עניין של חיים ומוות: גם צעירים צריכים לחתום על צוואה

רובנו מעדיפים שלא להתעסק בסוגיות הנוגעות למוות, אך חשוב שנדע כי לחתימה על צוואה בשלב מוקדם ישנן השלכות משמעותיות, גם אם במבט ראשון נראה שלאדם צעיר אין הרבה רכוש להוריש
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

התפיסה הרווחת כיום בקרב החברה היא שצוואה עושים רק אנשים מבוגרים אשר סבורים כי לא נותרו להם עוד שנים רבות לחיות, ולכן עליהם לקבוע כיצד לחלק את רכושם לאחר מותם.

בקרב האוכלוסייה הצעירה – עניינים הנוגעים לצוואות וירושה אינם מעסיקים את מחשבותיהם. הרי הדבר האחרון שמעניין צעירים זה לערוך את הצוואה שלהם.

צוואות, מעצם היותן מסמך המתקשר למוות ולתום תקופת החיים, הן נושא המשרה בליבנו תחושה שלילית, אפילו טורדנית ומרחיק את רובנו אשר מעדיפים שלא להתעסק בסוגיה זו ולדחות את העיסוק בה עד כמה שניתן. בהמשך לתחושת אי הנעימות המתקשרת לנושא, עולה גם השאלה מה לצעירים יש להוריש? התשובה לשאלה זו כמובן משתנה מאחד לשני, אולם יש גם את הצורך לשאול האם זו השאלה היחידה כאשר חושבים על עריכת צוואה.

מסמך משפטי אשר מאפשר לכל אדם להביע את משאלת ליבו
האחרונה | צילום: shutterstock

במציאות שלנו, במדינת ישראל בה כבר בגיל 18 שנים הולכים ילדינו לשרת בצבא וחשופים לסכנות האורבות מעבר לגדר, עניין של חיים ומוות הופך להיות משמעותי גם בגילאים אלו ממש. מדוע לוחם החשוף לסכנות יומיומיות מתעלם מהצורך לערוך צוואה בה יקבע מי הם יורשיו אם חלילה לא יחזור משדה הקרב?

עוד ניקח לדוגמה מקרה של נער בן 19 הנקלע לתאונת דרכים קשה ומת מפצעיו. ברור כי לנער בן 19 בעודו בחיים ככל הנראה אין עדיין רכוש רב, אבל האם לנער יש פוליסת ביטוח חיים למשל? במקרה בו לנער יש ביטוח חיים, אשר בשל התאונה מזכה בפיצוי ביטוחי בסך מיליון שקל – במקרה של מוות, נשאלת השאלה מי אמור לרשת את אותם כספים המגיעים כתוצאה מאותה התאונה.

עניין משמעותי

בהיעדר צוואה כתובה בהתאם לאחת מסוגי הצוואות כפי שהן מוגדרות בחוק הירושה, תשכ"ה־1965, מי שצפוי לרשת את אותם כספי פיצוי ביטוחי יהיו בני המשפחה של הנפטר בהתאם לקרבה המשפחתית המפורטת בחוק הירושה. נשים לב כי גם אם אותו צעיר לא היה כלל בקשר עם משפחתו או מי מהם עד לאותה התאונה, בהתאם לחוק הירושה, אם לא חתם הנער על צוואה, משפחתו הם אלו שצפויים לרשת אותו. חוק הירושה, במהותו הוא כולל ופשוט.

החוק אינו לוקח בחשבון את כל המורכבויות המאפיינות את החיים של כל אחד ואחת מאיתנו. פעמים רבות פשטות זו של החוק אינה תואמת לשגרת החיים שלנו ולא תשרת את רצוננו בצורה המתאימה לנו ביותר בכל הנוגע לחלוקת הרכוש מבלי שנחתום אצל עורך דין על צוואה.

עריכת צוואה היא עניין משמעותי אשר יש להתייחס אליו בכובד ראש ולא להמתין שנים ועשורים עד היום בו נחשוב כי נכון לערוך צוואה. מטרת עריכת הצוואה היא קודם כל הבטחה אל כל אחד מאיתנו שהרצון האישי שלנו יובטח ויקוים בדיוק כפי שכתבנו בצוואתנו. כך בצוואה, מעבר לאופן חלוקת הרכוש ישנה האפשרות לומר בפעם האחרונה את משאלת ליבנו אשר לאו דווקא קשורה לענייני רכוש. לא אחת בוחר אדם לרשום בצוואתו הוראות שונות, בין היתר בנוגע למקום קבורתו. לא אחת מצווה רושם בצוואתו משאלת לב אחרונה שהוא היה מעוניין להשמיע ולא היה יכול לעשות כן עוד בחייו.

צוואה היא מסמך משפטי אשר מאפשר לכל אדם להביע את רצונו ומשאלת ליבו האחרונה ולאפשר לכל אחד ואחת מאתנו להשמיע את קולנו האחרון. מומלץ לכל אדם המגיע לגיל בגרות, לחתום על צוואה ולשלוט מי יהיו יורשיו.

הכותב מתמחה בדיני משפחה וצוואות, משרד עו"ד פייטלוביץ־ברוך

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email