ביום 21.7.21 ניתן פסק דין בשאלה מעניינת ביחס לשימוש שנעשה ברכב בו נהג המבוטח במועד התרחשותה של תאונת דרכים, והאם השימוש מכוסה במסגרת "פוליסת סחר" שהוציאה חברת הביטוח.
המבוטח, בעל מגרש לסחר ברכבים, נהג באחד הרכבים שעמד למכירה במגרש ואשר היה רשום על שמו בתור סוחר רכב לצורך פעילות עסקית, והיה מעורב בתאונת דרכים. המבוטח פנה לחברת הביטוח לקבלת תגמולי ביטוח על נזקי הגוף שלו על בסיס פוליסת הסחר שרכש, אך חברת הביטוח השיבה כי הפוליסה אינה מכסה נסיעות פרטיות. בבחינת הראיות קובע בית המשפט כי המבוטח הוכיח כי נסיעתו הייתה למטרת עבודתו כסוחר רכב ושלל את הטענות בדבר נסיעה פרטית.
ביהמ"ש מציין כי מדובר על פוליסת "סחר" שהוצאה על פי דרישות פקודת ביטוח רכב מנועי והשאלה המתבקשת היא בנוגע להגדרת "שימוש מותר ברכב".
סעיף 5 לתנאים הכלליים (המצוטט באופן מלא בחלק ב' על גב תעודת הביטוח), קובע כדלקמן:
"חבות המבטח לפי פוליסה זו חלה רק אם בעת קרות מקרה הביטוח שימש הרכב את המבוטח לשם סחר ברכב, בדיקת הרכב, תחזוקתו, תיקונו, או בחינתו, לרבות לשם העברתו לצורך אחד מהשימושים האמורים".
קשר סיבתי
חברת הביטוח טענה כי הפוליסה מכסה שימוש ברכב, רק אם אחד השימושים המנויים בהגדרה הנ"ל נעשה ביחס לרכב מסוים בו אירעה התאונה, וביחס אליו בלבד. כלומר, אין די בקיום קשר בין השימוש בו עשה המבוטח ברכב לבין עסקו כסוחר רכב, אלא יש צורך שהשימוש יהיה נוגע ישירות לרכב בו אירעה התאונה ולכן, הואיל והשימוש ברכב בעת התאונה לא נועד לסחר ברכב עצמו, אלא נועד לעניין אשר קשור לעסקו של המבוטח כסוחר רכב, אין כיסוי לשימוש זה.
חברת הביטוח הוסיפה כי המבוטח יכל לרכוש הרחבה לשימוש פרטי, חברתי ועסקי של המבוטח. המבוטח השיב כי מקום בו מתקיים קשר סיבתי בין השימוש ברכב המצוי בעסק עליו חל הביטוח לבין הפעילות של העסק, הרי שהאירוע מכוסה, והוסיף כי כך גם הסביר לו סוכן הביטוח.
ביהמ"ש מקבל את עמדת המבוטח לפיה הפוליסה ניתנת לפרשנות והיא אינה ברורה וחד משמעית לטובת פרשנות חברת הביטוח. בפוליסה נאמר "לשם סחר ברכב" אך לא ברור אם הכוונה היא לסחר ברכב (עם צירה) או סחר ברכב (עם קמץ) וכך שתי האופציות קיימות. ההבדל הלשוני הוא שקריאה של המילה עם צירה מחילה את הפוליסה על כל רכב וקריאה של הפוליסה עם קמץ, חלה על הרכב המסוים בו נעשה השימוש בעת התאונה.
עמימות פרשנית
בית המשפט דוחה את הטענה לפיה המשפט בפוליסה "בדיקת הרכב, תחזוקתו, תיקונו, או בחינתו, לרבות לשם העברתו לצורך אחד מהשימושים האמורים" מלמד כי מדובר על רכב מסוים קונקרטי.
בית המשפט מוסיף כי אם מדובר בפוליסה זו על רכב מסוים, מה משמעות המילה "סחר" ומהו בדיוק אופי השימוש המגולם במילה "סחר" שהוא אינו בדיקת הרכב, תחזוקתו, תיקונו, בחינתו, או העברתו לאחד מהצרכים הללו?.
בית המשפט מעניק משקל לעמדת סוכן הביטוח, אשר עמדתו תמכה בעמדת המבוטח, וקובע כי לאור העמימות הפרשנית, יש לקבוע כי השימוש ברכב במסגרת עסקו ולצורכי עסקו מכוסה בפוליסה גם אם במועד התאונה השימוש ברכב לא נועד לסחר ברכב המסוים שהיה מעורב בתאונה.
בית המשפט מוסיף חיזוק לדברים מהעובדה שהמבוטח הבין במועד כריתת הפוליסה כי היא מיועדת לכסות כל שימוש ברכב הרשום על שמו כסוחר רכבים כל עוד השימוש הוא לצורכי העסק, עדות שנתמכה גם בדבריו של סוכן הביטוח.
ציפיית המבוטח
לסיכום קובע בית המשפט כי ניתן ללמוד מאופן יישום הפוליסה על ידי המבוטח והסבר הסוכן כי הכיסוי חל על שימוש ברכב המצוי בבעלות המבוטח כסוחר רכבים, כל עוד השימוש ברכב קשור לעסקו ולצורכי עסקו, גם אם במועד התאונה הרכב לא נועד לסחר ברכב. הציפייה של המבוטח הייתה כי יהיה כיסוי בפוליסה לאירועים שכאלה.
ביחס לטענת חברת הביטוח כי קיימת הרחבה בפוליסה שלא נרכשה, קובע בית המשפט כי אין מקום לטענה שכן גם ביחס להרחבה ולמונח "עסקיות" ניתן להבין כי מדובר על עסקים אחרים של המבוטח שאינם קשורים לעסקיו כסוחר רכבים.
משכך מסכם בית המשפט וקובע כי במקרה זה השימוש באחד הרכבים מהמאגר עסקי לצורכי הפעילות השוטפת של העסק מכוסה בפוליסה וקובע את נזקי הגוף שנגרמו לו.
בשלב זה לא ידוע אם יוגש ערעור על פסק הדין.
הכותב הינו מומחה לתביעות ביטוח ויועמ"ש הלשכה
