פעוט נפל מרכב חולף – המחלץ מעד ונפגע בעצמו

מקרה מיוחד הגיע לפתחו של בית משפט השלום בבאר שבע ולפיו הגיש אדם תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים כאשר מעד ונפל, בעת שפנה להציל פעוט, שנפל מרכב חולף.

עיקרי המקרה: התובע נסע ברכבו ועמד בצומת באור אדום, כשלפתע הבחין בפעוט נופל מרכב חולף, שנסע בכיוון הנגדי. התובע, שהבחין בפעוט ונחרד למראה עיניו, יצא בבהילות רבה מרכבו, רץ לעבר הפעוט שהיה שרוע על הכביש בצומת, כדי להרימו ולהרחיקו מסכנה.

התובע חשש, בצדק רב, כי הפעוט השרוע בצומת עלול להיפגע מאחד הרכבים החולפים, פעל במהירות ומתוך אינסטינקט ראוי לציון ופעולה אזרחית ראויה לכל שבח, להציל את התינוק מפגיעה. לצערו, במהלך הריצה לעבר הפעוט, מעד התובע, נפל על הכביש ונחבל.

מעשהו של התובע, שהגיע לפעוט והרימו, הציל למעשה את הפעוט מפגיעה קשה או אף ממוות. שכן ספק רב אם כלי הרכב החולפים בצומת היו מבחינים בפעוט השרוע על הכביש, ובסבירות גבוה מאוד היו פוגעים בו פגיעה קשה. כתוצאה מפעולתו של הנפגע – לפעוט שלום.

לצערו של התובע, פעולתו ההרואית והראויה לשבח, הייתה כרוכה במחיר רב מבחינתו. התובע במהלך ריצתו הבהולה נפל ונחבל וכתוצאה מכך נגרמה לו פגיעה משמעותית והוא אף נותר נכה בנכות משמעותית מאוד שתשפיע על מהלך יתרת חייו (נפסקו לתובע 32.5% נכות).

שאלת האחריות

במסגרת פסק הדין נדונה השאלה, מה דינו של התובע. האם הפגיעה של התובע נחשבת תאונת דרכים?

להכרעה הזו משמעות רבה. שכן, במסגרת הכרעה כי המקרה הינו תאונת דרכים, תוביל לכך כי כלל לא תדון שאלת האחריות. שאלת האחריות מוכרעת מלכתחילה ומניחים כי היא קיימת בכל מקרה של תאונת הדרכים. כל שידון במסגרת הפלת"ד (חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים) היא שאלת הפיצוי וגובהו. שהוא כמובן נגזרת, בין היתר, של גובה הנכות ממנה סובל התובע. במסגרת הפלת"ד הכרעת הנכות מהירה יותר ועניינית יותר שכן ממונה מומחה מטעם בית המשפט ואין צורך להביא מומחים מטעם כל צד וצד שנתבע (מצד אחד, התובע ומצד שני חברת הביטוח – הנתבעת – המבטחת את רכבו או מבטחת רכבו של הפעוט, כפי שיוסבר להלן.

ככל שבית המשפט יחליט כי אין מדובר בתאונה החוסה בגדרו של חוק הפלת"ד, יחייב הדבר את התובע לפעול בדרך אחרת – דרך פקודת הנזקין. בדרך זו יהיה צורך להכריע את מי תובעים? את הורי הפעוט? מה אחריותם לתאונה והנפילה שהתרחשה (שאלת האחריות) ומהו גובה הפיצוי לו זכאי התובע על פי חוות דעת שיוגשו הן מטעם התובע ומנגד מטעם הנתבעים ולבסוף, מומחה בית משפט שיכריע. הליך הנזקין ארוך משמעותית, ולו חסרונות ויתרונות משלו, בהם לא נרחיב במאמר זה.

נקדים ונאמר כי בית המשפט קבע כי מדובר בתאונת דרכים, ובהתאמה נפסקו לנפגע פיצוי בסך של 672 אלף שקל בתוספת שכר טרחה, בהתאם לכללי חישוב הנזק התואמים את פגיעתו.  

הנפגע הגיש תביעה לפיצויים כנגד המבטחת של הרכב ממנו נפל הפעוט, בעילה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים. המבטחת דחתה את טענות הנפגע וטענה כי האירוע אינו מהווה תאונת דרכים, כמשמעו בחוק. השאלה איזו מבין חברות הביטוח תובעים – הרכב שלו או הרכב של הפעוט – היא שאלה מעניינת מאוד ונוגעת לחזקות המרבות לחוק הפלת"ד.

כאמור, בית המשפט קיבל את התביעה, בקבעו כי מעשה כאמור, של ריצה לעבר פעוט שנפל מרכב נוסע, מהווה שימוש ברכב מנועי ותאונת דרכים, כהגדרתן בחוק.

קשר סיבתי מתמשך

בית המשפט סיווג את התאונה כתאונת דרכים ופסק לנפגע פיצוי, תוך שהוא משית את החבות על מבטחת הרכב בו נסע הפעוט, זאת למרות שאין חולק כי לא היה מגע בין הנפגע לרכב עליו הושת הפיצוי.

נקבע, כי יש לראות בפעולות חילוץ של נפגעי תאונות דרכים, על הסיכונים הכרוכים בהם, כשלובים בסיכונים התחבורתיים הנוצרים מהשימוש ברכב ולפיכך לראות בהם, כהמשך ישיר לנסיעה והשימוש ברכב, ובהתאמה לסווגם כדי שימוש המוכר כ"נסיעה ברכב"

בנסיבות המקרה, נוכח קשר סיבתי מתמשך בין נפילת הנפגע אגב פעולת החילוץ לבין התאונה, המתבטא בטעם לריצה לצורכי הצלת הפעוט, ובנוסף, בקרבה במקום ובזמן בין ריצת הנפגע לבין נפילת הפעוט מהרכב, נקבע כי המדובר באירוע תאונתי מתמשך, שהחל בנפילת הפעוט ולא הסתיים כל עוד הפעוט נמצא על הכביש.

נקבע, כי פעולת החילוץ של התובע, מהווה המשך אינטגרלי לנסיעה ולתאונה בה נפגע הפעוט, ובהתאמה נקבע, כי פעולת חילוץ מהווה שימוש נלווה לשימוש העיקרי לפיכך נסיבות המקרה סווגו כנסיעה ברכב.  

הודגש, כי תכלית פעולות החילוץ, נסובה על מניעת סיכון תעבורתי לפעוט כמו גם ליתר המשתמשים בדרך, אשר עלולים היו להיקלע לתאונות נוספות – נוכח בלימות חירום או עקיפה מסוכנת של הפעוט, כדי להימנע מפגיעה בפעוט.

בית המשפט הוסיף וקבע, כי הגם שאין המדובר בכניסת המשתמש עצמו (התובע) לרכב, אלא משתמש אחר – הוא הפעוט –  בנסיבות העניין ניתן לראות במקרה, כעונה על שימוש מוכר נוסף לפי החוק, מסוג כניסה ויציאה מהרכב, עת בנסיבות אלה בהן המדובר על פעוט חסר ישע, אשר אימו אינה במקום יש לראות בתובע כשלוח  של האם לעניין כניסתו של הפעוט חזרה לרכב ממנו נפל.

בית המשפט הוסיף וקבע כי גם טעמים של מדיניות משפטית, מצדיקות לראות בפעולות החילוץ כמקימות עילת פיצוי בהתאם לחוק. וזאת כדי ליצור תמריץ לפעולות מחלצים, הכרוכות בסיכונים לא מבוטלים לחייהם, ובפרט נוכח התכלית הסוציאלית אשר ביסוד בחוק, וזאת תוך אזכור תאונה קשה שהתרחשה ימים מספר לפני מתן פסק הדין, בו שני נהגי אוטובוס קיפחו את חייהם עת יצאו מרכבם לסייע לרכב אחר שהיה מעורב בתאונת דרכים.

בית המשפט קבע כי עליו ליצור תמריץ לפעולות מחלצים ולהעביר מסר לפיו לא ישללו מהמחלצים זכויותיהם אם חלילה יפגעו תוך כדי פעולות החילוץ. במקרנו, משהתובע נפגע, תוך שהוא מסכן את חייו כדי להושיט עזרה לפעוט ובנוסף, למנוע פגיעה בנהגים אחרים שהגיעו לצומת ויכול והיו מעורבים בתאונות דרכים נוספות, יש לראות בו כבר פיצוי.

נוכח האמור נקבע, כי הפיצוי ישולם על ידי מבטחת הרכב ממנו נפל הפעוט, במובחן מביטוח הרכב בו נהג האזרח – כנהג.

כחיזוק לדבריו של בית המשפט, נזכיר גם כי חוק "לא תעמוד על דם רעך" – תשנ"ח 1998, המכונה חוק "השומרוני הטוב", מחייב אדם, להגיש עזרה לאדם אחר הנמצא בצרה ולא לעמוד מנגד.

סעיף 1(א) לחוק אומר "חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנת חיים חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל ידו להושיט את העזרה, בלי להסתכן או לסכן את זולתו". אם לא פעל אדם כאמור, דינו קנס.

פעולתו של הנפגע כפי שפעל, ראויה הייתה לסעד לו זכה מבית המשפט אשר קבע כי פעולתו היא פעולה שראויה לעידוד ותמריץ, במיוחד שהציבה את התובע בסכנה בעת פעולתו לטובת הפעוט.

הכותב הינו יועץ חיצוני לחברי הלשכה, בתחומי תביעות עבודות קבלניות וביטוחי חיים | לפרטים נוספים אודות היועץ ודרכי התקשרות מולו ניתן להיכנס לאתר הלשכה