השבוע, כאשר נאמתי בכנס השנתי של ועידת עדיף, חידדתי את העובדה שבביקורות שערכתי יש שלושה נושאים עליהם אני מקפיד ושעל הסוכן לוודא בתהליך העבודה שלו: בירור צרכים, תיעוד ובקרה. שלושת התהליכים הללו חשובים על מנת לייצר הגנה נאותה הן בסיטואציה של חשיפה מול הלקוח והן מול רשות שוק ההון.

לכל חבריי הסוכנים והלקוחות הפנסיוניים, שהלינו על כך שיותר מידי השקעתי בסיפורים מהעולם האלמנטרי, השבוע נתעמק בסיפור פנסיוני מעניין. מבוטח שבמסגרת עבודתו חתם על טופס הצטרפות לתוכנית פנסיונית מסוג ביטוח מנהלים סבר כי הוא מכוסה בהתאם לתנאי הפוליסה גם לכיסוי ביטוחי מסוג אובדן כושר עבודה.

חשוב להגן על עצמך | צילום: Shutterstock

 

לטענתו, סוכן הביטוח החתים את המבוטח על מסמך הנמקה ממנו ניתן היה להבין כי בפוליסה יש כיסוי לאובדן כושר עבודה. חברת הביטוח השיבה דחייה על הצעה וטענה לליקוים בטופס ההצעה. מספר ימים לאחר מכן הפיקה החברה פוליסת ביטוח ללא כיסוי ביטוחי לאכ"ע. חברת הביטוח לרבות סוכן הביטוח או המעסיק, לא עדכנו את המבוטח כי אין לו כיסוי לאכ"ע.

המבוטח נכנס למצב אכ"ע. במענה לטופס התביעה, השיבה חברת הביטוח כי הפוליסה של המבוטח לא כוללת כיסוי לאכ"ע, אין התייחסות בהצעה לביטוח לגובה הכיסוי המבוקש או לשיעור השכר לצורך חישוב פיצוי זה ובנוסף הסוכן טען כי המעסיק סירב לממן את עלות האכ"ע והמבוטח גם כן סירב לממן את ההוצאה מכיסו.

המבוטח הגיש תביעה וטען בין היתר, כי סוכן הביטוח התרשל בצורה חמורה בכך שלא התריע על סירובו של המעסיק לכלול את הכיסוי בפוליסה ולא הסביר לו על ההשלכות של היעדר כיסוי זה. בית הדין, אשר ישב על המדוכה, קבע כי תכליתו של הביטוח הפנסיוני להעניק לעובדים, בטחון סוציאלי לעת פרישה או להגן עליהם מפני סיכוני נכות או מוות. לכאורה בטופס הצעה, אכן נרשם רכישת אכ"ע אלא שבית הדין מתייחס לטענה כי המקום המוקצה להיקף אובדן כושר העבודה נותר מיותם בהצעה ובנוסף גם עיון בסעיף ב' לטופס גילוי נאות מעלה כי לא נבחרה האפשרות של אובדן כושר עבודה ולא הוקצה לה תקציב. הן המבוטח והן המעסיק התעקשו לא לשלם על ביטוח, ולכן טופס הצעה יצא בהתאמה ללא רכישת הכיסוי.

בית הדין מתייחס למסמך ההנמקה ומציין כי הוא נועד לפרט את המלצת הסוכן למבוטח הפוטנציאלי, במקרה דנן, הסוכן המליץ על אכ"ע אך בניגוד להמלצת הסוכן, האכ"ע לא נרכש עקב מחלוקת בין העובד למעסיק על זהות הגורם המשלם. לפיכך, בהיעדר דרישה לאכ"ע, פעלה חברת הביטוח על פי הנדרש ממנה והפיקה פוליסה ללא כיסויים ביטוחיים ומשכך דין התביעה נגדה להדחות. ביחס לסוכן הביטוח קובע בית הדין כי בית הדין לא קונה סמכות לדון בטענות כנגד סוכן הביטוח, גם אם הסוכן הינו שלוח של חברת הביטוח.

בית הדין מציין כי עדות סוכן הביטוח היתה שוטפת רציפה ואמינה, סוכן הביטוח פעל לשכנע את המבוטח לרכוש בעצמו כיסוי ביטוחי במקום המעסיק, אך המבוטח סירב. כאמור החברה וסוכן הביטוח חידדו כי הסיבה להיעדר הכיסוי הינה רצון המעסיק שלא לכלול בהסדר הפנסיוני כיסוי לאכ"ע על חשבונו. בית הדין קובע כי סעיף 20 לחוק הפיקוח מלמד על עיקרון חופש הבחירה המלא שניתן לעובד בבחירת המוצר הפנסיוני המועדף עליו, ללא יכולת התערבות מצד המעסיק בבחירות אלו, וכי זהו עיקרון יסוד בדיני הפנסיה, כאשר המגמה היא להפריד עד כמה שניתן ממעורבותו של המעסיק בבחירות של העובד במסגרת החיסכון הפנסיוני.

עם זאת, לנוכח קבלת גרסת הסוכן, אשר התריע בפניה המבוטח על היעדר כיסוי לאכ"ע וסירוב המבוטח לרכוש כיסוי זה, לכל הפחות עד לקבלת הסכמה של המעסיק למימון הכיסוי, יש לראות בכך את רצונו להיוותר ללא כיסוי אכ"ע. יובהר כי הסוכן לפי עדותו עשה כל אשר לאל ידו כדי לסייע למבוטח: הציע לו לרכוש כיסוי אכ"ע על חשבונו, הציע לו לרכוש לחילופין פוליסת תאונות אישיות, אך הסוכן נתקל בסירוב מלא של המבוטח שרצה 100% פנסיה בלבד כפי שהיה לו גם, כפי שהתברר בדיון, בפוליסה הקודמת שהיתה לו. התביעה נדחתה. בשלב זה, לא ידוע אם יוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

דבר היועמ"ש: שימו לב כי תיעוד מסודר, של תהליך הצירוף על ידי הסוכן, סייע להסביר את מסמכי הצירוף ובכך לדחות את טענות המבוטח השונות שהועלו כלפי הסוכן. על המעסיקים, לוודא את תשתית החוק ביחס לתנאים סוציאליים של עובדיהם, למעסיק אסור להתערב, ובוודאי שלא לבחור את זהות סוכן הביטוח עבור העובד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *