לאחרונה הכנתי תיק פרישה לשכיר, בעל שליטה בחברה, שהיום הוא בן 81 וממשיך לעבוד במשרה מלאה. בעוד כשנה הוא מתכונן להוריד הילוך מסיבות אישיות ולהמשיך לעבוד ב־60% משרה. הוא ואשתו, הנמצאת בערך באותו הגיל, צברו תכניות פנסיוניות משמעותיות לאורך השנים ולא משכו קצבאות עד היום.
בשלב איסוף המידע התהליך נראה מאוד שגרתי. אין מטרות כלכליות מורכבות, הילדים מן הסתם כבר גדולים ולא צריך לממן לאף אחד לימודים או רכישת דירה. לעומת זאת, שאר הנתונים התחילו להיות מורכבים יותר.
במקרה שלנו, הפורש לעתיד טרם פרש, אך צבר כבר מעל 40 שנה של צבירות לפיצויים, ויש לו חבות פיצויים מהחברה בסכום שעולה על 1.5 מיליון שקל. בנוסף, רכיבים של פוליסות ביטוח עדיף מבטיחות תשואה, מספר פוליסות מעורב, וכן קופות גמל לתגמולים ופיצויים.
הפורש ואשתו חיים באורח חיים צנוע, המשכורת ממשיכה ובכלל, בשל מבנה ההון של הפורש ובשל העובדה שהם כבר מקבלים את קצבאות הביטוח הלאומי – אין הרבה צרכי קצבה לטווח הקרוב. יותר מזה, למעשה אם יממש רכיבים קטנים של תיק ההשקעות שלו לא יזדקק למשיכות כלל. כתוצאה מכך, התכנון התמקד בשאלה כיצד להשאיר כמה שיותר כסף לירושה ולחסוך כמה שיותר מס הכנסה מהפיצויים.
שלושה שינויים
אחד הדברים הראשונים שאנו דואגים לשנות הוא שבעת פרישה יוכל הפורש לקבל קצבה מתוך רכיבי הפיצויים ולא למשוך אותם בסכום חד פעמי. כך יוכל להקטין את המס שהיה צפוי לשלם על כמיליון שקל פיצויים הוניים. למען האמת, בשלב הזה אמרתי לפורש שמבחינתי אנחנו יכולים לעצור בנקודה הזו והוא כבר החזיר פי 50 את שכר הטרחה שגביתי. בכל זאת המשכנו.
בשלב השני טיפלנו בניתוק הרכיבים ההוניים בפוליסות והגדרה ברורה של הכספים גם בפוליסה מבטיחת התשואה. כך יידע הפורש בדיוק אלו רכיבים פטורים ממס במשיכה חד פעמית. השינוי הזה בחשיבה השאיר לטובתנו עוד סכום הוני מכובד הפטור ממס.
השינוי השלישי היה הכנת התשתית להיוון רכיבי קצבה משלמת וקצבה לא משלמת במוצרים הקיימים ומימוש הפטור במסגרת תיקון 190 בעת שיפרוש.
אחרי שסיימנו לסדר ולהגדיר את כל הכספים בצורה נכונה וחסכנו מאות אלפי שקלים במס שייגבה בעתיד, נותרו כמה דברים קטנים כמו שינוי מסלול השקעה ושינויים בדמי ניהול קרנות ההשתלמות. עד היום אני מופתע בכל פעם מחדש כשאני פוגש לקוחות שיש להם צבירות של מיליון שקל ומעלה בקרן השתלמות ועדיין משלמים דמי ניהול סביב 1%, ממש ללא הצדקה.
הסתכלות על התיק ועל הפורש העתידי הבהירה לי שלתכנון פרישה אין גיל. גם כשעוברים את גיל הפרישה, בין אם ממשיכים לעבוד או מסיימים, תמיד יש מה לעשות ויש מה לשפר. אם עד היום חשבתי שרק בפרישה בגיל צעיר נוכל לבצע שינויים שמשמעותם מעל חצי מיליון שקל לפורש בטווח של כמה שנים, התבדיתי.
הסוכן המפנה כבר בקיא בכל הפרטים ומתחיל את הטיפול המורכב בשינויים שבוצעו בתיק הלקוח. מעצם הטיפול הוא צפוי לזכות בפעילות פיננסים של מעל 2 מיליון שקל, שחלק גדול ממנה לא היה קורה ללא תכנון הפרישה.
בתיק הזה כולם הרוויחו, וזו המהות האמיתית של תכנון פרישה חכם. הלקוח משפר את מצבו, לעיתים באופן דרמטי, הסוכן מקבל לידיו תיק מוכן לעשורים הבאים, מתכנן הפרישה מקבל את שכרו ועוד סוכן ולקוח מרוצים כממליצים.
הכותב הוא מומחה בתכנון פרישה, סו"ב וחבר ועדת הפיננסים בלשכה
