להם?
יתרה מכך מוסיף בית המשפט כי אם התובע בחר שלא לעיין בתנאים הרי שעשה כן בעצימת עיניים שאינה עולה לכדי הטעיה.
בית המשפט מדגיש כי התובע לא הוכיח כי היה פונה לחברות ביטוח אחרות על מנת לרכוש פוליסה אחרת שהיתה מעניקה לו פיצוי מכל סיבה, וכן כי גם במועד כריתת החוזה ידע התובע כי ייתכן ויאלץ לבטל את החופשה עקב התפשטות נגיף הקורונה, וכאמור החופשה לא בוטלה, אלא התובע הוא שבחר שלא לצאת אליה עקב חובת הבידוד למשך שבועיים לאחר החזרה ממנה, והואיל והביטול אינו נובע מסיבה רפואית אלא מהעדפה אישית של התובע, הרי שסיבה זו מוחרגת בפוליסה.
בית המשפט חייב את התובע בהוצאות הנתבעות, ובשלב זה לא ידוע אם תוגש בקשת רשות לערער על פס"ד.
הכותב הינו מומחה בתביעות ביטוח ויועמ"ש הלשכה
