זה קרה ביולי 2015, הפעם הראשונה בחיי שפוטרתי. הייתי אמא צעירה, עם משכנתא, גן פרטי ושכירות, בעל עצמאי עם עסק שפתח בסך הכל לפני שנה וחצי ומשכורת שבקושי מצליחה לתרום בבית.
אחרי 9 שנים בענף ורזומה מוערך בהחלט, נאלצתי ללכת הביתה מהרגע להרגע, מכיוון שהייתי יקרה מדי לבוס שלי ובלי שום סיבה נשארתי מחוסרת עבודה.
בעלי רואה חשבון עצמאי ומאז שהוא מכיר אותי תמיד אמר לי שנכון עבורי לפתוח משרד משל עצמי ולהיות סוכנת ביטוח עצמאית, אבל תמיד קונן בי החשש להיות בעלים של עסק.
איך מגייסים לקוחות? איך משלמים משכורות? איך לוקחים אחריות כל כך גדולה? להביא את העבודה הביתה?
חזרתי הביתה באותו יום בשעה 11 בבוקר בוכה. בדרך כבר עשיתי טלפונים לחברות כח אדם והתחלתי לשלוח קורות חיים, אבל בעלי עצר אותי. “זהו זה. לא עוד. היום את הופכת להיות עצמאית”.
סטיגמה נוראה
עשיתי קצת שיחות עם חברים וקולגות והחלטתי לתת לזה צ'אנס. בחלוף כמה ימים הגעתי לקבוצת נטרווקינג דרך המלצה של חברה (ארגון עסקים עושים עסקים biz make biz) ושם, בפעם הראשונה, היו לי שישים שניות לספר על עצמי.
עמדתי מול קהל של כ־60 עצמאים – רואי חשבון, עורכי דין, מטפלים, ועוד עשרות מקצועות חופשיים. רעדתי, שקשקתי, לא הפסקתי לשתות ולהזיע, מעולם לא הרצתי מול קהל ובטח שלא על עצמי. הרגע הגיע. "נעים מאוד, שמי מעיין, מעיין ישראל, ואני סוכנת ביטוח".
למרות שהחזקתי ברישיון סוכן כבר כמה שנים ועברתי את המבחנים הקשים של משרד האוצר והרשות לניירות ערך, זה הרגיש לי כל כך מוזר להוציא מהפה את צמד המילים "סוכנת ביטוח". ידעתי שבחוץ מסתתר עולם לא פשוט ולא מתגמל, שיש לו סטיגמה נורא קשה עלי, בלי שהוא מכיר אותי בכלל.
העולם חושב עליי שאני גונבת מאנשים, עובדת על כולם והכל בשביל למכור. תאוות הכסף. מממנים לי הרי טיסות לחו"ל והילד שלי רוכב על סוס פוני בצהריים.
העולם הזה לא יודע שמאז שפתחתי את העסק העצמאי שלי הוזלתי לאנשים ביטוחים במאות ואלפי שקלים, שילמתי תביעות של מיליונים, דאגתי לאנשים חולים לכיסוי ביטוחי, התעוררתי בשלוש בבוקר, נשארתי שלוש שעות על הקו כילקוח שלי נכנס בקיר תוך כדי נסיעה והוא רצה לדבר רק איתי, דאגתי שללקוח יבואו לשאוב את הביוב מהמרתף כשכל הבית שלו הוצף ב־11 בלילה. רבתי, צרחתי, הפכתי שולחנות והכל כדי שהעולם ידע שזה מה שאני עושה.
בוס אחד שהוא אני
היום, כמעט 3 שנים אחרי פתיחת העסק, אני מאושרת. העסק עבר תהפוכות, התחדש בסלוגן, שני אתרים, לוגואים, כרטיסי ביקור, ניירת, מתנות ללקוחות שלוש פעמים בשנה. היום הוא שם מוכר בענף, עמוד ראשון בגוגל בנתוני חיפוש מסוימים, ובעיקר, מנוהל על ידי בוס אחד, שהוא אני.
עם משרד שמונה מאות לקוחות מרוצים ולקוחות חדשים שמגיעים כל יום, בלי שום אמצעי שיווקי, אני אומרת תודה לבוס שפיטר אותי וגילה לי עולם חדש.
עולם הביטוח הוא עולם לא פשוט. תמיד יהיה את הלקוח שכשאגיד לו שאני גובה שכ"ט על טיפול בתיק יגיד לי "אבל כל הסוכנים עובדים בחינם" ו"את מקבלת כסף מחברת הביטוח". הוא לא יבין את הערך המוסף שהוא מקבל על אובייקטיביות, ועל זה שאני לא מוכרת לו רק כדי להרוויח. בכל פוסט בפייסבוק שיחפש סוכן ביטוח ישר ואמין יקומו שלוש תגובות שיהיה כתוב בהם: "אבל אין דבר כזה".
אז יש דבר כזה, ואפילו הרבה. היום אחרי הכל אני מודה לכל מעסיק בדרך, שהניח אבן בדרכי והביא אותי לאיפה שאני היום. ויותר מכל, אני מוקירה את כל החברים והקולגות המדהימים שמקיפים אותי ועוזרים לי בשאלות, בהתלבטויות, בעזרה ללקוחות, ויודעת שיש גב חזק מאחורי. לפני כמעט שלוש שנים התביישתי להגיד שאני סוכנת ביטוח. היום אני נושאת את הטייטל הזה בגאווה.
הכותבת היא חברת ועדת יח”צ וקשרי ציבור
