קצבת נכות מקרן פנסיה

הוראות התקנון בקרן הפנסיה במועד האירוע - ולא במועד ההצטרפות לקרן - הן המחייבות
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

במהלך השנים בהם ניהלתי את מחלקת התביעות בביטוח אובדן כושר נכות וחיים, וגם כיום, במסגרת העיסוק במימוש זכויות בתביעות אכ"ע (אובדן כושר עבודה) עלתה תמיד השאלה לדיון – מה עדיף?  כיסוי אכ"ע בחברת ביטוח או קצבת נכות בקרן פנסיה. דיון מקיף זה תמיד מעורר שאלות עם יתרונות וחסרונות לכאן ולכן. נכון, עם השנים ייצר הממונה על רשות שוק ההון פתרונות שונים לקצבת הנכות בדמות מטריה ביטוחית, תקנון אחיד, אך עדיין נדמה כי הסוגייה עדיין לא זכתה למענה מוחלט והיא כנראה נמצאת אי שם באמצע, תלויה בנסיבות המקרה של אותו מבוטח (עמית), תנאי שכרו, גילו, מצבו הרפואי, וסוג עיסוקו. אין חולק כי נושא זה עוד ימשיך להעסיק את כל העוסקים בתחום.   

אחד הנושאים שתמיד היו עולים בוויכוח הינה העובדה שקרן הפנסיה עובדת על בסיס תקנון והכללים האמורים בו, כללים אשר יכולים להשתנות מעת לעת, לעומת תנאי פוליסת ביטוח שהם חוזה מחייב בין הצדדים שלרוב, לא ניתן לשינוי. 

כל עמית בקרן מוחזק כמי שיודע שהתקנון יכול להשתנות מעת לעת ביחס לזכויותיו והתחייבויותיו | צילום: Shutterstock

השבוע אבקש לספר על פרשה מעניינת שנדונה בפסק דין שניתן בערעור החודש, בבית הדין הארצי לעבודה.

שוויון והדדיות

המחלוקת נסובה סביב סעיף בתקנון הקרן לפיו לא תשולם קצבת נכות לתקופה שעולה על-12 חודשים לפני הגשת התביעה לקרן הפנסיה.

במקרה דנן, עמית בקרן נפגע ונמצא באובדן כושר עבודה עקב תאונת דרכים. לאחר שחלפו כמעט שנתיים ממועד האירוע, הגיש העמית תביעה לקבלת קצבת נכות מקרן הפנסיה. הקרן הכירה בתביעה אך הפנתה את העמית לתקנון הקרן בו נאמר:

"תביעת הנכות תוגש – על ידי העמית או מי מטעמו – בסמוך למועד האירוע, אך לא יאוחר מתום תקופת ההתיישנות מיום אירוע הנכות בהתאם לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958. מובהר בזה, כי בכל מקרה לא יהיה עמית זכאי לקבלת פנסיית נכות, בגין תקופה של יותר מ -12 החודשים שקדמו להגשת תביעת הנכות".

בית הדין האזורי, קבע כי אין לסטות מהוראות התקנון והחוק הקובעים כי יש להתנהל על פי תקנון שאישר הממונה, ובנוסף אף קיימת פסיקה תומכת לפיה סטייה מהוראות התקנון מהווה פגיעה בעקרונות השוויון וההדדיות עליהן מושתתות קרנות הפנסיה. יתרה מכך, סעיף זה לתקנון קיבל את אישור הגורם המפקח במשרד האוצר ולכן אין כאן סתירה של תקנת הציבור. 

העמית, שלא נחה דעתו מעמדת בית הדין האזורי, פנה בערעור לבית הדין הארצי, אלא שאף שם קבע בית הדין הארצי כי  דין הערעור של העמית להדחות. בית הדין קובע כי הסעיף אינו סותר את תקנת הציבור, וכין אין לקבל את טענת המערער בדבר עמימות או חוסר הבהירות של הסעיף בתקנון.

קשר סיבתי

העמית הוסיף וטען בערעור כי לא קיבל את התקנון בעת הצטרפותו לקרן ולכן אין להחיל עליו את הסייג האמור, שהרי במועד כניסתו של העמית לקרן נאמר כי החברה המנהלת תמציא לכל עמית עותק של התקנון. עם זאת, בשנת 2014 התקנון שונה ונקבע כי המצאת תקנון לעמית תהיה על פי בקשה.

בית הדין הארצי קבע כי כבר הוכרע בערכאת בית הדין האזורי כי התקנון נשלח לעמית עובר להצטרפותו והוא מוחזק כמי שקיבל אותו, אך גם אם לצורך הדיון לא נשלח התקנון אין בכך כדי להצדיק את תשלום קצבת הנכות לתקופה שבמחלוקת.

בית הדין הארצי קובע כי צריך להראות בראש ובראשונה קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק ובמקרה זה כלל לא הוכח קשר סיבתי בין הפרה זו לבין אי הגשת התביעה במועד. במקרה זה העמית העדיף להשהות את התביעה לקרן ולסיים את מיצוי זכויותיו ממקורות אחרים (המוסד לביטוח לאומי ופוליסת ביטוח) ורק אחר כך לפנות לקרן הפנסיה. בית הדין מדגיש כי לא ברור מהו היסוד להחלטתו זו שלא קדם לה כל בירור לגבי הוראות התקנון, בירור שניתן היה לעשותו בקלות על ידי העמית, ביחוד כאשר התקנון מצוי באינטרנט וניתן לעיין בו בכל עת.

בנוסף, ההוראות המחייבות הן ההוראות הרלוונטיות במועד האירוע נשוא התביעה ולא ההוראות במועד ההצטרפות לקרן הפנסיה, וכאמור, כל עמית בקרן מוחזק כמי שיודע שהתקנון יכול להשתנות מעת לעת הן ביחס לזכויותיו והתחייבויותיו. בית הדין קובע כי כל טענות העמית ביחס להפרת חובות גילוי ויידוע נדחות, אך קובע כי יש מקום להפנות את המקרה לרשות שוק ההון על מנת שתבחן האם יש מקום להביא לשיפור הנגשת הוראות התקנון לעמיתים בדגש על הוראות מהסוג המסייג לרבות בחינה ביחס לתוכן והיקף חובות הגילוי היידוע של העמיתים בעת הפסקת ההפקדות. 

הכותב הינו מומחה בתביעות ביטוח ויועמ"ש הלשכה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email