פסיקה תקדימית של המחוזי: יש להחיל את "חובת היידוע" בביטוח חובה

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email

בבית המשפט המחוזי נדון ערעורו של סולואגה אנדרס פליפה ועיזבון המנוחה סולואגה ויויאן גרינחלבה ז"ל ואריק גריחלבה, שיוצגו על ידי עו"ד אפרים נווה ועו"ד זילבר ממשרד עורכי הדין אטיאס-נווה נגד דוד אהרון שטינברגר, שומרה חברה לביטוח בע"מ, שיוצגה על ידי עו"ד זיו מנדלוביץ, "הפול"- המאגר הישראלי לביטוח רכב, שיוצגה על ידי עו"ד יעקב רבט וקרנית, שיוצגה על ידי עו"ד אלון בלגה.

פסק הדין ניתן בדצמבר 2014, בהיעדר הצדדים, מפי השופטים ישעיהו שנלר, קובי ורדי וחגי ברנר. לפנות בוקר, רכב המערער על אופנוע כשהוא מרכיב מאחוריו את אשתו (האופנוע מבוטח על ידי ה"פול").

בצאתם מן המנהרה שבצומת כפר שמריהו אירעה תאונת דרכים, שבה היתה מעורבת משאית שבה נהג שטינברגר, שנהיגתו היתה מבוטחת על ידי שומרה. כתוצאה מהתאונה נהרגה אשת המערער. בעת קרות התאונה נהג המערער עם רישיון קולומביאני תקף ורישיון בינלאומי תקף, אך מבלי שהיה בידו רישיון נהיגה ישראלי תקף, לפי הוראות פקודת התעבורה.

הפוליסה שהוצאה לאופנוע היתה פוליסה "נקובה על שם", שמשמעותה כי רק המערער הוא שרשאי לרכוב על האופנוע והיא חודשה שלוש פעמים. האופנוע שעליו רכב המערער היה שייך למעסיקו. לטענת המערער אי אפשר לומר כי הוא נמנע במתכוון מהמרת רישיון הנהיגה הזר שלו לרישיון נהיגה ישראלי, אלא שמעולם לא נאמר לו או למעסיקו כי הפוליסה אינה תקפה ללא רישיון נהיגה ישראלי.

המערער טען כי לא היה מקום לשלול ממנו פיצויים לפי הוראת סעיף 7 (3) לחוק הפיצויים, שכן בפועל נהג לפי רישיון נהיגה תקף, הגם שהוא רישיון זר, ועל כן לא היווה סיכון בטיחותי. עוד הוסיף המערער, כי לאחר שהוכח שסוכן הביטוח ופקידתו כלל לא ידעו אודות הסייג בדבר רישיון נהיגה זר, אי אפשר לצפות ממנו, בהיותו עובד זר שאינו בקיא בשפה העברית, לדעת זאת.

לחלופין, המערער טען שקרנית היא הגורם המחוייב לפצותו, שכן הוא לא ידע ולא יכול היה לדעת שקיימת בעיה כלשהי בקשר לתוקף הרישיון שלו או לתוקף הכיסוי הביטוחי. עם זאת, ככל שייקבע כי חוק הפיצויים לא חל ביחס לתביעתו, אזי חבים המשיב ושומרה כלפיו בנזיקין בגין רשלנותם שגרמה לתאונה.

בית המשפט דן, בין היתר, בשאלה: האם בנסיבות המקרה נשללת זכותו של המערער לפיצויים מכח חוק הפיצויים לנפגע תאונות דרכים? בית משפט השלום דחה את תביעת המערער, וקבע כי הוא לא קיים אחר התנאים המנויים בתקנה 567 לתקנות התעבורה בנוגע לנהיגה עם רישיון נהיגה זר, ולכן נהג ללא רישיון תקף בישראל.

על פי תקנה זו, בעל רישיון זר יוכל לנהוג בישראל אם "שהותו של המערער בישראל, מיום כניסתו האחרונה, לא עלתה באופן מצטבר על שנה, אלא אם כן יצא מישראל במשך תקופה זו ליותר משלושה חודשים, באופן מצטבר".

בית המשפט ציין כי המערער שהה בישראל שמונה שנים ברציפות ולכן לא היה רשאי לנהוג בישראל, תוך הסתמכות על רישיון נהיגה זר. בעקבות כך, ובהתאם להוראת סעיף 7 (3) לחוק הפיצויים, נשללה זכאותו לפיצויים לפי החוק. עוד הוסיף בית המשפט כי פרק הזמן הממושך שבו שהה המערער בארץ והסתמך על הרישיון הזר "הופך את הפגם, לפגם מהותי, מה גם שלצורך המרת רישיון הנהיגה הזר לרישיון נהיגה ישראלי, היה על התובע לעמוד בבדיקות רפואיות ולבצע מבחן שליטה ואין מדובר בדרישה טכנית בלבד".

בפסק דינו קבע בית משפט השלום, כי טענות המערער בדבר רשלנות סוכן הביטוח ואחריותו השילוחית של הפול נחשבות ל"נימוקי תביעה חדשים". עם זאת, קבע בית המשפט, כי "טענת המניעות" (ה"פול", באמצעות סוכנות הביטוח, צריך היה ליידע את המערער בדבר היעדר כיסוי ביטוחי בעת נהיגה עם רישיון נהיגה זר) לא עלתה כדי הרחבת חזית, שכן היא נטענה כמענה לטענות שהועלו בכתב ההגנה מטעם הפול.

המערער, שלא השלים עם פסק הדין, עירער לבית המשפט המחוזי שהגיע למסקנה כי דין הערעור להתקבל בנוגע ל"פול". בית המשפט ציין שכדי שה"פול" וסוכן הביטוח ייצאו ידי חובתם די היה בהוספת הערה בפוליסה והחתמת המבוטח לצדה, כי הנהיגה עם רישיון נהיגה זר מוגבלת בתנאים שבדין, שבהיעדרם אין תוקף לפוליסה, וכי מוטלת על המבוטח חובה לבדוק עם רשות הרישוי התקיימותם של תנאים אלה.

עוד הוסיף בית המשפט כי לא מוטלת על ה"פול" והסוכן מטעמו חובה לוודא שהמבוטח אכן מחזיק ברישיון נהיגה תקף, שכן לא מדובר בחובת וידוא, אלא אך ורק בחובת יידוע. הסוכן ידע ולפחות צריך היה לדעת שמדובר בעובד זר המסתמך בעת נהיגתו על רישיון נהיגה זר ומכאן שהיתה מוטלת עליו החובה לנהוג בהתאם וליידע את המערער בדבר הצורך לברר שנהיגתו באמצעות רישיון נהיגה זר אכן מותרת. לפיכך, בית המשפט קיבל את טענת המניעות וקבע, כי על הפול לפצות את המערער בגין נזקי הגוף שנגרמו לו. עד מועד כתיבת שורות אלו, לא ידוע אם הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on email