לאחרונה קיימתי הרצאה בנושא פוליסות קבלניות במכללה לפיננסים וביטוח. ההרצאה נסבה סביב פרשנות בתי המשפט בנושא של פוליסות קבלניות לביטוח סיכונים הכרוכים בעבודות בנייה. הודגש כי על אף היותה של הפוליסה "פוליסת כל הסיכונים", הרי היא מוגבלת מבחינת היקף הכיסוי, וזאת לאור הגדרת מקרה הביטוח החלה רק במקרים שבהם אירע נזק פיזי שהוא פתאומי ובלתי צפוי, כלומר נזק תאונתי.
סקרתי את פסק הדין המנחה בפרשת "נווה גן", שם בית המשפט היה מוכן להכיר בכך שבניית מבנה במקום שגוי בסטייה מהתכנית המקורית, עשויה להיחשב בגדר נזק תאונתי. משום שבביטוח כל נזק שהוא לפי טבעו בלתי צפוי, נחשב כנזק תאונתי.

כעולה מסקירת פסק הדין, הביטוח לפי טיבו מחריג אירועים שהם תולדה של מעשה מכוון, כאשר רשלנותו של המבוטח אינה שוללת את היותו של הנזק פרי אירוע תאונתי ואינה הופכת את הנזק לוודאות. כמו כן, אין מקום להכליל בהגדרת המונח "תאונתי" גם יסוד של פתאומיות או מיידיות, שכן נזקים הנגרמים במהלך ביצוע עבודות קבלניות יכולים לקרות גם בדרך שהיא הדרגתית ושאינה פתאומית, ודבר זה כשלעצמו אינו שולל את תחולת הכיסוי.
יחד עם זאת, בית המשפט שם קבע שלא התקיים מקרה הביטוח לאחר שנקבע כי הקמת מבנה במקום שגוי מהווה פגם המהווה נזק כלכלי טהור ולא נזק פיזי, ועצם העובדה שהמבוטח היה צריך לעשות שימוש באמצעים פיזיים כדי להרוס את המבנה ולהעמידו במקום הנכון, אין משמעותה שמדובר בנזק פיזי לצורך שאלת הכיסוי הביטוחי.
תמריץ שלילי למבוטחים
הרצאה סקרה גם את הפסיקה בעניין חברת מ.ג.מ.נ שם נדון מקרה שבו בעקבות דרישת היזם נאלץ הקבלן להרוס בריכת קרח ולבנותה מחדש וזאת בשל פגם בחוזקו של הבטון בשל עיכוב שחל בהגעת מערבלי הבטון לאתר.
בית המשפט קבע כי גם מקרה זה לא ייחשב כנזק פיזי, אם כי ניאות להכיר בכך שמדובר באירוע שהוא בלתי צפוי, ובכך מקיים את הרכיב התאונתי בהגדרת הפוליסה. התביעה נדחתה בסופו של דבר למרות שהשופט קבע כי היה חשש ממשי כי שימוש בבריכת הקרח היה מביא להתמוטטותה בשל היות הבטון לקוי.
המסקנה, כפי שהועלתה במסגרת ההרצאה, היתה שפרשנות מצמצמת של בתי המשפט באופן זה, עלולה להוות תמריץ שלילי למבוטחים שיעדיפו להמתין עד להתרחשות נזק פיזי כדי לזכות בכיסוי הביטוחי, וזאת במקום לנקוט באמצעים למניעת הנזק.
בהקשר זה, הוצגה הרחבה של יועץ ביטוח שהיא ייחודית ונועדה למנוע יצירת תמריץ שלילי למבוטח. לפי הרחבה זו מכוסות גם "הוצאות שהוצאו למניעת אובדן לרכוש המבוטח עקב סיכון מבוטח גם אם לא נגרם אבדן או נזק לרכוש המבוטח גופו…". צוין כי סעיף ייחודי זה הוא רחב יותר לעומת סעיף הוצאות מנע המקובל בפוליסות קבלניות אשר מיועד אך ורק למצב שבו חל איום ממשי ומיידי על עבודות הפרויקט.
אחריות צולבת
בנוסף, הוצגו דוגמאות מהפסיקה הנוגעות לחריג כשל קבלני בפוליסות, ומנגד ההרחבה לנזק ישיר אשר מקובל לכלול בפוליסות ואשר נועדה להביא לביטול החריג במקרים של נזק ישיר בעקבות כשל קבלני בפרויקט.
עמדנו גם על משמעותו של סעיף אחריות צולבת בפוליסת קבלנים, המורחב לכסות את חבותם ההדדית של המבוטחים האחד כלפי משנהו ולכיסוי ביטוחי של תביעות הדדיות בין המבוטחים לבין עצמם. הוצגה עמדתו של השופט עמית (כיום שופט ביה"מ העליון), לפיה סעיף זה אינו בא לכסות תביעות הדדיות, שכן לדעת השופט מבוטח בפוליסה אינו יכול להיחשב בגדר צד שלישי של מבוטח אחר.
לעומת זאת, הובא פס"ד של השופט פורג, בו נדחתה על הסף תביעת שיבוב שהוגשה על ידי חברת הביטוח של היזם נגד אחד מקבלני המשנה אשר הפוליסה הורחבה לכסות את חבותו מכוח סעיף אחריות צולבת. הוצג גם פס"ד של השופטת אפעל גבאי אשר התייחסה לסוגיה וכתבה כי מכוחה של תניית החבות המשולבת, אין הבדל בכל הנוגע לפרק האחריות בפוליסה, בין צד ג' שהוא "רחוק" מן הפרויקט לבין צד ג' שהוא אחד מיחידי המבוטח הטוען כי אחר מיחידי המבוטח ביצע כלפיו עוולה בנזיקין, שניהם זכאים להפעיל את הפוליסה הקבלנית לטובתם.
הכותב הינו עורך דין, ממשרד חיים קליר ושות'