עתיד עולם העבודה

תהליכי האוטומציה ממשיכים להתפתח במרוצת השנים, ושוק העבודה משתנה בהתאם; לאיזה כיוון הולך עולם העבודה?

הכלכלה הגלובלית מצויה בעידן של תמורות מהירות המשפיעות רבות על שוק העבודה. דבר זה מתבטא בתופעות כמו הזדקנות האוכלוסיה, גלובליזציה של מקומות עבודה, צורות העסקה אלטרנטיביות שהפכו נפוצות יותר ויותר, וכמובן תהליכי האוטומציה והדיגיטציה.

הדיון על השפעת הטכנולוגיה על התעסוקה מתרחש עוד מימי המהפכה התעשייתית. ג'ון מיינרד קיינס טבע את המושג "אבטלה טכנולוגית" עוד בשנות ה־30 של המאה הקודמת. מחקר מפורסם שנערך בנושא ב־2013 הגיע למסקנה כי כ־47% מהמשרות בארה"ב נמצאות בסיכון עקב אוטומציה בטווח של 10 או 20 שנה קדימה. במחקר המשך שפורסם בינואר 2016 אוסבורן ופריי יישמו את המודל הכמותני להערכת היעלמותם של מקצועות המושפעים משינויי טכנולוגיה לגבי מדינות נוספות ונמצא כי בקרב מדינות ה־OECD צפוי שבכ־57% מהמקצועות יתרחשו תהליכי טכנולוגיה ואוטומציה שיביאו לשינויים בהם עד כדי העלמותם. מחקר ישראלי המבוסס על שיטותיהם של אוסבורן ופריי, מצביע על כך שעובדים שמספקים כ־40% משעות העבודה בשוק העבודה הישראלי עשויים להיות מוחלפים במחשבים או במכונות בשני העשורים הקרובים.

ד"ר רובי נתנזון | צילום: עצמי רוחב

בעבר הדעה הרווחת היתה שמרבית העבודות שייעלמו הן אלו הדורשות כישורים נמוכים. אולם, דווקא העבודות הדורשות כישורים בינוניים נפגעו קשות, ואילו הביקוש לעבודות הדורשות כישורים גבוהים ובמיוחד יצירתיים וגם עבודות הדורשות כישורים נמוכים (שאינם רפטטיביים), עלה וצפוי להמשיך לעלות עם התקדמות הטכנולוגיה.

יש הטוענים כי גם בהקשר של בעיית הזדקנות האוכלוסייה במדינות מערביות הרובוטים הכרחיים על מנת להתגבר על המחסור בעובדים עם צמיחתה המשמעותית של אוכלוסיית המבוגרים. בנוסף, מנהלי מפעלים רבים מציינים שעלויות ההעסקה עולות מדי שנה משום שמרבית הצעירים היום אינם מעוניינים לעבוד בפסי ייצור של מפעלים כפי שנהגו הוריהם בעבר, ומקווים שיותר מכונות יחליפו עובדים.

ישראל נחשבת כיום לאחת ממעצמות הייטק בעולם, במיוחד ביחס לגודל שלה. שגשוג ישראלי זה הוא כתוצאה מסינרגיה בין חמישה גורמים מרכזיים: רמה גבוהה לאורך זמן של השכלה מדעית; השקעה ממשלתית ניכרת במו"פ; התייעלות תהליכים בתעשייה הצבאית שהובילה תנועה מסיבית של מהנדסים ומדענים למגזר הפרטי; עלייה המונית של עובדים מיומנים מבריה"מ לשעבר; ולבסוף, ואולי הגורם המהותי ביותר, ההון האנושי הישראלי – המאופיין ביצירתיות גמישות וחדשנות.

היבט נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא ההיבט החברתי. המעמד הבינוני, שעליו התבססה תרבות המערב, נמצא בנסיגה ברוב המדינות ואם המגמה שזבה הדרישה לעובדים בעלי כישורים גבוהים ונמוכים גדלה, בעוד שהדרישה לעובדים בעלי כישורים בינוניים יורד אי השוויון ילך ויגבר והפערים החברתיים יגדלו.

הכותב הוא ד"ר רובי נתנזון, יועץ כלכלי של להב ומנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית