עו"ד ד"ר קובי קפלנסקי עומד בראש משרד עורכי הדין קפלנסקי אשר מתמחה בייצוג מבוטחים כנגד חברות ביטוח וכן מטפל בתביעות נזיקין. במהלך השנים טיפל ד"ר קפלנסקי בתביעות ביטוח רבות והביא לכמה הלכות חשובות של בית המשפט העליון. כמו כן הוא טיפל באסון ערד, אסון גשר המכביה, שריפת הענק בבית מרכזים ובימים אלה מטפל משרדו באסון המעלית בשטפונות בו נספו שני צעירים, וכן באסון מירון. שוחחנו עמו על מנת לשמוע דעתו על אירוע קריסת הבניין בחולון.
האם האירוע בו התמוטט הבניין בחולון מכוסה בפוליסות ביטוח דירה?
"התשובה, לדעתי, חד ערכית והיא חיובית. אירוע ההתמוטטות מכוסה בפוליסת ביטוח דירה. יחד עם זאת כמי שטיפל בשריפת הענק בבית מרכזים ובפיצוץ הגז בבניין רב קומות בנתניה אני יכול לומר לך שמניסיוני אירוע כזה צריך לקבל התייחסות משפטית בכמה מישורים. המישור הראשון והמיידי הוא הפן הביטוחי. בהמשך יש לבחון את הפן הנזיקי והפן השלישי הוא הקנייני. אנשים איבדו את קורת הגג אבל לא את הזכויות הקנייניות שלהם בקרקע", אומר קפלנסקי.
בפן הביטוחי, הפוליסה התקנית מבטחת את האירוע?
"הפוליסה התקנית היא בסיסית מאוד, ובדרך כלל חברות הביטוח מוכרות למבוטחים מוצר משודרג יותר המכיל כיסויים נוספים. בכל מקרה, בפוליסה התקנית (שהיא מחייבת את כל חברות הביטוח) קיים כיסוי ביטוחי של התפוצצות. יחד עם זאת אין בפוליסה הגדרה של מהי 'התפוצצות'.
"בפרשת אסון ורסאי בית המשפט המחוזי בירושלים נדרש לפרשנות המונח 'התפוצצות'. את הילך המחשבה החל השופט בבחינה האם אירוע הקריסה עונה על הדרישה הבסיסית בעולם הביטוח של התקיימותו של 'אירוע תאונתי ובלתי צפוי'. התשובה לשאלה היתה חיובית; האולם עמד על תילו מספר שנים ובאירוע היו למעלה מ-300 איש שרקדו. הקריסה הייתה תאונתית ובלתי צפויה. לאחר מכן בית המשפט סקר את הכיסוי הביטוחי תחת הכיסוי של 'התפוצצות'. בדומה למצב הדברים בפוליסה התקנית לביטוח דירה גם בפרשת ורסאי המונח 'התפוצצות' לא הוגדר ולא פורט בפוליסה. לכן בית המשפט בדק את המונח בהיבטים שונים.
"בדיקה מילונית פשוטה במילון אבן שושן של המונח 'התפוצצות' מלמדת כי ההגדרה היא: 'התרסקות החומר לחלקים רבים'. השופט משה סובול הגיע למסקנה כי על חברת הביטוח לשלם את תגמולי הביטוח תחת הכיסוי של 'התפוצצות'.
"לדעתי גם הקריסה בחולון עונה על הגדרת המונח 'התפוצצות'", מסביר קפלנסקי. "יש להוסיף לכך שני אלמנטים חשובים – הראשון, שפסק הדין באסון ורסאי ניתן לפני כחמש שנים. במהלך אותן השנים לא הממונה על הביטוח ולא חברות הביטוח הכניסו הגדרה ביטוחית למונח 'התפוצצות'. ללמדך ששוק הביטוח קיבל את התפיסה שקריסת בניין עונה על ההגדרה 'התפוצצות'".
הציפיה הסבירה
"האלמנט השני הוא כלל הפרשנות של פוליסה לביטוח לפי הציפיה הסבירה של המבוטח. את הכלל הפרשני הזה ייבאתי לפסיקה הישראלית מארה"ב לפני כ-20 שנים. בתיק אגודה שיתופית רמת-חן נגד סהר חברה לביטוח, קבע בית המשפט העליון שכאשר שופט בוחן האם מתקיים כיסוי ביטוחי לאירוע מסוים, עליו לשאול את עצמו: מהי הציפיה הסבירה של המבוטח לגבי האירוע אל מול תנאי הפוליסה? האם כאשר המבוטח רכש את פוליסת הביטוח הוא ציפה שאם חס וחלילה יקרוס הבניין שלו יהיה על חברת ביטוח לשלם לו תגמולי ביטוח?
"אם תשאלי 100% מהמבוטחים בישראל את השאלה הזאת הם ישיבו לך בחיוב. הרי אדם רוכש ביטוח על מנת שיינתן לו מענה כספי אם יתרחש בחייו אירוע פתאומי בלתי צפוי וקטסטרופלי. זה בדיוק מה שקרה במקרה הנדון. לכן, לדעתי, בית המשפט ישיב בחיוב על כך שעל פי כלל 'הציפייה הסבירה' של המבוטח קיים כיסוי ביטוחי תחת המונח 'התפוצצות' לקריסת הבניין".
כיסויים נוספים
ישנם כיסויים נוספים בפוליסה לביטוח דירה שרלוונטיים לאירוע?
"התשובה היא כן. בפוליסות שמוכרות חברות הביטוח ישנם בדרך כלל כיסויים נוספים שיכולים לחול על האירוע. הכיסוי הבולט ביותר הוא – 'השלמה לביטוח כל הסיכונים למבנה הדירה'. כמובן שבפוליסה יש חריגים שחברות הביטוח ינסו למצוא דרכם מילוט מהחבות הביטוחית. החריג הבולט ביותר הוא: 'אובדן או נזק הנובע מליקויים בתכנון ו/או בבנייה לקויה ו/או עבודה לקויה'. בקריאה ראשונה זה נראה חריג בעל משמעות רבה. לדעתי, כפי שאסביר הפן הנזיקי של האירוע החריג הזה לא יסייע לחברות הביטוח, שכן צריך לזכור שהבניין עמד על תילו מאז תחילת שנות ה-70 ולאורך תקופה כל כך ארוכה, אז כנראה שהתכנון והבנייה היו דווקא טובים.
"כיסויים מעניינים נוספים הם 'שבר זכוכית, משטחי שיש וכלים סניטריים'. בסעיף כיסוי זה הגדרת מקרה הביטוח היא מקילה ומכסה שבר פתאומי ובלתי צפוי לזכוכיות, לדלתות למשטחי השיש ולכלים הסניטריים. בדרך כלל זהו כיסוי שמוגבל ל-10,000עד 20 אלף שקל.
"קיימות פוליסות ביטוח שנותנות כיסוי לאובדן של תשמישי קדושה, לאובדן ציוד אלקטרוני ואפילו לאופניים חשמליים".
זה תקף גם לביטוח תכולה וביטוח משכנתה?
"הכיסויים בפוליסות הביטוח של נוטלי המשכנתאות דומים לפוליסה התקנית ויש לבחון אותם בהתאם. הדברים נכונים כמובן גם לבעלי פוליסה שרכשו ביטוח בפני נזקי תכולה.
"המסקנה המתבקשת היא שכל דייר בבניין שקרס אשר רכש פוליסת ביטוח או נטל משכנתה ואגב כך רכש פוליסת ביטוח, חייב לשבת עם סוכן הביטוח שלו ולעיתים אף לקבל ייעוץ משפטי ולעבור היטב על הכיסוי הביטוחי וסעיפיו השונים ולבחון את הזכאות לקבלת תגמולי ביטוח".
הפן הנזיקי
ד"ר קפלנסקי מבקש להסביר שבניתוח הפן הנזיקי חשוב לבחון מהי הסיבה לקריסה. "כאשר אנו מדברים על אחריות צד ג' ועל אחריות בפן הנזיקי אז הדבר הראשון והמרכזי שדיירי הבניין צריכים לעשות זה למנות מומחה הנדסי מטעמם בעל שיעור קומה אשר יחקור את סיבת הקריסה של הבניין. את מה שקרה ראינו כולם בסרטונים ברשתות החברתיות. אבל הרבה יותר חשוב לדעת למה זה קרה, מה הסיבה להתפוצצות ולקריסת הבניין? את התשובה צריך לתת מהנדס עצמאי מטעם הדיירים שיחקור את האירוע, את נסיבותיו ומה גרם לו.
"המסקנות של חקירת האירוע יכולות להקים עילת תביעה כנגד מנעד רחב מאוד של גורמים. החל בוועדה המקומית שנתנה אישור לבניית הבניין, החברה היזמית, החברה הקבלנית ועוד שורה של בעלי מקצוע".
"אני רוצה להעיר ולהאיר בנקודה הזאת כי בהחלט יתכן שהסיבה לקריסה נעוצה בגורמים אחרים לחלוטין. אחד הדברים החשובים ביותר למי שעוסק בעולם הנזיקין זה המונח: 'גורם זר מתערב'. בדרך כלל זוהי טענת הגנה של מזיק בניסיון להרחיק ממנו את האשם לתאונה. אבל אני לוקח את הדוקטרינה הזאת דווקא לצד של התובע. הרי הבניין עמד למעלה מ-38 שנים על תילו. לכן צריך לבחון איזה גורם זר גרם לו לפתע להיסדק ולהתפוצץ ולקרוס? בהחלט יכול להיות כי גורם זר כגון חפירת תעלת המטרו, או ביצוע עבודות תשתית בסמוך ליסודות או בנייה סמוכה, או כל גורם זר אחר הם שגרמו לאירוע. חפירת המטרו בכל גוש דן הביאה לשינוי משטר זרימת המים באקוויפר וליצירת בולענים ותופעות של בריחות חול מייצב.
"כאמור, אלו הן רק השערות ועל דיירי הבניין לבצע חקירה עצמאית על ידי מומחה מטעמם. החוכמה בתיקים כאלה היא להגיע עד לפרטי הפרטים בחקירת האירוע".
הזכרת בתחילת דבריך את הפן הקנייני, מה לגביו?
"צריך לזכור שדיירי הבניין איבדו את קורת ביתם אבל נותרו עם הזכויות הקנייניות שלהם בנכס. בשנים האחרונות טיפלתי יחד עם עו"ד חגי הופן בפרשת 'בית מרכזים' בדרום תל אביב. כזכור אירעה במתחם של 42 אלף מ"ר שריפת ענק שהולידה מחלוקות משפטיות רבות. הפן הקנייני נגע לזכויות של בעלי יחידות הדיור השונות בבניין אל מול יתר הדיירים. פסקי הדין שם חשובים ביותר לדרך בה רואה בית המשפט העליון את חשיבותו של תקנון בית משותף וכן את הזכויות השונות של כל דייר ודייר.
"מאחר שטיפלתי גם בבית מרכזים וגם בבניין משותף בנתניה שהתפוצץ ונהרס כליל באירוע גז אני יכול לומר כי כאן קיימת חשיבות מרכזית לאיחוד כוחות מצד כל דיירי הבניין, מינוי ועד פעולה וטיפול בעניין בצורה נמרצת מול עיריית חולון, הוועדה המקומית וגורמי התכנון כמו גם התחברות עם גורמים נדל"ניים שיהיה בכוחם להקים את הבניין בזמן מקוצר ולהביא את הדיירים לקבל דירות גדולות וטובות יותר ו'מעז יצא מתוק'. אם הדיירים לא יתלכדו ויפעלו במאוחד לצערי גם בעוד 20 שנה לא יקום במקום בניין דירות".
האם גם במקרה של בניין חדש לדיירים, חלה חובה על חברות הביטוח השונות לשלם תגמולי ביטוח לדיירים?
"התשובה היא כן. צריך לזכור שרכישת ביטוח היא וולונטארית. אדם רוכש בכספו פוליסת ביטוח על מנת שביום צרה יינתן לו מענה כספי. הזכאות לקבלת תגמולי הביטוח היא מכוח הפוליסה ואיננה תלויה לא בפן הנזיקי ולא בפן הנדל"ני. חברת הביטוח היא מבטחת והיא איננה שותפה של המבוטח במכלול ענייניו".
תגובת סו"ב יוסי אנגלמן, נשיא הלשכה בפועל: "על בסיס עמדתו של עו"ד קפלנסקי, אני קורא לחברות הביטוח לפצות את מבוטחיהן שביתם קרס באירוע ואיבדו את כל עולמם. כמו כן, הלשכה פועלת מול הרשות על מנת שפוליסת הדירה התקנית תוגדר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שאירועים מסוג זה מכוסים בפוליסה"
