רבים חולמים על פרישה מוקדמת, האם זה אפשרי?

התשובה לשאלה הזאת מובאת דרך סיפורה של פורשת במגזר הציבורי שאינה זכאית לפרישה מוקדמת במימון המעסיק או פנסיה תקציבית

שכירים רבים חולמים על פרישה מוקדמת. חלקם מרגישים שאינם יכולים להמשיך לעבוד בחברה/מערכת/מקצוע, חלקם רוצים לבלות יותר עם המשפחה או לטייל בעולם, חלקם רוצים להקדים ולהפוך את התחביב למקצוע, וכולם רוצים לדעת מה העלות ומה המחיר של יציאה מוקדמת לפנסיה.

השבוע אתייחס לכמה סוגיות כאלו דרך סיפור של פורשת במגזר הציבורי שאינה זכאית לפרישה מוקדמת במימון המעסיק או פנסיה תקציבית. נ’ הגיעה אלי עם בעלה לאחר שיחה קצרה בטלפון. אישה מטופחת ומסודרת, בעלת תואר שני שלא עוסקת במקצוע אותו למדה, וכיום היא נמצאת בתחושה של שחיקה משמעותית.

רחוביצקי | צילום: ערן ירדני

לנ’ יש חלום – היא רוצה להפוך למטפלת ולעזור לאוכלוסיות במצוקה ולא יודעת אם זה בכלל אפשרי.

בשיחה התברר מאוד מהר כי נ’ ובעלה שימרו את כל קרנות ההשתלמות שלהם לאורך השנים, כי עבדו ברציפות בעשרים וחמש השנים האחרונות, וכי חלק משמעותי מהצבירה הקצבתית שלהם בקרנות פנסיה ותיקות. בחישוב מהיר הגענו למסקנה שנ’ חולמת על הקדמת הפנסיה שלה בשנתיים שלוש ורוצה לבדוק כיצד ניתן לממן את החלום שלה.
הבעיה הראשונה בזה היא שכיום, לאחר 25 שנות צבירה בקרן פנסיה ותיקה, צברה נ’ כ־50% מתוך השכר המבוטח לפנסיה, כלומר, במקום שכר ברוטו של 8,000 שקלים, היא צפויה קצבה של כ־4,000 שקלים ברוטו בלבד. הבעיה השנייה היא שיש לנו פער של שלוש שנים עד תחילת קבלת קצבת ביטוח לאומי, ופער דומה עבור קרן הפנסיה הוותיקה. לכן, יש לנו פער כלכלי שמוערך ב־7,000 כפול 36 חודשים שזה 252 אלף שקלים. נ’ חשבה שניתן להקדים את הפנסיה מהקרן הוותיקה, אבל כל חודש הקדמה היה מפחית כ־0.55% מהפנסיה שלה, ובמשך 36 חודשים זה היה מפחית את הקצבה בכ־ 20% – משהו שנ’ לא הייתה מוכנה לו. בנוסף, חשוב לזכור כי פנסיה המתקבלת לפני גיל הפרישה חייבת במס הכנסה וביטוח לאומי כמו משכורת רגילה, ולכן הקצבה בפועל הייתה אף נמוכה מזה. בקרנות פנסיה חדשות הקדמת קצבה בשנה מפחיתה כ־7% בממוצע בגין הקדמת הקצבה, ולכן גם אם הייתה לה פנסיה חדשה זה לא היה עוזר באופן משמעותי.

ניתן לעמוד בזה מבדיקה של יתרות קרנות ההשתלמות של בני הזוג ובניתוח שלל המטרות הכלכליות שהציבו (תמיכה בלימודים של שני ילדים, רכישת רכב חדש וכדומה) ניתן היה להקציב סך של 250 אלף שקלים לצורך הקצאת הכנסה חלופית לתקופת הגישור, ולכן ניתן היה לקדם את הפרישה.

בנוסף בנינו את צפי ההכנסות העתידיות של בני הזוג, וניתן היה לראות כי עבור נ’ פרישה בגיל הפרישה לא תהווה בעיה כלכלית. נ’ תקבל קצבת ביטוח לאומי של כ־2,300 שקלים. ויחד עם הפנסיה הצפויה לה של כ־4,000 שקלים, היא תהיה קרובה מאוד לרמת ההכנסה שלה נטו לפני הפרישה. לכן, לאחר הבדיקות והקצאת המקורות, ניתן היה להבין כי העלות המצרפית של הקדמת הפרישה בשלוש שנים עולה על חצי מיליון שקלים באבדן ההכנסות, החיסכון והפרשי הקצבאות, אך בני הזוג יכולים לעמוד במשימה זו.

נ’ כיום מתכננת את הפרישה שלה שצפויה להתרחש בחודשים בקרובים. היא בונה את העתיד המקצועי שלה ועוברת הכשרות לצורך הגשמת הייעוד והחלום שלה. המזל של נ’ ובן זוגה הוא שלאורך כל השנים חסכו בצורה מסודרת ולא מימשו חסכונות פנסיוניים לצורך כיסוי חובות, טיולים בחו”ל או משכנתא, ולכן היא לא חייבת להתבסס על ההכנסה העתידית שלה כמטפלת.

חשוב לציין כי לפורשים רבים שזכו לליווי בשנים האחרונות לא הייתה כוונה להפסיק לעבוד, והמטרה שלי בתהליך הייתה לתמוך בתהליך הפרישה כך שיבטיח את מירב הזכויות שלהם ויאפשר להם ללכת ולממש את היעדים והחלומות שלהם בגיל הפרישה.

ובינינו, כל פורש שממקסם את זכויותיו ופועל נכון יוכל לשפר משמעותית את מצבו. לכן תפקידכם הוא לשלוח אותו לתכנון פרישה כדי שתוכלו ללוות אותו באופן מיומן ומקצועי גם בשלושים השנים הקרובות. בזכותכם הפורש יעשה סדר, ימקסם זכויות, ויחסוך עשרות או מאות אלפי שקלים במיסוי, רק משום שהפניתם אותו לאיש המקצוע, וכי אתם אנשי המקצוע המשמעותיים שילוו אותו מהפרישה להורשה.

הכותב הוא מומחה בתכנון פרישה וחבר ועדת הפיננסים בלשכת סוכני הביטוח