חברי ועדת הכספים תקפו בדיון שהתקיים ביום שלישי את כוונת המפקחת על הביטוח דורית סלינגר, להעביר את הקמת קרן ברירת המחדל לפנסיה של עובדים לא מאוגדים באמצעות חוזר – וטענו כי המהלך צריך להיות מקודם בחקיקה. החוזר, שאמור להיכנס לתוקף ב־1 באפריל 2016, אינו דורש את אישור הוועדה.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, ביקש לדחות בחודשיים את כניסתו לתוקף של החוזר, והודיע כי ועדת הכספים תקיים בקרוב דיון בנושא. הוא הדגיש כי עמדת הוועדה היא שיש להסדיר את הנושא בחקיקה. "אם דורית סלינגר לא מוכנה לדחות – שתודיע לי, כי יש כללים לעימות בין הוועדה לבין משרד האוצר", אמר. סלינגר לא נכחה בדיון, דבר שהביא לביקורת על היעדרותה.
קרן ברירת המחדל אותה מובילה סלינגר היא קרן פנסיה עבור העובדים הבלתי מאוגדים, שתבחר המדינה במכרז בין הגופים המוסדיים למשך שלוש שנים, שהקריטריון המרכזי בו יהיה דמי ניהול נמוכים.
"כוחניות של סלינגר"
לדברי ח"כ מיקי זוהר, "יש אובר כוחניות מצד המפקחת, שמייצר מצב בלתי נסבל. כמות הדברים שהיא רוצה לבצע באמצעות חוזרים היא בלתי אפשרית. אני מבקש שתפסיק עם כמות הרגולציה, כי בסוף זה מגיע לכיס של הציבור". ח"כ זוהר הזהיר כי "אם הדבר לא יעבור בחקיקה, אפתח אנטגוניזם לאגף ואתנגד פה להצעות חקיקה גם בניגוד לעמדתי". חברי הכנסת עומר בר לב ומיכל בירן תמכו בעמדת זוהר, ודרשו גם הם שהקמת הקרן תיעשה בחקיקה.
"המחיר אינו חזות הכל"
גם נציגי המעסיקים, ההסתדרות, קרנות הפנסיה וסוכני הביטוח הביעו התנגדות להצעת סלינגר. יובל ארנון, יו"ר הוועדה לביטוח פנסיוני בלשכת סוכני ביטוח, אמר כי "העברת הקמת קרן ברירת מחדל באמצעות חקיקה עדיפה, משום שהיא תאפשר דיון מקצועי ומעמיק בכל ההיבטים, ולא תיכפה באמצעות חוזר והוראות של המפקחת".
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, הציע בדיון "להכניס בקרן ברירת המחדל עוד שני קריטריונים – איכות וניסיון. המחיר אינו חזות הכל". ברוש הוסיף כי "מי שעשה רפורמה גדולה במשק זה יו"ר ההסתדרות ואני, ולא אף ממונה על שוק ההון. אנחנו יודעים מה טוב לעובדים שלנו, ואנחנו נייצר קרן ברירת מחדל".
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, אמר כי "לכולם ברור שהתקרה בדמי ניהול גבוהה מדי ואני לא מבין למה לא מורידים את התקרה. הדבר הוא בסמכותה של הממונה". הוא קרא להוריד את התקרה של דמי הניהול לגמלאים מ־0.5% ל־0.25%.
שלי סבן, מנהלת מחלקת פנסיה באגף שוק ההון באוצר, אמרה בתגובה כי "אנו חושבים שהכי נכון הוא לתת לתחרות לעשות את שלה. לקבוע תקרה זה כמו לתת לחולה אקמול. מה יקרה עוד שנה או שנתיים? איך נקבע את התקרה? המכרז התחרותי נותן לחברות להתחרות ביניהן".
