על רפורמות במסגרת חוק ההסדרים

וגם – האם להקטין חשיפה עקב עליית הריבית בארה"ב?

כולנו שומעים מעת לעת את המשפט: "הרפורמה הזאת היא חלק מחוק ההסדרים", אך לא כולנו מכירים את תולדות החוק. בשנת 1985 יצא שר האוצר עם תכנית חירום בשם "חוק ההסדרים" לשם צמצום כלכלי בכל ענפי החברה הישראלית והונהג מטבע חדש בשם: שקל.

חוק ההסדרים שיצא לדרך לאחר חקיקה, שינה בין היתר את פני החיסכון הפנסיוני של כל אזרחי ישראל. מאז בכל שנה מתווספים לחוק סעיפים נוספים על מנת לשמור על יציבות ותוך כדי התאמה לחוקים בינלאומיים, היות שמדינת ישראל חברה בארגון המדינות המתועשות. בשנת 2004, במסגרת ועדת בכר, הוחלט על שורה של שינויים בשוק הפנסיוני ובשנת 2008 הונהגה פנסיית החובה לשכירים שהכניסה כ־900 אלף עובדים שהיו ללא זכויות פנסיוניות תחת תכניות פנסיה שהגנו על זכויותיהם. המבצע התבצע בסיוע סוכני הביטוח שדאגו לצרפם לתכניות אלו.

רפורמות חוק ההסדרים | צילום: shutterstock

סוכני הביטוח הינם המתווך הכמעט יחידי בין החברות לבין החוסכים ומסייעים ליישום התכנית, שלא פעם מטילה עליהם חוקים נוספים ורפורמות מכבידות. יחד עם זאת, כולנו בתפקיד ומחויבים לסייע לצמיחת הכלכלה, היות וכספם של החוסכים מושקע ישירות בכל החברות הנסחרות בשוק ומאפשר את פעילותם הכלכלית. במקביל, אנחנו תורמים להגנת עתידו של הציבור וליציבות הכלכלה וזאת הינה שליחות מאין כמוה.

לשכת סוכני ביטוח רואה עין בעין עם האוצר את חשיבות "חוק ההסדרים" ופועלת לשנות רפורמות המפריעות להצלחת התהליך, מבלי להכביד על המבוטח או הסוכן ומתוך ראיה כי כל אזרחי ישראל רשאים להנות מתנאים סוציאליים הוגנים ולחיות בבטחה.

עליית הריבית בארה"ב

ולנושא אחר – המסחר בשווקים נע בין היצע לביקוש לאחר שנים בהן הונהגה מדיניות מוניטרית של ריבית נמוכה; הבנק המרכזי רצה להגדיל את ההשקעות בשווקים ולפיכך הוריד את הריבית במטרה לעודד משקיעים לשים את כספם באפיקים מסוכנים יותר כדוגמת מחקר ופיתוח, הקמת עסקים ועוד.

אך מה קורה למעשה כאשר הריבית מתחילה לעלות? אגרות החוב הממשלתיות שהן אמצעי גיוס כספים על ידי המדינה – מציעות ריביות של מעל לשלושה אחוזים לטווח ארוך. העלאה נוספת תציע תשואה גבוהה אף יותר וזאת מבלי להזכיר אג"ח של החברות המושפע אף הוא מהעלאת הריבית, שכן חברה ציבורית הרוצה לגייס כספים צריכה להציע ריבית גבוהה יותר על מנת להיות אפקטיבית ועדיין – שני אפיקי השקעה אלו נחשבים סולידיים או בסיכון נמוך לפי ההגדרה.

הפועל היוצא מהמשוואה הינו – האם הכסף החכם יעבור מהאפיק המנייתי אל אפיק האג"ח וכן היכן שוכנת נקודת הכדאיות מבחינת המשקיע שהמעבר ממנה יגרום ליציאה מאסיבית ולשינוי בשווקים עד רמה של מפולת? להקטין חשיפה? ללא ספק יש לתת על כך את הדעת, במיוחד כאשר הנגיד בארה"ב מודיע כי יתכנו שתי העלאות ריבית נוספות עד סוף השנה. משנה זהירות מתבקש מאתנו סוכני הביטוח, כשומרי הסף של כספי הציבור; הכסף החכם כבר עושה דרכו אל חוף מבטחים והשווקים מתקשים ליצור שיא חדש, ולכן נשאלת השאלה – האם זה הזמן להקטין חשיפה?

הכותב הינו חבר ועדת פיננסים בלשכת סוכני ביטוח