קרן הפנסיה תכנס בנעלי המעסיק בעת תביעת קצבת נכות

בסוגיה שנידונה בבית המשפט ניתן ללמוד על החשיבות להדגיש ללקוחות לבחון את פירוט ההפקדות בדו"חות השנתיים, ולבחון האם היתה הפקדה רציפה של כספים, הן מצד המעסיק והן מצד העובד
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אחד הדברים החשובים שמעסיקים מפנימים יותר ויותר זו האחריות שלהם לטובת החסכון הפנסיוני של עובדיהם. אולם בפועל, ישנם מעסיקים, אשר עקב קשיי היומיום רואים את החשיבות הזו בצורה מעט פחותה, במסגרת סדרי העדיפויות, ולא תמיד הם מעבירים את כספי ההפקדות של העובד ושל המעסיק לקופת הגמל לטובת חשבונות העובדים.

משכך ולאור נסיבות אלו, קבע המחוקק את סעיף 19 א' לחוק הגנת השכר והתנאים אשר קובעים בין היתר כי קופת הגמל תכנס בנעלי המעביד, לטובת החסכון הפנסיוני, במידה והמעסיק לא דאג להפקדות החודשיות.

אחריות המעסיקים לטובת החיסכון הפנסיוני | צילום: shutterstock

 

במקרה דנן, התובע הגיש תביעת נכות נגד קרן הפנסיה ותבע תגמולי נכות רטרואקטיביים ממועד נכותו וכן שחרור מתשלומי פרמיה בגין תקופת אי הכושר עד חזרתו לעבודה.

התובע עבד בחברת שמירה ואבטחה במלון בירושלים. המעסיק היה מפריש לתובע לקרן הפנסיה, אלא שבמהלך עבודתו של העובד, המעסיק לא הפריש באופן קבוע והתברר למעשה כי במשך יותר מחצי שנה לפני מועד האירוע התאונתי של התובע, המעסיק לא הפריש עבורו כספים לקרן הפנסיה. כאשר הגיש התובע בקשה לקצבת נכות, השיבה הקרן בצער רב כי הואיל והתובע לא היה עמית פעיל, הוא לא זכאי לקצבת נכות ומשכך היא דחתה את בקשתו.

התובע לא אמר נואש ופנה לבית הדין תוך שהוא טוען כי הואיל והקרן לא יידעה אותו על הפסקת התשלומים של המעסיק ואף לא הגישה תובענה נגד המעסיק, הרי שהיא אחראית כלפיו. מאידך, טענה הקרן כי האחריות להיעדר ההפקדות מוטלת על כתפי המעסיק והקרן מצדה שלחה מכתבי התראה על איחור בהפקדות. אם לא די בכך, אף נשלח מכתב התראה לתובע בו הוא עודכן על בעיה בהפקדות.

בית הדין ביקש לבחון האם הקרן הפרה את חובתה כלפי התובע ביידוע מצבו המשפטי והאם כפועל יוצא מכך הקרן תכנס בנעלי המעסיק חרף היעדר ההפקדות. בית הדין קובע כי מדובר על מערכת יחסים משולשת בין קופת הגמל, המעסיק והעובד (התובע). את היחסים בין קופת הגמל והעובד מסדיר תקנון הקופה, שלמעשה מהווה חוזה ישיר בין הצדדים. יחד עם זאת, זכויותיו של העובד למול הקופה אינן נגזרות מהתקנון אלא גם ממנגנוני ההגנה שהוסדרו בחוקים שונים המגנים על זכויותיו של התובע. כאשר יש התנגשות בהוראות החוקים למול התקנון יגברו ההוראות של החוק, בדגש כאשר עסקינן בהוראות שמטרתן לשמור על זכויות העובד.

בית הדין מזכיר את סעיף 19 א'(ד') לחוק הגנת השכר: (ד') סכום שמעסיק חייב לקופת גמל כאמור בסעיף קטן (א'), יראו לעניין זכויות העובד או חליפו כלפי קופת הגמל כאילו שולם במועדו. אמנם הקרן יכולה להשתחרר מחבות זו בהתקיים שלושה תנאים: הראשון, בחלוף שנה מהיום שהמעביד חדל לשלם את חובו לקופה; השני, במסירת הודעה לעובד שישה חודשים מהמועד בו הפסיק המעביד לשלם את חובו לקופה; והשלישי, קביעה של בית הדין לעבודה כי קופת הגמל לא התרשלה בגביית החוב מהמעסיק או שקיימות נסיבות אחרות המצדיקות שחרור הקופה מהתחייבויותיה כלפי העובד.

עם זאת, בתקופה של שנה מיום הפסקת התשלומים על ידי המעסיק, החובה של הקופה היא מוחלטת היה וקרה מקרה הביטוח כדי לשמור על זכויות העובד, אלא אם יתקיימו החריגים הקבועים בחוק הגנת השכר. אולם, על פי בחינה שערך בית הדין מתברר כי התשלום האחרון היה חצי שנה לפני אירוע התביעה ובטרם חלפה שנה ממועד ההפקדה האחרונה ומשכך קיימת חובה על הקרן לשלם לתובע את תגמולי קצבת הנכות.

לפיכך, בית הדין מדגיש כי אין במשלוח מכתב התראה כדי לעמוד בהוראות הדין לעניין הסרת החבות מכתפי הקרן ומקבל את התביעה.

לסיכום, חשוב להדגיש ללקוחות לבחון את פירוט ההפקדות בדו"חות השנתיים, ולבחון האם היתה הפקדה רציפה של כספים, הן מצד המעסיק והן מצד העובד, ואם יש השגות לפנות למעסיק על מנת להסדיר עניין זה.

נכון למועד פרסום המאמר לא ידוע אם יוגש ערעור על פסק הדין.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email